הסחבת של בתי המשפט מטילה צל כבד על מערכת הצדק בארצנו

אנחנו חוזרים ומתריעים זה זמן רב כי מערכת הצדק בארצנו מנמנמת. היא איננה עוקבת אחר רוח הזמן ואיננה מאיצה ואיננה מדביקה את העומס ההולך וגובר שמעיק עליה.

דוח שפורסם בימים האחרונים על ידי הנהלת בתי המשפט חשף את העוולה השיפוטית המכאיבה הידועה כבר כמה שנים. מסתבר למרבה ההלם והזעזוע כי בבתי המשפט המחוזיים ברחבי הארץ מונחים וממתינים כבר למעלה מחמש שנים 6,180 תיקים ללא הכרעה וללא פסק דין. בבתי משפט השלום ברחבי הארץ לא ניתנו פסקי דין כבר יותר משלוש שנים ב־13,301 תיקים. כמו כן, לפי הדוח, בשנה החולפת – גם לאחר סגירתם של תיקים רבים - עדיין מצויים בטיפול מאות אלפי תיקים. עוד מגלה הסטטיסטיקה המכאיבה כי משך הטיפול המשפטי בתיקי פשיטות רגל אורך כמעט שלוש שנים.

הסחבת הזו מטילה צל כבד על מערכת המשפט בארצנו. הצדק המגיע באיחור - אם מגיע בכלל – עובר על חוקי המוסר הפרטי והציבורי.
מדוע לא לאמץ כללים יעילים ומהירים יותר? מדוע לא לאמץ שיטות משפטיות של מדינות מתקדמות כמו ארצות הברית למשל? שם משפט המתחיל בתאריך מסוים מתקיים יום־יום עד לסיומו.

המשכנו לקרוא את הנתונים המכעיסים המעודכנים וגילינו כי הערים ששברו את שיאי הסחבת המשפטית הן לוד, תל אביב וחיפה. שם שוכבים מפהקים וממתינים לגורלם אלפי תיקים בבתי המשפט. מה חשים שופטי ישראל כאשר הם יודעים על בשרם את המועקה הכבדה הזו, שבמסגרתה הצדק מתמהמה עת כה רבה עד שכאשר הוא יופיע, אם בכלל, יהיה זה מאוחר, והמשוועים לצדק שלא הגיע יפרשו כפיהם בייאוש כלפי מרום ויזעקו במלוא גרונם: מדוע?

הסיבה היחידה לידיעתנו להפקרת מערכת המשפט הפוגמת בצדק בארצנו היא תקציבית. חוסכים בהוצאות, ואין ממנים מספיק שופטים ודיינים, ואין מרחיבים את היקפה של מערכת הצדק בארצנו. התוצאה, כפי שמציגים הנתונים, היא פגיעה קשה באושיות הדמוקרטיה. זאת אף שמערכת המשפט היא עמוד התווך שעליו נשען המשטר. הממשלה חייבת להתעורר ולקיים ישיבת חירום שבה נבער את הרעה הזו מקרבנו ונשוב לעידן שבו הצדק לא רק ייראה, אלא גם ייעשה ומהר.