לטור המלא של יהודה שרוני:
1. מס שפתיים
אחד המסים הפופולריים אך המרגיזים מאז ומעולם הוא המס על הבנזין. נכון ליולי 2021, מחירו של ליטר בנזין 95 אוקטן (בשירות עצמי) עומד על 6.31 שקלים לליטר. 63% מהמחיר הם מס בלו ומע"מ, ויתרת ה־37% היא עלות הבנזין והוצאות שיווק. ישראל היא אחת המדינות היקרות בעולם מבחינת מיסוי הבנזין. הוא נגבה בתואנה שמדובר במס על בעלי הרכב, שיכולים להרשות לעצמם לשלם, וכדי לצמצם את ממדי זיהום האוויר.
אז ככה: מכונית הפסיקה להיות מזמן מוצר מותרות. גם תירוץ זיהום האוויר נדחק לשוליים, כי המס הפך ברבות השנים למשאבה משוכללת השואבת במרץ את השקלים מכיסנו. הכנסות המדינה ממיסוי בנזין נאמדות ב־20 מיליארד שקל לשנה. קשה להיגמל מהכנסות בהיקף כזה, גם אם העילה היא התרומה לכאורה לאיכות האוויר.
מיסוי הבנזין הינו דוגמה אחת בלבד, אבל בולטת, לעיוותי המס שהשתרשו עם השנים. אנשי אגף התקציבים באוצר מדברים במילים נאצלות על אידיאלים, כשהמטרה בפועל היא לחמוד את כיסנו. בחוק ההסדרים המתוכנן, המיסוי העקיף מגיע לממדי ביזה: יש כוונה להטיל שורת מסים והיטלים חדשה כדי לשפר את התנהגותו של הצרכן, בדרך כלל בנושאים הנוגעים לאיכות הסביבה.
ואכן, לתמר זנדברג, השרה להגנת הסביבה, הייתה השבוע סיבה למסיבה. באמצעות יוזמות החקיקה הנוגעות להגנת הסביבה, מרצ קיבלה תשלום מראש על הצטרפותה לקואליציה. היא את שלה עשתה. השבוע דובר על מיסוי כלים חד־פעמיים, הנצרכים בהיקף של כ־1.5 מיליארד שקל לשנה. המטרה היא לצמצם ב־40% את השימוש בהם באמצעות הכפלת המיסוי. הנפגעות הן השכבות המוחלשות מרובות הילדים מקרב החרדים והמיעוטים.
במקום "לחנך" אותנו לצרוך פחות פלסטיק דרך הכיס, עדיף היה לצאת במסע הסברה ממוקד לקידום מחזור הפלסטיק, כמו שעשתה בעבר החברה להגנת הטבע באיסור הקטיף של פרחי הבר או בקמפיין הכנרת מתייבשת.
ויש תעלולי מס נוספים. מוצע להטיל "מיסוי חינוכי" על צרכני המשקאות הקלים (גם על משקאות דיאטטיים), אגרות גודש לנהגים המעיזים להיכנס למרחב הטריטוריאלי העירוני של תל אביב, מס פחמן להפחתת זיהום הסביבה הגלובלי ומס על מכוניות שהוסבו לגז (מדובר בכ־40 אלף מכוניות כאלה).
בכל המקרים ניתן לשנות את התנהגות הציבור לא באמצעות ענישה קולקטיבית שמכבידה על הכיס, אלא באמצעים חלופיים. בכל המקרים מדובר במיסוי אחיד ורגרסיבי, הפוגע בעשירים ובעניים בצורה אחידה. כל המסים מעשירים את קופת המדינה, בניגוד להבטחות המפורשות של ליברמן שלא להעלות מסים.
כל המהלכים מבוצעים בחוק ההסדרים, שנועד לחקיקת חירום ולא בדיוק כהליך פרלמנטרי מסודר. אם אכן "המיסוי החינוכי" הוא כל כך אפקטיבי, מדוע שמשרתי הציבור באוצר לא יטילו מסים על סדרת מוצרים שאנחנו צורכים? מדוע לא להטיל מס על עוגות רוויות כולסטרול שתרומתן לסתימת העורקים מוכחת? מדוע בעצם רק עוגות? כבר עדיף היה למסות בצורה גורפת את מוצרי המזון המזיקים לבריאות עם המדבקות באדום הקובעות שהמוצר מכיל שומן רווי ונתרן בכמות גבוהה.
רעיון יצירתי נוסף יהיה לחדש את מס הנסיעות לחו"ל. ממילא ראש הממשלה המליץ שלא לטוס בעקבות התפרצות הזן ההודי. ומה עם מיסוי מוגדל על כלי רכב שמעורבותם בתאונות גבוהה, כמו אופנועים וקטנועים?
רעיונות כאמור לא חסרים. אך במקום כל תעלולי המס עדיף להתמקד בהסברה להפחתת צריכת משקאות קלים, להשקיע במתקני מחזור, להגדיל את זמינות התחבורה הציבורית ולהפחית את פליטות הגזים באמצעות גידול בתפוקת אנרגיות המתחדשות. זה יעיל יותר, צודק יותר וגם הוגן.
על סמך ניסיון העבר, חלק הארי מיוזמות החקיקה לא ייצא בסופו של דבר אל הפועל. אבל עם או בלי מסים, אין מה לדאוג למעמדו של ליברמן כרפורמטור. לקראת אישור התקציב מצויד שר האוצר ברשימת רפורמות שמזמן לא היו כאן: הקלות ביבוא מוצרים, פתיחת החקלאות ליבוא, רפורמה במערך הכשרות, רפורמה בהייטק ועוד.
2. החבילה מתפוררת
אחת המשימות של ד"ר רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים, היא לצלוח בשלום את התפרצות הקורונה ולהפיק את הלקחים הנדרשים, בהסתמך על ניסיון העבר.
"עדיין מוקדם להעריך את גודל המשבר", אומר ד"ר תומר. "בהנחה שהחיסונים נותנים פטור מבידוד, נראה פחות פגיעה בעובדים. גם המסחר עובד. אבל אם מסתכלים קדימה יש צורך בנקיטת צעדי מניעה, כדי שאם תהיה התפרצות נדע להגיב. המטרה היא לחזק את מקבלי ההחלטות להמשיך לחיות לצד הקורונה. התעשיינים מבינים שהפעם הם לא יחזיקו מעמד עם סגרים ומגבלות נוספות. אף שחלקים מסוימים בממשלה נלחצים מהמצב, בתעשייה רואים צורך לחזק את הצד המתון ולהמשיך את שגרת החיים בהתאמות מתבקשות".
האתגר הגדול של שר האוצר היה לרתום את ההסתדרות והתעשיינים לעסקת חבילה במשק. אלא שמנכ"ל האוצר כבר הבהיר בשבוע שעבר שלפי התנאים שדורשת ההסתדרות, אין סיכוי שזה יקרה. כך גם סבור תומר: "תמכנו עקרונית במהלך, אבל לא בתנאים הנוכחיים. המגזר העסקי כבר שילם דרך הירידות בתפוקה ובמכירות. אנחנו כבר תרמנו את חלקנו, והגיע הזמן שגם המגזר הציבורי ישלם. אני לא יכול לקצר את שבוע עבודה או לתת סופי שבוע ארוכים במסגרת עסקה החבילה. אני תומך בהעלאת שכר המינימום, אבל אך ורק בטווח הארוך. על העלאת שכר המינימום בטווח הקצר אין מה לדבר".
"כרגע אני לא רואה איך עסקת חבילה יוצאת לפועל כשאנחנו רק נותנים ונותנים. לא נעשה עסקת חבילה בסגנון של פעם. זאת לא עסקת חבילה אלא חבילה על הגב שלנו. בעסקת חבילה אמיתית צריך לדאוג לצמיחה. בעסקת חבילה אמיתית צריך לדאוג לשינוי ברגולציה ובניגוד ל'נאום הגרזנים' של ביבי (שקרא לחתוך ברגולציה עם גרזנים), הפעם קיבלנו את זה. חלק מעסקת החבילה זה גם להוזיל את ייקור הייצור, כמו בנושא הארנונה, המים והחשמל, ואני שמח שמתחילים ללכת לקראתנו".
בינתיים התעשיינים מסתכלים קדימה. בשבוע הבא תועבר לממשלה תוכנית התעשייה להתמודדות עם המשבר המחודש, המבוססת על תוכנית "מגן תעשייה". "התוכנית הוכנסה למגירה ועכשיו נשלוף אותה מחדש עם התאמות. גם התו הסגול והירוק נלקחו מתוכניות שלנו. אנחנו לא מחכים לממשלה", אומר תומר.
התוכנית תכלול נוהלי עבודה חדשים כדי להגן על העובדים והייצור בישראל, כשהמטרה היא להמשיך בעבודה כרגיל לצד הקורונה. תוכנית החל"ת יורדת לחלוטין מהפרק. המודל הגרמני של חל"ת גמיש, שבו העובד מקבל כסף רק מהמעסיק וניתן להעסיק אותו במשרה חלקית, יופעל מחדש. המעסיקים גם מרוצים מההסדר החדש של ימי הבידוד, שבו כמות הימים לתשלום נמוכה מאוד. אין סיבה שהורה שטס לחופשה לחו"ל יקבל שיפוי על ימי הבידוד, אומרים המעסיקים.
על הפגיעה האפשרית במכון התקנים או בחוק עידוד השקעות הון אומר תומר: "בתקופת הקורונה העניקו תקציבים לבלימת המגיפה, והבטיחו להגדיל את תקציב הצמיחה ועידוד ההשקעות עם היציאה מהמשבר. אנחנו פועלים בשיתוף צוותי האוצר להרחבת חוק עידוד השקעות הון, במיוחד בפריפריה. בסוגיית מכון התקנים אינני מודאג מאיכות מוצרים מגרמניה או מצרפת, אלא רק מכך שאין אכיפה ואין ענישה על חאפרים. חוץ מזה אני מוביל יוזמה לקיצור החופשים כך שחופש גדול יהיה רק באוגוסט ובחגי תשרי. שוחחתי עם שר האוצר ושרת החינוך ומצאתי אוזן קשבת".
על המצב בענף ההייטק הוא מוסיף: "ההייטק הוא מרכיב חשוב מאוד בתעשייה, וגם אנחנו בהתאחדות מעניקים לו רוח גבית, אבל אסור שקטר ההייטק יתנתק מהקרונות, וזאת התעשייה המסורתית. אני רוצה להשתמש בהייטק כמנוע צמיחה גם לתעשייה המסורתית. איגוד ההייטק הוא הצומח ביותר בהתאחדות. הממשלה שמה יעד להגדיל את ההייטק ל־15% מהתוצר ואת חלקו בשוק העבודה. היעד בר־השגה, אבל עד אז צריך להתמודד עם איומים חיצוניים: הרבה מדינות מושכות בהדרגה מישראל עובדי הייטק, וצריך לגרום לכך שתהיה סביבה אמיתית שתעודד את הענף בישראל, גם בשיפור איכות כוח האדם ולא רק בנושא השכר, שיש טוענים שהוא כבר אינו הגיוני".
את תמיכתו במדיניות המטבע של הנגיד הוא מסביר: "אני מודע לצורך בשער החליפין, אבל האפשרות שלי להתערב ולהשפיע היא נמוכה. מדובר בעניין עולמי. נכון שהשקל הישראלי חזק מדי, ואני לא יודע איך אפשר לתקן את זה. גם הנגיד מודע לכך ועושה הרבה דברים, כולל רכישות, אבל הוא אינו כל יכול. גם הממשלה חייבת לסייע ליצואנים, לא דרך סובסידיות אלא באפשרות להיות תחרותיים יותר. האוצר יכול לגדר עסקות מטבע, אבל ההשפעה חלקית. לצערי אפילו בנק ישראל אינו יכול לעשות שינויים דרמטיים. אין לבנק ישראל את היכולת להשפיע על השקל, למרות שהנגיד עושה די הרבה".
3. יו"רים ובוכים
ההוראה האקטואלית המסעירה בימים האחרונים את המערכת הבנקאית נוגעת לתנאי ההעסקה של יושבי ראש הדירקטוריון בבנקים ללא גרעין שליטה. יאיר אבידן, המפקח על הבנקים, נכנס ביו"רים ראש בראש, החליט לעשות סדר והקפיץ את המערכת.
ביום חמישי האחרון התייצבו עורכי הדין של יושבי הראש (בנק לאומי, הפועלים ודיסקונט) והסבירו באמצעות ניירת עבת כרס מדוע אסור לפגוע בתנאי ההעסקה שלהם. באותה הזדמנות דובר על הגדרה מחודשת של גבולות האחריות שלהם בתפקידם בבנק. בבנק ישראל השתוממו כיצד מבין כל ההוראות שהופצו לבנקים, דווקא ההוראה שעלולה לפגוע בכיסם של יושבי הראש הקפיצה אותם.
אבידן נדרש לסוגיה לאחר שתוקף הוראת השעה שאפשרה לקבל שכר תוך חריגה מהתקנות - פג בסוף 2020. הבעיה נגררה והוחלט להאריך את תוקף הוראת השעה לאמצע יוני 2021, ומאוחר יותר לסוף ספטמבר. אלמלא היו נקבעים כללים מחייבים, שכר יושבי הראש היה צונח מכ־3 מיליון שקל לשנה לכ־600 אלף שקל לשנה (שהוא השכר שמקבלים דירקטורים מקרב הציבור).
באותה הזדמנות ביקשו בבנק ישראל לחדד את הגדרת תפקיד היו"ר ולמקד אותו בנושאי אסטרטגיה עסקית בלבד. בבנק ישראל פנו אפילו לבנקים בעולם כדי להבין כיצד הם רואים את תפקיד היו"ר. המפקח מוכן לאפשר עקרונית ליו"ר לקבל שכר גבוה מזה של דירקטור חיצוני (בזכות השעות הנוספות שהוא מקדיש לעבודה), בתנאי שהזיקה בינו לבין התאגיד הבנקאי או לבעלי השליטה תנותק לחלוטין. לדוגמה, אסור שייחתם הסכם עבודה בין הבנק ליו"ר הדירקטוריון.
הוראות בנק ישראל כתובות למעשה בחוק החברות, המחייב ממילא הפרדה מוחלטת בין היו"ר להנהלה, ובהוראה 301 מצוין איך קובעים את שכר יו"ר הדירקטוריון. בבנק ישראל מודים שהוראות אלה לא נאכפו עד הסוף, ולעתים היה טשטוש בין תפקיד היו"ר להנהלה.
אבל להוראות יש סיבה נוספת, שבפיקוח לא מוכנים לאשר או להכחיש את נכונותה: מתברר שהטשטוש בין תפקיד היו"ר לבין המנכ"ל צורם ביותר אצל יו"ר בנק לאומי, ד"ר סאמר חאג' יחיא. האחרון הוא יו"ר הדירקטוריון הפעיל ביותר בבנקים (כולל בנקים עם גרעין שליטה). הוא מקדיש יותר מ־100% מזמנו לבנק. ישיבות הדירקטוריון נערכות בתכיפות גבוהה, וגם חברי הדירקטוריון מרגישים שהם מכהנים במשרה מלאה. חאג' יחיא שוהה בבנק מעלות החמה עד צאת הנשמה. הוא מתייחס לבנק כאילו הוא בעל השליטה.
במערכת הבנקאית לא ראו בעין יפה את העובדה שלקראת סוף 2020 השתתף חאג' יחיא באופן מהותי בחתימת ההסכמים לשיתוף פעולה עם גורמים שנחתמו בדובאי, ופעל ליצירת קשרים אישיים עם ראשי הבנקים במדינה. במקום להישאר מאחורי הקלעים, הוא תפס את עיקר תשומת הלב בקדמת הבנק. טענה זאת תמוהה, אם נביא בחשבון שגם יו"ר בנק הפועלים היה בדובאי, ושגם יו"ר בנק לאומי לשעבר דוד ברודט לקח חלק פעיל באירועי פתיחת נציגות הבנק בשנחאי.
חאג' יחיא גם עסק באופן פעיל בגיוס לקוחות עסקיים עבור הבנק. דלתו הייתה פתוחה בפניהם. הוא הודה בכך, אבל הבהיר שמדובר במקרים בודדים, ושלצערו הרב הוא לא יכול היה להיפגש עם מספר רב יותר של לקוחות. פעלתנות היתר שלו מתבטאת במגעים הישירים שהוא מנהל עם חברי הנהלת לאומי - מעת לעת הוא מזמן את אחד המנהלים לחדרו כדי לשמוע ממנו במישרין את עמדתו בנושא עסקי כלשהו. גורם ניהולי אישר את זה, אך הבהיר כי הדבר נעשה בתיאום עם המנכ"ל, וכי חאג' יחיא מייצג את הדירקטוריון כולו. בפיקוח על הבנקים חוששים שכל אלה מובילים לטשטוש בין תפקיד היו"ר, המתווה את המדיניות, לבין עיסוק בנושאים ניהוליים שוטפים.
כאמור, בפיקוח סירבו לאשר או להכחיש שאכן זאת הסיבה להנחיות החדשות. הם לא קיבלו תלונות על תפקוד יו"ר לאומי, ומטבע הדברים גם לא העירו לו על כך. אך גם אם נכונה הטענה שהמתרחש בלאומי לא היה הגורם לפרסום הוראות הפיקוח החדשות, נראה שהתנהלות היו"ר הייתה אחד המאיצים של התהליך.
4. תיירות מרפא
אירוע הפרידה מיריב לוין, אסף זמיר ואורית פרקש הכהן, שלושת שרי התיירות בשנתיים האחרונות, מוכיח אולי שבימים אלה הנושא אינו בראש סדר העדיפויות. באירוע השתתף גם השר הנכנס יואל רזבוזוב, והנוכחים באירוע באולם הנשפים במלון "הילטון" תל אביב הביעו בפניי את תקוותם שהשר החדש יחזיק מעמד לפחות שנתיים.
אל ענף התיירות חייבים להתייחס כמו אל תיירות מרפא: צריך לרפא את הענף כדי שיחדש את ייצור ההכנסות. רזבוזוב חבר בקבינט הקורונה, ויש לו הרבה מה לומר בנושא. "ברוב המשרדים התחלפו שרי הממשלה בשנתיים הללו ולא רק בתיירות. אני רואה בענף אתגר כלכלי עצום, ורציתי מאוד את התיק. הענף הכניס למדינה 40 מיליארד שקל ב־2019 והוא ענף כלכלי ממדרגה ראשונה. התיירות נכנסה ראשונה למשבר ותצא ממנו אחרונה", מסביר לי שר התיירות בראיון ראשון.
"לקחתי את התפקיד בגלל האתגר הגדול לחילוץ הענף מהמשבר דווקא בעיתוי הנוכחי. לא באתי לגזור סרטים, אלא להכין תוכניות ארוכות טווח ותשתית טובה כדי שישראל תוכל לארח תוך כמה שנים עד 10 מיליון תיירים. יש פה הרבה דברים לעשות. אני לא אוהב לעבוד בשיטה של כיבוי שריפות אלא לטווח הארוך, ומצדי לא אכפת לי שהשרים הבאים יגזרו את הסרט".
"אתן לך דוגמה: בתחילת השבוע השלמתי ביקור בזק של 20 שעות בפריז. נפגשתי עם האחראי על התיירות בצרפת ועם יו"ר הטור דה פראנס. צפיתי במרוץ ביורוספורט. מדובר באחד האירועים הנצפים בעולם. למדתי כיצד למרות שפריז היא העיר המתוירת ביותר בעולם, הצרפתים עדיין משקיעים ומתאמצים להביא תיירות. יש קבוצת רוכבים ישראלית בשם סטארט־אפ ניישן. דיברתי עם המארגן של הטור ועם סילבן אדמס, הספונסר של הקבוצה, בניסיון להביא אותם לישראל ולערוך כאן את אחד המקצים של התחרות".
מדוע עצרת את קמפיין עידוד תעשיית המלונות בישראל ומתי תחדש אותו?
"הקמפיין נועד לעודד אנשים לנפוש בארץ, אבל כל הביקוש התמקד במלונות באילת ובים המלח והקפיץ את המחירים. מאחר שאין לי סמכות לפקח על מחירים, החלטתי לעצור כדי שלא לשפוך שמן על המדורה. במקביל הוחלט עם המלונאים ש־140 מלונות מתוך 550 יציעו הנחה של לפחות 15%. נכין חבילת פיצוי למלונות שעדיין סגורים, שהכנסתם ירדה מעל ל־40%. אבל זה שוק חופשי. המטרה שלי היא להגדיל את ההיצע, כי אם מלונות יפשטו רגל, ההיצע יקטן והמחירים יעלו. בימים אלה משרד התיירות מגבש קמפיין חדש, שיהיה ממוקד יותר וישים את הדגש על אירועים עם ביקוש נמוך ומחירים זולים. זה יקרה כבר בימים הקרובים. יש לי גם תוכנית להביא את תחרות מלכת היופי העולמית לישראל".
האם אתה מבין את המתקפה על המלונאים בנושא המחירים?
"אין ספק שהמחירים בחלק מהמלונות גבוהים, אבל התחושה היא שזה מתמקד בעיקר במלונות לעשירים. מצד שני, מי שמכיר את הענף יודע שהוא בסיכון גבוה, ומי שמשקיע בו הם אנשים שעושים את זה בעיקר מציונות. החזר ההשקעה מתפרס על הרבה שנים. יש המון רגולציה, עלויות וחוסר כוח אדם. אבל מדובר בשוק חופשי. אם אנשים קונים במחירים גבוהים כאלה, כנראה שהם יכולים להרשות לעצמם. כל אחד והכיס שלו והשיקול שלו. משפחות ללא אמצעים לא חייבות לנפוש באילת או בים המלח. הנופש במקומות מסוימים הופך למצרך יקר, אבל יש עוד הרבה מקומות מדהימים במחירים סבירים".
מדוע לא מסייעים למלונאים באמצעות יבוא עובדים זרים?
"אבא שלי הוא פועל בניין, והוא מספר לי שישראלים לא רוצים לעבוד בבניין, במלונאות או בחקלאות, למרות שמשלמים שם שכר גבוה יחסית. הישראלים לא רוצים לעבוד. כדי לספק שירות סביר צריך כוח אדם יקר, וזה מוסיף ליוקר המלונות. ענף המלונאות זקוק לפחות לעוד 1,500 ירדנים באילת, והמהלך יאושר בהחלטת הממשלה הקרובה. בנוסף צריכים עוד כ־2,000 פלסטינים ועוד 2,000 פיליפינים. באוצר חייבים להפנים שזה המצב, כי זו תעשייה שחייבת לתפקד. לא ייתכן שבגלל מחסור בכוח אדם מנהלים ייאלצו לנקות חדרים".
מה תוכנית העבודה של המשרד? איך ממשיכים לתפקד למרות משבר הקורונה?
"אני שר התיירות וגם חבר קבינט הקורונה. אין ספק שצריך לדאוג לבריאות האזרחים, אבל עדיין אפשר להכניס תיירים מחוסנים למדינה. המתווה שהכנתי לקבינט הקורונה הוא להכניס מחוסנים עם בדיקות PCR. התיירים ממושמעים הרבה יותר מהישראלים. כשאומרים להם לשהות בבידוד, הם יושבים. ערכנו פיילוט עם 1,400 תיירים נכנסים, שהיה מוצלח. נרשם רק מקרה של תייר אחד עם בדיקה שלילית - והוא הוחזר לחו"ל. יש מדינות מחוסנות ואין שום סכנה לישראלים. אנחנו יודעים לפקח. מדובר בפרנסה ישירה לכ־200 אלף משפחות בענף התיירות. אנחנו מקפידים בנתב"ג, כי אנחנו חוששים מכניסת וריאנטים. אבל אם יש מספר קטן יחסית של חולים קשים ומספר מונשמים, חייבים להסתכל גם על הפן הכלכלי. אנשי הבריאות מסתכלים רק על הפן הבריאותי. אם מספר החולים קשה יעלה ויסכן את בריאות הציבור, לא אקח את הסיכון.
"אם עוצרים תיירות, חייבים לפצות. מארגני תיירות יפרשו מהמקצוע ויעברו למקצועות אחרים. יש פיצוי למלונות הסגורים, יש את מורי הדרך, שאומנם רובם מעל גיל 45 ונהנים מחל"ת, אבל יש 500־700 עצמאים ללא תעסוקה, ויש גם את סוכני הנסיעות. הם אומנם מתמקדים בתיירות יוצאת והם לא באחריות משרד התיירות, אבל צריך לעזור גם להם. בינתיים אנחנו דוחים את כניסת התיירים בחודש נוסף. ב־1 באוגוסט זה לא יקרה, אבל תוך עשרה ימים נקבל את ההחלטה הסופית".
איך ייראה תקציב משרד התיירות לשנה הקרובה?
"תהיה מלחמה על התקציב. אני שומע כל הזמן קולות מאנשי אגף התקציבים שרוצים לקצץ. אני כן חושב שכמדינה מחוסנת צריך להשקיע בשיווק תיירות, ובקרוב נעלה מחדש את ישראל על מפת התיירות, כמו שזה קורה ביוון, קפריסין וטורקיה. המטרה שלי היא להגדיל את התקציב למרות שאני קשוב ומודע למשבר הכלכלי. אני יכול להבטיח שלא ייצא שקל מיותר אחד בשביל דברים מיותרים. על כל שקל שנשקיע נחזיר למדינה לפחות כפול. תקציב השיווק היה בשיא 500 מיליון שקל, ואני מאוד מקווה שכך יהיה גם בעתיד".
נראה לך שעם כל הסכסוכים הממשלה הנוכחית תחזיק מעמד?
"הממשלה בנויה על אמון, וכולם רוצים שהממשלה תעבור ותתפקד. נכון שמדובר בממשלה הטרוגנית ויש הרבה חילוקי דעות, אבל בסוף בכל ישיבת ממשלה אני שומע שהשרים מתפקדים ומדברים האחד עם השני. אנחנו משתפים פעולה אפילו עם המשרד להגנת הסביבה, במיזמים כמו תיירות בת־קיימא".
לסיכום, שאלה רכילותית: אילו תגובות קיבלת לתמונת הגוף החשוף שלך?
"כנראה שהצילום הפך ויראלי כי לכתבים היה משעמם. אני לא צריך להתבייש בגוף שלי. הייתי ספורטאי ואני שומר כל יום על הכושר הגופני באמצעות אימון יומי. כשיש פחות שטיקים ולכלוכים בממשלה, חיפשו בתקשורת משהו אחר. מישהו צילם אותי ללא רשותי וזה הופץ והפך לוויראלי. אבל מצד שני, בעקבות הצילום דיברו פתאום על נושא התיירות, והייתה הזדמנות להעלות את המשבר בענף על סדר היום".