הבנק המרכזי של סין אינו מתמהמה, והחודש הנפיקו הסינים כמות מסוימת של מטבע דיגיטלי מטעמו. על מטבעות דיגיטליים עומלים כרגע (בשלבים שונים) כ־80 בנקים מרכזיים, כולל בנק ישראל. מחצית מהבנקים האמורים עושה ניסיונות בפועל, לעתים סודיים.
נראה שזה עניין של כמה שנים עד ששטרות הכסף שאנו מחזיקים בארנקינו ייעלמו, בהמשך למהפכת התשלומים הדיגיטליים העוברת עלינו כבר היום באמצעות העברת תשלום במערכות דיגיטליות כמו ביט של בנק הפועלים, השולטת בשוק, פפר פיי של לאומי ופייבוקס של דיסקונט, שכבר מביאים לדעיכת התשלומים באמצעות המחאות בסכומים קטנים.
כניסתה השנה של אפל פיי לשוק בישראל הביאה מהפכה נוספת: פשוט קונים ומעבירים את הנייד החכם מול המסוף ויוצאים מהחנות או מהמסעדה, ואפילו לא צריך את הפלסטיק של כרטיס האשראי. אל כל אלה הצטרפו בשנים האחרונות הביטקוין ויתר מטבעות הקריפטו, שהם מעין יצירת כסף באמצעות כרייה במחשב, בלי שמדינה זו או אחרת תעמוד מאחוריהם.
הבנק המרכזי של סין הנפיק עד כה מטבע דיגיטלי בהיקף של 34.5 מיליארד יואן, כ־5.33 מיליארד דולר, ב־71,000 טרנזקציות. הסינים בחנו את התשלומים הדיגיטליים של המטבע בכמה תחומים: הסעדה, תחבורה ותעבורה ותשלומים לשירותי הממשלה. הניסוי, שהצליח לפי שעה, נערך בכמה ערים ענקיות לאורך הדלתות של נהר הינג צ'י ונהר הפנינים, כולל בייג'ינג, טיינג'ין, סינז'ין ושנגחאי.
הפיילוט של הבנק המרכזי בחן כיצד שומרים על הסודיות והפרטיות של העברות דיגיטליות, בייחוד של העברות בסכומים קטנים, שדווקא בהן שמירת הפרטיות חשובה.
המטבע הדיגיטלי של בנקים מרכזיים, שנמצא ממש בפתח, הוא מהפכה של ממש, שקשה לחזות את תוצאותיה. קשה מאוד לנבא את יתרונותיו או את פגיעתו, לעומת העולם המוכר של מערכת הבנקאות הקיימת כבר מאות שנים.
כסף עם תאריך תפוגה
כך זה יעבוד, ככל הנראה: הבנק המרכזי יכול להעביר כסף שהוא יוצר לזכאים, תוך עקיפה של מערכת הבנקאות ומערכות סילוקין אחרות. נניח שמגיעה לכם קצבה מהמדינה או החזר מס משלטונות המסים, משכורת מחברה עסקית או תשלום בגין סחורה או שירות. הבנק המרכזי מעביר ל"ארנק הדיגיטלי" שלכם, המאובטח בשרת האינטרנט, את הכסף הדיגיטלי, והוא יושב אצלכם למעשה ברשת המחשבים.
חברה עסקית שקיבלה כסף דיגיטלי מהבנק המרכזי (תמורת תשלום שהעבירה לו קודם לכן בשביל להתחיל את התהליך) יכולה להעביר לכם כסף דיגיטלי, כולל משכורת, ישירות לארנק הדיגיטלי שלכם. אתם משלמים לחברות של שירותים כמו חשמל, מים, טלפוניה או מסים לרשות המקומית ישירות מהארנק הדיגיטלי שיש לכם לחשבון החברה שהציגה דרישת תשלום.
שימו לב, הכל נערך בין אחד לשני, ללא מעורבותו של בנק מסחרי, והוא יתייתר מבחינות רבות. למעשה, כל אחד מכם הופך להיות מעין בנק, מקבל ומוציא תשלומים דיגיטליים כאוות נפשו בין המשלם לבין המוטב בזמן אמיתי, והכל ישיר ובתוך שניות. אין יותר תירוצים הנשמעים כיום: הצ'ק בדרך, הכסף לא נכנס לחשבון, לא בטוח שההמחאה תיפדה, פשוט כי הכסף עובר בהבזק, כמו כשאתם שולחים דוא"ל או וואטסאפ. הכסף הדיגיטלי יהיה מאובטח - כך נקווה - וזו נקודה חיונית וחשובה. הוא יהיה אפילו ממוספר בשיטה דיגיטלית, כמו שטרות כסף מוחשיים.
לשלטונות יש יתרון גדול במטבע דיגיטלי. קחו לדוגמה שקל דיגיטלי, שמונפק בתחילת התהליך בידי הבנק המרכזי, ואחר כך מסתובב בשוק הדיגיטלי שמייצג את השוק הריאלי. העברות דיגיטליות יפחיתו עוד יותר את התשלום במזומן או באמצעות המחאות או גלגול המחאות, וכך העלמות המס יפחתו בצורה ניכרת. הכל רשום ומתועד בזמן אמיתי, הבנק המרכזי יכול לראות ולבחון את ההעברות במשק: לאן הלכו, לאיזה סקטורים ובאילו מקומות.
הפחתת העלמות המסים, שנקווה כי תתקיים, תאפשר לשלטונות להפחית בהמשך את עול המס, מה שיביא לעלייה בפעילות הכלכלית והעסקית ויגרור ירידה באבטלה ותשלום מסים בצורה הוגנת יותר בין משלמי מס אמת למשתמטים הכרוניים. המעקב אחר תשלומים ודמי חסות ופרוטקשן בעולם התחתון והכנופיות יהיה קל יותר, פשוט כי יודעים מי קיבל, ואפשר לשאול עבור מה ולבחון את ההקשרים בין כניסת הכסף הדיגיטלי לבין העברתו למוטב זה או אחר.
יתרון נוסף לשלטונות הוא העברת כספים מותנית לציבור. כמו במקרה של נגיף הקורונה, אבל גם במקרה של עזרה לעסקים, לחברות ולרשויות מקומיות, כאשר הממשלה מבקשת להגביר את הפעילות הכלכלית בזמן נתון בעת משבר. כיום מה שקורה הוא - כפי שקרה במשבר 2008/2009 ובמשבר הנוכחי - שממשלות או בנקים מרכזיים העבירו כספים מתוך כוונה שייעשה בהם שימוש להגביר את הפעילות הכלכלית במשק. במקרים רבים המוטבים קיבלו את הכסף וצברו אותו, ולא הוציאו אותו על קניות ורכישות, מה שפגע בכוונת השלטונות או הבנקים המרכזיים.
עם המטבע הדיגיטלי, ממשלות, באמצעות הבנק המרכזי, יוכלו להעביר כסף דיגיטלי למוטבים שהם חפצים ביקרם, בתנאי שייעשה שימוש בכסף - עם תאריך תפוגה. לא נעשה שימוש בכסף הדיגיטלי? תוקפו יפוג והוא ייעלם. עוד דוגמה: הביטוח הלאומי לא ישאל יותר לאיזה חשבון להעביר את הקצבה, אלא לאיזה ארנק דיגיטלי אישי שלך להעביר שקל דיגיטלי. אפשר להעביר כסף גם למי שאין לו חשבון בנק, והוא לא יצטרך ללכת לבנק הדואר ולפדות את קצבתו.
היות והתשלום מועבר בזמן אמיתי, המסחר יהיה נקי יותר, הסיכון של מקבל התמורה הדיגיטלית, שהוא ספק הסחורה או השירות, יפחת, ואז שיעור חדלות הפרעון או ה"דיפולט" של התשלום מפני שההמחאה לא כובדה, יירד לאפס אצל מי שיתעקשו לקבל רק שקל דיגיטלי. מצב זה יאפשר את הפחתת מחיר הסחורה או השירות, מפני שלא יהיו הוצאות בגין אי־כיבוד התחייבויות כספיות, וכך זה יגביר את הפעילות הכלכלית. מובן שהסיכון של מעביר התשלום הדיגיטלי יגבר אם הוא לא קיבל את השירות או הסחורה. הוא לא יוכל לבטל את ההמחאה או את הוראת האשראי בגין כישלון־תמורה, כפי שמתיר לו החוק היום.
לאזרחים זה יוזיל את שירותי הבנק, ולמעשה הם הופכים בעצמם למעין בנקים עצמאיים. מקבלים ומשלמים כסף בלי להחזיק חשבון בנק יקר לטובת בעלי מניותיו. לכן יש לצפות כי מספר חשבונות הבנק יפחת דרסטית. תופעות אלה יגבירו את כניסתם של שחקנים נוספים לשוק הבנקאות החדשה או בנקאות השקל הדיגיטלי החדש ותעשיית הפינטק תפרח. ישראל טובה בכך, הפריחה של ההייטק בתחום תגבר ותעשיר את היזמים.
תחרות בין חברות האשראי
ייתכן כי יהיו חברות "מתווכות" לשקל הדיגיטלי, מיני "בנקים" עם שקל דיגיטלי. תהיה למעשה תחרות של האזרחים או של קבוצות אזרחים או של חברות או של מערכת פיננסית חוץ־בנקאית מול הבנקים. אם הכסף הדיגיטלי לא ינחת במערכת הבנקאות אלא יישאר ברשת הדיגיטלית, לבנקים יהיה פחות כסף לתת כהלוואות. פשוט יהיו להם פחות פיקדונות.
אז ייאלצו הבנקים להפסיק את עושק הפיקדונות בעו"ש שלא מקבלים עבורם ריבית. אם ירצו פקדונות, יצטרכו להתחרות מול "הבנקים" הדיגיטליים החדשים על תשלום ריבית כלשהי כדי שיהיו להם מקורות למתן אשראי לפלוני או לאלמוני. מובן שישנה אי־ודאות אדירה בתחום, מה שייאלץ רגולציה מקומית ושיתוף פעולה בינלאומי כדי שהמערכת תתפקד כראוי. שיתוף פעולה בין הבנקים המרכזיים בעולם חיוני להמשך הפעלת המטבע הדיגיטלי של הבנק המרכזי.
היואן הסיני הדיגיטלי מאיים על ההגמוניה האמריקאית בתחום מטבע החוץ. כיום חלקו של הדולר ביתרות המט"ח בעולם קרוב ל־60%. היורו כ־21%, והיואן הסיני רק 2.5%. אם אפשר להעביר כסף דיגיטלי במערכת האינטרנט העולמית, יואן במקרה זה, אז מערכת התשלומים בעולם תגוון, מה שיפחית את הצורך בשימוש בדולר האמריקאי, שהוא עדיין המטבע הבינלאומי המוביל לתשלומים וכימות. זו תהיה פגיעה קשה בהגמוניה האמריקאית, שנמשכת מאז תום מלחמת העולם השנייה. לכך מכוונים הסינים, שאינם נחים לרגע, בעוד ארה"ב מתמהמהת בסוגיית הדולר האמריקאי הדיגיטלי.
גם מטבעות של מדינות חזקות אחרות עם מטבע חזק ישמשו כאמצעי תשלום כגון השקל הישראלי. אם במסחר או רכישת טובין ואם בהעברת כסף לבן או לבת משפחה הלומדים בחו"ל או לחברת תיירות בינלאומית, יהיה אפשר להעביר שקל ישראלי דיגיטלי למוטב שיחזיק אותו בארנק הדיגיטלי שלו במערכת האינטרנט הבינלאומית, ללא צורך להמירו למטבע מקומי, לשלם דמי המרת מטבע, דמי העברה או כל תשלום אחר למערכת הבנקאות בישראל או בארץ היעד. המשמעות היא עוד סיבה לירידה בהכנסות מערכת הבנקאות המסורתית.
כדי שהמטבע השקלי הדיגיטלי יעבוד, המערכת תהיה חייבת להיות משובחת, עם כללים בינלאומיים למטבע דיגיטלי. גם בנקים שאינם מתלהבים ממהפכת המטבע הדיגיטלי של הבנק המרכזי, ייאלצו לבסוף להצטרף למרוץ, פשוט כי מי שלא יהיה שם - יישאר מאחור. מערכת התשלומים של הבלוקצ'יין מתפתחת במהירות, לא מחכה למחוקקים ולרגולטור. החלטתה של פייסבוק להכניס לשימוש את ליברה - מטבע בינלאומי שלה ולא של מדינה ריבונית זו או אחרת, לחצה על בנקים מרכזיים להתאמץ בסוגיית המטבע הדיגיטלי מטעמם.
הבנקים המרכזיים אמונים, מטבע דרישת השלטון, על שמירת יציבות המערכת הבנקאית והמוניטרית וכן על ייעול פעילותה לטובת המשק. זו תהיה עבורם הזדמנות לעשות זאת בדרך סבירה ומיטיבה, לא רק עם הבנקים אלא גם עם כלל הציבור. בניגוד למצב היום, שבו קיימת הפרדה בין בנקאות מקומית לבינלאומית, העולם של המטבע הדיגיטלי יהיה פרוץ לכל העולם, אפילו אם עיקר השימוש בו ייעשה בתחום המדינה שבה הונפק. לכן הבנקים המרכזיים במערב משתפים פעולה לבחינת השפעות אלה.
כך, לדוגמה, אם בנק ישראל רגיל, כמו בנקים אחרים, להביט בהשפעת כמות הכסף על הפעילות המשקית או האינפלציה ולבחון אותה, נקודה שבלאו הכי נחלשה בשנים האחרונות, כיצד יוכל לבחון את מדיניותו אם כסף דיגיטלי ישראלי (השקל החזק) יסתובב בעולם ללא דרישה לסחורה או שירות ישראלי, אלא רק כנכס לאגירת עושר?
כפי שנעשה היום עם הדולר האמריקאי בעיקר - וגם עם היורו במידה מסוימת - כסף שלעולם אינו חוזר למחזור העסקים של המדינה שבה הונפק ולמעשה אינו משפיע באמת על מאזן הבנק המרכזי שהנפיקו, אף שתיאורטית, למחזיק במטבע הדיגיטלי יש זכות לדרוש תמורה עבורו בשל התחייבותו הנובעת מעצם הנפקתו. שקל חזק יעשיר את ישראל עוד יותר.
עוד דבר, המטבע הדיגיטלי, כמו השקל, כאשר יונפק, אם יונפק, יהיה בארנק הדיגיטלי של האזרח. אם כך, מדוע בכלל להחזיק מזומן שעלולים לגנוב או לאבד? בכסף הדיגיטלי יהיה אפשר לשלם מהנייד החכם, מהמחשב, ואפילו מהשעון החכם. בניגוד לפיקדון של האזרח בבנק - שבו הכסף עדיין מסוכן יותר במקרה של פשיטת רגל של בנק מסחרי - במקרה של האזרח שאינו מקבל בלאו הכי ריבית על פיקדונותיו, עדיף שקל דיגיטלי של הבנק המרכזי בארנקו הדיגיטלי במרחבי האינטרנט. זה בטוח לחלוטין, הרי הבנק המרכזי אינו פושט רגל, בהגדרה לעולם, אז למה לא לשים את הכסף ישירות אצלו? יש התחייבות של הבנק המרכזי לתת שקל אחד תמורת כל שקל דיגיטלי.
אבל בניגוד למזומן, שהוא אנונימי ואינו מותיר עקבות, שלטונות בעולם יוכלו לעקוב אחר תנועת הכסף, ההון והעושר הלא חוקי בארץ ובעולם. פעם אמרנו פרטיות, היום תעודת הזהות הביומטרית, גוגל, פייסבוק, אינסטגרם וטוויטר כבר גרמו לנו לוותר עליה - ועכשיו המטבע הדיגיטלי התמים.
כן, הרבה מדינות אומרות שהן מתכוונות או אפילו מנפיקות מטבע דיגיטלי, ועדיין הבנק המרכזי של אירופה מתנגד לרעיון והפד האמריקאי מכין ניירות עבודה. כלומר, עוד חזון למועד, זה לא הולך להיות פשוט. בינתיים נמשיך להחזיק באמצעי התשלום הקיימים. מי שיתקשה בהמשך - אפילו אם יונפק השקל הדיגיטלי של בנק ישראל - יהיו זקנים, חסרי השכלה, מהגרים לא חוקיים ואנשים עם דיגיטלופוביה וקבוצות חסרות אוריינות דיגיטלית. שלא לדבר על מעלימי מס.