סיקור וניתוח ההסרחה הגלובלית ששמה פרשת פגסוס נגוע בקללה העתיקה של התקשורת - לבודד כל סיפור לעצמו במנותק מהקשריו האמיתיים, שהם האשמים האמיתיים, כאילו מדובר בפעלול הייטקי שיצא מכלל שליטה.
על פניו יש בסיפור הזה הכל: מזימות בינלאומיות? צ'ק. כסף גדול? צ'ק. רצח? צ'ק. ביטחון ישראל? צ'ק. אלגוריתם פראי שמסתובב בעולם וצד אנשים? צ'ק. בעיות מוסר? צ'ק, צ'ק, צ'ק.
סיפור פגסוס תפס נפח וצבע והסתעפויות כמו עץ עבות, ורק השורשים שצימחו אותו עדיין תחת הקרקע. ועד שלא תוקם כאן ועדת חקירה שתחפור לעומק, לא נדע איך הגענו ל"אין דילמה" הזו. כדי להרגיע את הרוחות ולכלוא את השדים שעשויים לצוץ הוקמה ועדה.
שם עדיין אין לה, והמנדט שלה עדיין לא פורסם, אך הג'וב שלה ממש לא מסובך. הרי אין בעיה לחקור מי אמר מה למי ומתי, ואיזה נייר הופק כדי להלבין את הרצת פגסוס מהרצליה לכל העולם. יש ראשי ממשלה ומוסד ואנשיהם, מנהלי NSO ועובדיהם, ואת גוזרי הקופון, עורכי דין ואנשי עסקים.
מטרת החקירה אמורה להיות האינטראקציה בין נתניהו, ראש המוסד וראשי NSO. פורמלית ההחלטות על שיווק פגסוס עוברות דרך משרד הביטחון באמצעות אפ"י, אגף פיקוח על יצוא טכנולוגיות ביטחוניות, וסיב"ט - האגף ליצוא ביטחוני. אני מניח שאם אישורי היצוא לא עברו דרכם, או שהם נדרשו לחתום בלנקו, אזי מישהו מטעמו של ראש הממשלה מידר אותם.
זהו אותו ראש ממשלה שמזמין צוללות, מאשר לבדו מכירת צוללות למצרים ובדרך ממדר את שר הביטחון והרמטכ"ל. אם כך קרה במקרה פגסוס, זה חייב להיחקר ולהיות שקוף לציבור לצורכי הוקעה. אם לא פלילית, אזי ציבורית.
הוועדה שהוקמה כוללת נציגים של משרדי הביטחון, החוץ והמשפטים, המוסד ואמ"ן (בעצם כל החשודים המיידיים). הצוות הזה, על פי הדיווחים, כבר ישב בראשות מנכ"ל משרד הביטחון אמיר אשל.
אופס! רק לפני כמה חודשים דחה בג"ץ עתירה נגדו ונגד חברת סלברייט בגין יצוא מערכות לפריצת טלפונים. השופטים קבעו כי "מדיניות היצוא הביטחונית של מדינת ישראל אינה כפופה לביקורת שיפוטית אלא במקרים חריגים ביותר".
גם נפתלי בנט, כמי שמינה את אשל, לא פטור מניגוד עניינים. כשדובר על ביטול תקנות השב"כ בהתפרצות הקורונה הראשונה, הציע חבר הקבינט דאז, בנט, להעביר את כל המידע האישי שייאסף (מה עם מכרז זריז?) לחברים שלו ושל חברת סיעתו איילת שקד בחברת NSO.
מאחר שוועדת אשל מצטיירת על פניה כמו צוות כסת"ח, דובר על כך שהיא תפעל במסגרת המל"ל, שיש לו מעמד ממלכתי וחוקי. את המל"ל ינהל בקרוב איל חולתא, שמעצם תפקידו במוסד היה אמור, לכאורה, לדעת על מעללי חברות הסייבר.
מנהל האגף הביטחוני במל"ל הוא מרדכי כהנא, תא"ל (במיל') שצלע החוצה מצה"ל לאחר שנחשד בהחזקת חומרי לחימה. זהו צירוף שלא מבטיח שהוועדה תגדיל גם ראש וגם לב ותיכנס לאזור האפור שבין מכירת תוכנות ריגול שיש בהן פוטנציאל של רשע־פשע, ובין קריטריונים מערביים הומניים. נחיה ונראה.
מורשת נתניהו
עד כאן משל העץ, הענפים והעלים שסוככו על הפרי המורעל. השורש הסמוי הוא רעיון העוועים של נתניהו לאגף את הבעיה הפלסטינית באמצעות "מדינות ערב ידידותיות", שיעניקו לכיבוש לגיטימיות בכך שיחתמו עם ישראל על הסכמי נרמול מאחורי גבם של הפלסטינים.
אין כאן שום נרמול או ידידות, אלא יחסי תן וקח ואינטרסים, חלקם אישיים. תוכנת פגסוס היא רק חלק מהמסחרה. לטריק הזה - מדינות ערביות מתונות - לא הייתה היתכנות מיומו הראשון. כל קורא/ת של הטור הזה יעידו על כך.
האסימון נפל בהמשך כאשר מדינה "ידידותית" אחר מדינה "ידידותית" הכריזה שאין שום הסכם של ממש עד שלא תיפתר הסוגיה הפלסטינית.
אין חולק כי נתניהו אחוז דיבוק של שמירה על ארץ ישראל. אחרי ה"תקלות" שלו במסירת חברון, ההתנתקות והקפאת הבנייה בגדה, הוא נחוש להנציח את איו"ש כחלק ממורשתו, ויש מצב שהכרה בתרומתו אולי תסיר מעליו את סיוט הכלא בתום משפטו. כאדם, נתניהו הוא תערובת מרתקת של מגלומניה גלובלית חסרת בסיס, חנוונות גנבנית של נוכל זעיר והכחשה פתולוגית של מציאות, גם כשהיא ממתינה מעבר לפינה.
כל התכונות הללו סייעו לו לעבור את השלב הראשון, האופורי, ביחסים עם המפרציות, מרוקו, סודן וכו'. המציאות כצפוי וכמה תקלות מובנות הפילו את רעיון המעקף הפלסטיני ובדרך חשפו את חרפת פגסוס.
המכירות לממשלות ימין אחרות בעולם היו חלק מתעתועי החזית הגלובלית של דונלד טראמפ, הרפובליקנים וממשלת נתניהו. אני מקווה שוועדת החקירה תגדיל ראש ותעסוק במניעים שמאחורי מכירת פגסוס ותקבע אם ועד כמה אחראי ראש הממשלה לשעבר אישית לתופעה הכה בזויה של סיוע למשטרים דיקטטוריים ולדיקטטורים בהתהוות לחסל את יריביהם הפוליטיים.
במקביל חייבת ועדת החקירה לעסוק בקשרי מדינת ישראל עם חברות תוכנות רוגלה נוספות, בהנחה שחייבים לסלק את החלק הנגוע בהייטק, שלא יפגע בתעשייה כולה.
אגב, לאמ"ן יש את 8200 ובנותיה, לשב"כ ולמוסד יש אגפי סייבר גדולים משלהם, ורק הידיעה שמדובר בעבירות על החוקים הקיימים ובפשעים נגד האנושות הסיטה את הפעילות לחברות פרטיות די פרחחיות.
לא רק NSO, גם בלאק קיוב, סלברייט ואחרות. הוועדה והתגובה הציבורית אולי יחסלו את NSO, אלא שהידע בהייטק, להבדיל מתעשייה או מפיננסים, נשאר, ופגסוס כבר מזמן ברח מהאורווה.
הבעיה של ועדת החקירה היא שמסקנותיה עשויות לחשוף את הקשר בין ראש הממשלה, ראש המוסד וחברת NSO, ולהסגיר לבית הדין הבינלאומי את מי שאישר, דחף והסתיר.
איך אני יודע? שלו חוליו, יזם ושותף ב־NSO, התראיין כמה פעמים (ובטח מתחרט על זה היום אלף פעם). כשנשאל על לקוחותיו הוא אמר ש"ממשלת ישראל אוסרת עליו לדבר על הלקוחות".
למה מה פתאום ממשלת ישראל "אוסרת" על חברה פרטית לשווק את מוצריה? הסתבר שהיא לא רק לא אוסרת אלא אפילו מעודדת את המכירות. ותראו מי הסוכן: פעם הוא מכר רהיטים, אחר כך אידיאולוגיות, אתמול מכר תוכנות ריגול, ועל הדרך גם אותנו.