לטור המלא של יהודה שרוני:
1. האותיות הקטנות
אם לא יהיה שינוי של הרגע האחרון, הממשלה תאשר ביום ראשון בואכה שני לפנות בוקר את תקציב המדינה לשנים 2021־2022 ואת חוק ההסדרים. אישור החוק ביום ראשון הקרוב יאפשר להביאו לכנסת לקריאה ראשונה בתחילת ספטמבר, עוד לפני חגי תשרי. המטרה היא שהאישור הסופי יהיה מיד אחרי החגים. הפעם הקרב יהיה אמיתי, והאורות באוצר ידלקו עד השעות הקטנות של הבוקר. המאמץ מוצדק, שכן התקציב הוא פוליסת הביטוח והאחריות המקצועית הפוליטית של ממשלת השינוי.
חוק ההסדרים יהיה הפעם עמוס לעייפה. בשלוש השנים האחרונות לא הושקה אפילו רפורמה חדשה אחת. כל המאמץ הפוליטי הוקדש למען חוקים וירטואליים שהספיקו להישכח (וטוב שכך) כמו פסקת ההתגברות, ההיתר להמשך כהונת ראש הממשלה וכד'. ועדיין, חוק ההסדרים - שכבר זוכה לכינוי "מחטף ההסדרים" - יהיה מצומק מכפי ששר האוצר אביגדור ליברמן היה רוצה. אבל מי כמוהו מודע למגבלות הפוליטיות של הכנסת הנוכחית.
וחוץ מזה, כל רפורמה המופיעה כיום בחוק ההסדרים הייתה זוכה בהליך חקיקה רגיל למלחמת התשה מצד האופוזיציה, אבל לא רק. בגלל הקואליציה השברירית, כל חבר כנסת קיבל כנפיים ועוצמה פוליטית הרבה מעבר לכוחו האלקטורלי, וכמאמר הקלישאה, בימים אלה כל ממזר מלך.
ח"כ אביר קארה, בוגר השולמנים שמונה מטעם ימינה כאחראי לרגולציה, הבהיר שלא יתמוך בתקציב אם רפורמת הרגולציה תוצא ממנו. הוא יישר קו עם ארגוני המעסיקים, ששמחו שהנושא יקודם. ליברמן בחר להתעלם מעמדת היועץ המשפטי לממשלה, שהסתייג, והחליט לתמוך. ח"כ אלי אבידר מישראל ביתנו עלול היה שלא לתמוך בתקציב עד ששינה את עמדתו בעקבות מינויו כשר.
וח"כ עמיחי שיקלי מימינה? עד לרגע האחרון לא ניתן יהיה לדעת כיצד יצביע חבר שעדיין לא ברור אם הוא מייצג את עמדות הליכוד, הבית היהודי או הבית החרדי. עמדתו ביחס לתקציב אינה ברורה, אבל ברור שכל שיבקש לו יהי. גם מכיוון הח"כים של רע"ם עלולות להגיע תביעות של הרגע האחרון.
אבל האופוזיציה לתקציב מגיעה למרבה הפלא גם משרי הקואליציה עצמם. הקרב על תקציב הבריאות לא הוכרע נכון לשעת כתיבת שורות אלה. שר הבריאות ניצן הורוביץ איים שלא לתמוך בתקציב כל עוד תקציבו לא יוגדל. הוא שלל את עמדת פקידי אגף התקציבים והצטייד באבי ניסנקורן, מזכ"ל ההסתדרות ושר המשפטים לשעבר, כעד מומחה לנושאי פוליטיקה תקציבית. הורוביץ יקבל בסופו של דבר את מרבית תאוותו, כי בלעדיו אין ממשלה.
מאידך ליברמן זרם לגמרי עם הדרישות התקציביות של משרד הביטחון, שהשיג הגדלה תקציבית של 7 מיליארד שקל, תלוי איך סופרים. ליברמן שלל את עמדת הדרג המקצועי, שהתנגד, כי הוא מבין מצוין שאין לו הלוקסוס להרגיז את שר הביטחון החמוץ ממילא בני גנץ. זאת גם הסיבה שהדרישה למינוי חשב מלווה למשרד הביטחון תעוף מסדר היום, אף שאמיר אשל, מנכ"ל משרד הביטחון, אינו שולל אותה. בזכות 8 המנדטים של כחול לבן, גנץ יזכה עד להודעה חדשה לטיפול VIP. מאידך הורוביץ, עם 7 מנדטים, נאלץ לריב ולאיים. זאת גם הסיבה לכך שדרישות נוספות של גנץ, כמו שבראש הרכב ועדת הכלכלה של הכנסת יעמוד מיכאל ביטון, התקבלו במלואן.
מצד שרי תקווה חדשה המחזיקים בתיקים "לא כלכליים" (משרד המשפטים, החינוך והשיכון) אין הגזמה. מפלגתו של גדעון סער התמקדה בהגנה על המפלגות החרדיות (בתקווה שבעתיד הן יצטרפו לקואליציה). ליברמן לא יוכל לדוגמה לבצע רפורמה בקצבאות הילדים, אף על פי שהיה משתוקק לכך. מאידך במבחני ההכנסה למעונות יום הוא כן הצליח. גם בימינה לא הגזימו בדרישות. שרת הפנים איילת שקד דרשה שרפורמת תשלומי הארנונה לא תוכנס לחוק ההסדרים בעקבות לחצי ראשי הרשויות, וכך היה. מאידך הרפורמה בכשרות שיזם שר הדתות מתן כהנא תיכנס לחוק ההסדרים.
איזו רפורמה שהוא הנהנה העיקרי ממנה הצליח ליברמן לקדם? המהלך העיקרי הוא העלאת קצבאות השלמת הכנסה למעוטי היכולת בתוכנית שעלותה 1.5 מיליארד שקל. היא תיכנס לתוקף ב־1 בינואר 2022 ובזכותה יעלו מעל לקו העוני 195 אלף משפחות קשות יום. מרבית המוטבים לתוכנית הם קהל היעד של ליברמן ומפלגת ישראל ביתנו. למרות זאת, המימון לא יגיע כחלק מהכספים הקואליציוניים של ליברמן אלא על חשבון התקציב הכללי.
שר האוצר גם הולך במלוא הכוח על הרפורמה שתסייע בהורדת יוקר המחיה בחקלאות. שרי העבודה, הלובי החקלאי בכנסת וגם ההפגנות מאתמול לא היו מספיק אפקטיביים כדי לטרפד את הרפורמה. היא מקבלת ממילא את תמיכת שר החקלאות עודד פורר מישראל ביתנו, וזוכה גם למנדט ציבורי. ליברמן התייחס להפגנות אתמול כאל מטרד, ואמר כי "השלכת פירות, ירקות וביצים על הכבישים לא תיטיב עם הצרכנים".
אף ששר האוצר טען שחוק ההסדרים יהיה הפעם נטול "עזים", הדרג המקצועי באוצר ניסה להשחיל עדר שלם. מבחינת הנפגעים מדובר בחוקן ולא בחוק, כי הנושאים השערורייתיים במיוחד מקומם בהליכי חקיקה רגילים ולא במחטף ההסדרים. הנפגעים הם מקרב הציבור הלא מאורגן, המוגן בדרך כלל באמצעות ההסתדרות.
אלא שהאוצר בהובלת המנכ"ל רם בלינקוב לא ספרו את ההסתדרות, ולכן יאושרו מהלכים שיפגעו בציבור, כמו הפסקת הנפקת איגרות חוב לסבסוד קרנות הפנסיה והקפאת השכר הממוצע במשק. כמו כן, לא ברור מדוע בהזדמנות זאת צריכים ללכת בדרך הקלה ולהגניב נושאים כמו גביית תשלום של 30 שקל לביקור רופא או העלאה אפקטיבית של 40% בביטוחי הבריאות.
גם ברשות המסים הגשימו את מרבית חלומותיהם הרטובים בחוק ההסדרים הנוכחי, גם אם הדבר נעשה ללא הידברות ותוך הנחתה על המגזר העסקי. אז נכון שעמדתם, שלפיה יש לבטל לחלוטין את הפטור ממס על השכרת דירה של עד 5,000 שקל לחודש, לא התקבלה, אבל הם הכניסו לחוק את חובת דיווח על הכנסות משכר דירה של בעלי הדירות, ללא קשר למספר הדירות שבבעלותם.
כמו כן יצומצמו הטבות מס שבח, תוחל חובת דיווח על עסקות גדולות במטבעות וירטואליים, יופחת הסכום המותר על עסקות במזומן מ־11 אלף שקל ל־6,000 שקל, וייגבה מע"מ מפירמות בינלאומיות כדוגמה נטפליקס הפועלות בישראל.
כרגע נראה שהתקציב יאושר בממשלה וגם בכנסת בקריאה ראשונה. ליותר מדי פוליטיקאים יש יותר מדי מה להפסיד אם זה לא יקרה. מי כמו שר האוצר מבין את זה. והאופוזיציה? במקום למקד את המלחמה בנקודות המוצדקות בתקציב, הם מתישים את עצמם במלחמה בטחנות רוח.
2. לא מלקק גלידה
עשרה ימים חלפו מאז התפוצצה פרשת בן אנד ג'ריס, שהפכה את ענף הגלידה למדובר כפי שלא היה מעולם. אבי זינגר, הזכיין בישראל של יצרנית הגלידה האמריקאית, מלקק מאז רק את הפצעים. אחרי הבום הגדול הביקורים פסקו. הטלפון הפסיק לצלצל.
חזרתי אליו השבוע, כשח"כ מירב בן ארי וחברת הכנסת לשעבר איילת נחמיאס־ורבין ביקרו אותו במפעל בבאר טוביה. בן ארי (יש עתיד) ארגנה עצומה של 90 חברי כנסת התומכים בהמשך הקיום והתמיכה במפעל. גם נתניהו חתם.
"עם התפוצצות הפרשה ביקרו אותי הרבה פוליטיקאים. אחרים ובהם נפתלי בנט התקשרו. לשאלתך, ביבי לא התקשר וגם לא התעניין", אומר לי זינגר ומוסיף: "אני נמצא בין הפטיש לסדן: מצד אחד, הזיכיון עומד להסתיים בסוף 2022 והאינטרס שלי הוא להמשיך אותו. מצד שני, אני לא מוכן להחרים את היישובים מעבר לקו הירוק. הסיטואציה מאוד מבלבלת, כי צרכנים מתבלבלים בין המותג הבינלאומי, שאותו הם רוצים להחרים, לבין המפעל שנפגע מכך".
"עבר שבוע מאז התפוצצה הפרשה. בהתחלה היה לנו פיק והמכירות עלו, אבל בינתיים הן התייצבו. אנחנו מקבלים אלפי פניות מאנשים שתומכים בנו ושואלים איך הם יכולים לעזור, אבל הפחד הגדול שלי הוא שאף אחד לא יבין את הסיפור ומי נגד מי.
"אני נמצא במצב בלתי אפשרי. זה לא רק הסיפור של אבי זינגר אלא של מדינת ישראל מול אויביה. אם ארים ידיים, אז איך תיראה ישראל? מה יהיה אם יעשו את אותו דבר מול קוקה קולה? אני לא יכול להרשות לעצמי להפסיק למכור בשטחים, אבל עכשיו אני תקוע".
הזכיין הישראלי של בן אנד ג'ריס מוכר מדי שנה גלידות בכ־100 מיליון שקל. הקורונה היטיבה עם הגלידה, ובמרכולים הסתערו על כל הסוגים. עם ישראל ליקק את עצמו לדעת במסגרת מאבקו המתיש מול הנגיף. החשש כעת הוא שעם שוך ההתעניינות המכירות יירדו. הצרכנים כועסים, ובמקום להעניש את החברה הבינלאומית הם יענישו בפועל את בן אנד ג'ריס ישראל.
על השאלה אם הוא כועס על החברה הבינלאומית, הוא משיב: "אני מאמין שההיגיון בסופו של דבר ינצח. לא פעלתי מעולם נגד המותג הבינלאומי. עד היום יישרתי איתם קו לחלוטין בנושא תשלום שכר הוגן לעובדים, קידום האחריות החברתית וטיפול בחומרי גלם שלא עברו שינויים גנטיים. אפילו לגבי הסוכר וידאו שקיים סחר הוגן. הכל אומנם הסתבך והמצב מורכב, אבל עדיין אין סיבה להעניש אותנו בגלל פוליטיקה".
זינגר לוקה בנאיביות כשהוא מנסה לנטרל את הפוליטיקה מהשיקולים העסקיים.
בן אנד ג'ריס אינה הראשונה ובטח לא האחרונה בכל מה שנוגע לחרם. להלן תזכורת קצרה למספר סיפורי חרם: פרטנר נאלצה לוותר על המיתוג הכתום של אורנג' בעקבות לחצי החרם הערבי. לפני שש שנים החליטה פראנס טלקום על ניתוק המותג אורנג' מפרטנר. בחברה הבינלאומית טענו שההחלטה אינה נובעת משיקולים פוליטיים. למזלה של פרטנר, בעל הבית שלה היה איש העסקים האמריקאי חיים סבן, שהצליח לסחוט מאורנג' פיצוי מיוחד של 90 מיליון יורו על הפסקת הסכם ההתקשרות. הכסף סידר לפרטנר את הדוחות הכספיים במשך שלוש שנים.
והיו גם מפעלים שפעלו מעבר לקו הירוק ונאלצו לעזוב משיקולי חרם: סודהסטרים נטשה את מישור אדומים ועברה למפעל מודרני בנגב. יוניליוור (אגב, בעלת הבית של בן אנד ג'ריס) העבירה בשקט את מפעל בייגל בייגל מאזור התעשייה ברקן לצפת. חרם שהטילה בזמנו ענקית הקמעונאות הצרפתית קרפור על מוצרי בייגל בייגל עבר בשקט מפתיע. וכן, עדיין לא הספקנו לשכוח את ההתבטאות של ח"כ בצלאל סמוטריץ' שקרא להחרים את סלקום בעקבות קמפיין שהובילה לקיום משותף ולאחווה בעקבות העימותים שפרצו במבצע שומר החומות. סמוטריץ' חייב היה כבר אז להבין שחרם תמיד עלול לחזור כבומרנג.
חזרה לבן אנד ג'ריס: בניגוד לכל אנשי העסקים, זינגר בנאיביות רבה לא ניסה לטאטא את הבעיה מתחת לשטיח. הוא התעקש להציף אותה והפך אותה לנושא הבוער ביותר בסדר היום הציבורי. הבעיה היא שגם בעלי המותג האמריקאים הינם עקשנים ובעלי עקרונות לא פחות ממנו, ולכן בסוף הדרך זינגר לא ילקק גלידה אלא רק את הפצעים.
3. המקל והגזר
מיכל הלפרין, הממונה על רשות התחרות (או בשם הקודם - הממונה על ההגבלים העסקיים), מסיימת היום את תפקידה. לא יערכו לכבודה מסיבות פרידה, בין השאר מכיוון שהיא מונתה על ידי נתניהו.
ההחלטה האחרונה שקיבלה נגעה לממצאי בדיקה שפורסמו השבוע על היחס בין עלות סל חלקי החילוף למכוניות לבין מחיר המכונית עצמה. התברר שצרכנים שאינם מודעים לנושא עלולים ליפול למלכודת הדבש שבין מחיר מכונית זולה לעלות חלקי חילוף גבוהה, ולהפך. המידע במקרה זו הפך לאמצעי חשוב להגברת התחרות בין יבואני המכוניות.
הלפרין החליפה לפני חמש וחצי שנים את דיוויד גילה, שפרש על רקע הביקורת החריפה שלו על מתווה הגז. הוא לא הסתפק בביקורת, אלא גם תקע מקלות בגלגלי המתווה. עוד נחזור בהמשך לגז, אך קודם נזכיר שעם כניסתה של הלפרין לתפקיד היו בתקשורת כאלה שהפכו אותה לחשודה המיידית וביקרו את המינוי. הם טענו שהגעתה מהמגזר העסקי (ממשרד עו"ד מיתר) תגרום לה לנקוט יד רכה נגד מונופולים/טייקונים, ובשורה התחתונה - לפעול לטובתם על חשבון הצרכן.
למען האמת, גם נתניהו שאישר את המינוי קיווה שהיא לא תערים קשיים. אלא שלמרבה ההפתעה התברר שהלפרין התעלמה מרעשי הרקע והגיעה מצוידת בעמוד שדרה שהלך והתחזק לאורך שנות כהונתה. היא התנהלה באופן ענייני, וכששיקולים עסקיים עמדו על הפרק, היא לא תקעה מקלות בגלגלים ואפשרה להשלים הליכים, בעיקר כשמדובר היה במיזוגים.
המקרה הבולט ביותר נגע להחלטתה לאשר את המיזוג של בנק אגוד עם מזרחי טפחות, על אף לחץ אטומי שהופעל נגדה. היא עשתה את זה אפילו בניגוד לדעתו של שר הכלכלה לשעבר אלי כהן, שטען שאסור לאפשר את המיזוג מחשש שיפגע בתחרות ובצרכנים. הלפרין סברה אחרת והלכה עם האמת שלה עד הסוף. היא גם התעמתה עם כהן על רקע ניסיונו להטיל היטל יבוא על מלט מטורקיה. הלפרין התנגדה מחשש שההיטל יצמצם את התחרות בשוק המלט וייקר את מחירי הדירות.
המטרה של הממונה הפורשת לאורך שנות כהונתה הייתה להגביר את התחרות, והדבר ניכר בכל מהלך או החלטה שקיבלה. גם העובדה ששמו של המוסד שבראשו עמדה שונה מרשות ההגבלים לרשות התחרות העידה על כך. בכל ההחלטות שקיבלה וידאה שאלמנט התחרות יישמר. כך היה כשאישרה את מיזוג רשתות הקמעונאות תוך אילוץ הקונה למכור חלק מהסניפים לצד ג'. כך היה כשאישרה את המיזוג הענק של בית ההשקעות פסגות לתוך אלטשולר שחם.
הלפרין לא חששה להתעמת מול מונופולים. היא נקטה לצורך העניין דרכים כלכליות אפקטיביות, במקום לקבל החלטות שנועדו לספק את הדם שחיפשו גורמים בתקשורת. היא העדיפה להשתמש באכיפה מנהלית על פני אכיפה פלילית במקרים שבהם לא הוכחה כוונת מכוון להפר את החוק. את יצרנית קוקה קולה היא קנסה בסכום עתק של 39 מיליון שקל בטענה שניצלה את מעמדה המונופוליסטי ללחץ על בתי עסק. היא קנסה את פייסבוק ב־6 מיליון שקל על שלא דיווחה על מיזוג בישראל, וגם את מונופול התקשורת בזק.
מאידך, נגד המערכת הבנקאית או ענף הביטוח כמעט לא פעלה. לא זכור לי אפילו מקרה אחד שבו פעלה נגד הבנקים אף על פי שקשה לטעון שבחלק מהנושאים (כמו עמלות) הבנקים לא מתואמים ביניהם, לפחות בקריצת עין.
ניתן לזקוף לזכותה את השיפור במתווה הגז שפעל לטובת חברת החשמל, ובעקיפין לטובת הצרכנים. היא לחצה על חברת שברון האמריקאית (שהחליפה את נובל אנרג'י) וחייבה אותה להתיר לשותפויות הגז תמר ולווייתן למכור לחברת החשמל גז מוזל.
"אני משאירה אחריי רשות תחרות איתנה ואיכותית, שתמשיך לפעול למען התחרות, הצרכן והמשק", אמרה הלפרין עם הודעת הפרישה. האם הצליחה בתפקידה? לדעתי כן. מבקר המדינה סבור שלא. בדוח הביקורת השנה טען שהלפרין לא עשתה די שימוש בכלים להסרת חסמים, לקידום התחרות בענף המזון ולהורדת יוקר המחיה. היא נמנעה למשל מהכרזה על מונופולים בענף המזון כשהיה צורך לבחון את השפעתם השלילית על יוקר המחיה.
ואולם לטעון שהלפרין אחראית ליוקר המחיה, לפחות בתחום המזון, זאת אמירה מנותקת מהמציאות, גם כשהיא נשמעת מכבוד מבקר המדינה. על יוקר המחיה במזון אחראים חסמי היבוא, המע"מ הגבוה, היותנו "כלכלת אי", רגולציה גבוהה, הוצאות כשרות וכד', שאותם אפילו הלפרין לא יכלה לשנות.
4. חוק ההסדרים של ברקת
ד"ר משה ברקת, הממונה על שוק ההון והביטוח באוצר, הוא מאלה הסבורים שרפורמות בשוק ההון צריכות להיעשות בדרך של חקיקה מסודרת ולא באמצעות קיצורי דרך של חוק ההסדרים. למרות זאת, לחוק ההסדרים הנוכחי הוכנסה רפורמה להפסקת הנפקתן של איגרות חוב מבטיחות תשואה לקרנות הפנסיה, שבמשטר מתוקן הייתה חייבת לעבור אישור פרלמנטרי מסודר.
ד"ר ברקת דווקא מרוצה מהמהלך, שהקרדיט המקורי לו הוא של החשב הכללי לשעבר רוני חזקיהו. "הרפורמה מהווה בשורה חשובה עבור החוסכים וגם עבור הגופים המוסדיים. אני אישית הייתי משקיע את כל כספי באפיק השקעה עם תשואה מובטחת של 5% לשנה כפי שיהיה בקרנות הפנסיה בעתיד. השקעת הציבור בפנסיה תהיה מעתה והלאה הרבה יותר בטוחה".
ומה עם הרפורמה החדשה בביטוח הבריאות, הנסחבת כבר יותר מחצי שנה?
"עמדנו לאשר אותה, אבל אז גילינו שהרפורמה הקודמת פגעה גם במבוטחים המחזיקים בפוליסות ישנות, וזה עלול היה לפגוע בהם. ביקשתי שיתקנו גם את הדבר הזה. אנחנו כבר מוכנים עם השלד ובקרוב נפרסם אותה".
אבל בכל זאת, נושאים מסוימים כן ייכנסו לחוק ההסדרים. מה קורה לדוגמה עם הייעוץ הפנסיוני הדיגיטלי בבנקים?
"אני לא יודע אם זה ייכנס לחוק ההסדרים, אין לי על זה שליטה. אני לא רץ כל כך מהר להשתמש בחוק ההסדרים, אלא אם מדובר ברפורמות משמעותיות. מבחינתי, בכל שינוי אין סיבה שלא ללכת להליך החקיקה הרגיל. לא צריכים לחשוש מסחבת, ואנחנו בוחנים כל נושא לעומק. הייעוץ הדיגיטלי הפנסיוני גדל בעקבות הקורונה, שבגללה צמצמו הבנקים את שירות הלקוחות. על רקע זה החלטנו שצריך לקדם את הרפורמה מהר יותר. אגב הרפורמה בביטוחי הבריאות לא קשורה לחקיקה. ביצועה נמצא בסמכותי, וההוראות בנושא יפרסמו בקרוב. על הפרק עמד גם קידום הנושא של 'סוכן ביטוח אובייקטיבי', אבל בסופו של דבר הוחלט שזה יבוצע בהליך חקיקה רגיל, כי אין ממה לחשוש, אף שמדובר בהליך קשה יותר. אני מאמין שבסופו של דבר נגיע לתוצאה. ייתכן שבגישה זו יש תמימות מסוימת ושיופעלו לחצים, אבל אני מאמין בהליכי חקיקה יסודיים. למרות כל אלה, אני מכיר גם בתועלת ובחשיבות של חוק ההסדרים ומכבד את זה".
מה קורה עם דחיית גיל הפרישה לנשים?
"הנושא אכן יהיה חלק מחוק ההסדרים בגלל הדחיפות והצורך לדאוג לנושא האיזון האקטוארי בקרנות הפנסיה. ללא דחיית גיל הפרישה ברור שהפעם ניאלץ לקצץ בזכויות העמיתים ונוכל להמשיך עם דחיית הקיצוץ. מדובר בנושא דחוף וחיוני וחשוב שיטופל בחוק ההסדרים. אני מקווה שהפעם הרפורמה תעבור כי אי אפשר לדחות את הקיצוץ בלי סוף. עד היום הדחיות הותנו בהעלאת גיל הפרישה שתביא את הקרנות לאיזון או לגירעון הקטן מ־0.65% מהנכסים. אם לא יהיה מתווה, יהיה קיצוץ, וזה לא בסמכות הממונה לבטל את ההחלטה".
הכנתם באוצר דוחות ביקורת נגד איילון וחברת שירביט על פרשת התקפת הסייבר. מתי תפרסמו אותם?
"אנחנו בטיפול מול חברת איילון, וכשהדוח יפורסם יהיו לכך השלכות גם ברמה הפרסונלית. בנושא פרשת הסייבר בשירביט פרסמנו בשבוע שעבר הנחיות התנגדות כלליות, ובקרוב נפרסם הנחיות נוספות. אירוע הסייבר בשירביט היה בבחינת פעמון אזעקה בכל המערכת הפיננסית. גם בפיקוח על הבנקים הפיקו לקחים והורו לשדרג את המערכות. במקביל דרשנו מהגופים המוסדיים ומחברות הביטוח לשתף באירועים מהסוג הזה את הדירקטוריון כמה שיותר מהר. בסופו של דבר, גם הדירקטוריון יצטרך לקבל החלטות קשות".
האם כשפרץ אירוע הסייבר חששת לגורל שירביט?
"זה אכן היה אירוע דרמטי, היו חששות לא פשוטים, ואנחנו שמחים איך שזה נגמר (פעילות הביטוח של שירביט נמכרה בסופו של דבר להראל ביטוח – י"ש). בשיא האירוע פניתי לחשב הכללי באוצר כדי לעצור את מכרז הביטוח לעובדי המדינה. ביקשתי להרוויח זמן, כי במקביל פעלנו מול שירביט והורינו לה בדיוק כיצד לנהוג. היא אכן הצליחה לשקם את עצמה ולא נכנעה, ובסופו של דבר זכתה במכרז ביטוח עובדי המדינה. זה הציל עבורה את המכרז. בסופו של דבר שירביט נמכרה, אבל מבחינת בעלי המניות התוצאה עלולה הייתה להיות הרבה יותר גרועה".
יש ויכוח בשאלה מי יפקח על פעילות הצ'יינג'ים. אתה לא רצית בגלל מחסור בכוח אדם, אבל ברשות לאיסור הלבנת הון הטילו את האחריות עליך.
"אין ויכוח בנושא, אנחנו אכן רוצים לשתף את הרשות להלבנת הון בפיקוח אבל לא בכפייה. לפי ההצעה אנחנו אמורים לפקח, אבל חשבתי שנושא הפיקוח על צ'יינג'ים לא מתאים לרגולטור פיננסי, כי זה לא התפקיד שלו. ניתן היה למצוא אכסניית פיקוח אחרת. זה גם לא סוד שאין לנו כוח אדם מקצועי לצורך הפיקוח, ולא הסתרתי את בעיית המחסור בתקציב כדי להתמודד עם המשימה. למרות זאת אנחנו מנסים למצוא את הפתרון במסגרת הקיימת, כאמור תוך שיתוף הרשות להלבנת הון, וחלק ייעשה תוך שיתוף איתם".
האם נתת לאיש העסקים אלפרד אקירוב אישור להשתלט על כלל ביטוח?
"לא נתתי לו. אקירוב קיבל תחילה היתר החזקה של 10% ובאחרונה עלה ל־15%. אין הבדל בין 10% ל־15%, כי בכל מקרה זה לא שליטה. במצב הנוכחי הוא אינו יכול להפעיל אמצעי שליטה. אבל אנחנו בוחנים באילו תנאים יהיה מותר לו להחזיק מעל ל־15%. כדי להיות חלק מגרעין השליטה צריך להגיע להחזקה של 30%, ובשביל זה צריך לקנות עוד או להכניס שותפים נוספים. בשלב זה לא מונחת לפניי בקשה כזאת, אבל ייתכן שתגיע בעתיד".
האם אתה רגוע מבחינת מה שקורה במגדל? אינך חושש לגורל החוסכים?
"במגדל ביטוח מונה יו"ר דירקטוריון חדש (יפתח רון־טל - י"ש). השלב הבא הוא בחירת מנכ"ל חדש, ואני מקווה מאוד שבעל השליטה (שלמה אליהו - י"ש) יפסיק להיות מעורב בניהול כפי שהיה בעבר. ברגע שהוא יעבוד לפי העקרונות שלנו, אז הכל יהיה בסדר. למיטב ידיעתי, רן עוז עזב מרצונו החופשי מבלי שהופעלו עליו לחצים, כי הוצעה לו משרה במקום אחר. דיברתי איתו מאז והוא הסביר את נסיבות העזיבה. מה שקורה במגדל עדיין לא יורד לדרגים האחראיים על הטיפול בחוסכים. אכן צריך לדאוג ליציבות ברמה של הממשל התאגידי ואנחנו משגיחים כל הזמן. המטרה שלי היא שהמתרחש שם לא יחלחל לחוסכים. מגדל ממשיכה להתנהל כרגיל, ומהבחינה הזו אני לא חושש".