האמת חייבת להיאמר. על העברת תקציב המדינה בממשלה לשר האוצר לא מגיע פרס נובל לכלכלה. גם מומלץ שלא למהר לרתום את העגלה לפני הסוסים שכן עד אישורו הסופי בכנסת צפויה לו מלחמת התשה.
ואכן אישור התקציב הוא ההישג הטכני עצמו. איך אמר נגיד בנק ישראל עם אישורו? "טוב שסוף סוף הגיע תקציב לאישור הממשלה ואתו חבילת צעדים כלכליים שתוכל לקדם את המשק". אם נכנס לאותיות הקטנות של דברי הנגיד אז הם כוללים ביקורת מרומזת על חלק ממהלכי המיסוי.
לנגיד בוודאי שאין סיבה לשביעות רצון מההחלטה על הקמת ועדה לבחינת מבנה הפיקוח הפיננסי בישראל ולהגברת התחרות בשווקים הפיננסיים. מצד אחד יופי שיש ועדה. מצד שני היא תגיש את מסקנותיה בעוד 300 יום שזה נצח במדינת ישראל.
מאחורי הקלעים ניתן לומר שמערכת היחסים של שר האוצר ליברמן עם הנגיד רחוקה להיות אותה מערכת אמון שהייתה עם נתניהו. שר האוצר והנגיד חלוקים על מספר נושאים מהותיים כמו האם היה צורך בתקציב הנוכחי בהרחבה או בצמצום וכן על מדיניות הריבית.
מה שמעניין במיוחד היתה תגובת יו"ר האופציה נתניהו לתקציב. לדבריו, "הממשלה הזאת ממשיכה לשקר לצורך הישרדותה. העלאת המיסים קשורה למיליארדים שהובטחו לעאבס".
אז כך: נתניהו הוא האחרון שרשאי לבקר תקציב כלשהוא שהוא עצמו לא אישר במשק שלוש שנים, אך ורק משיקולי הישרדות פוליטית וכאן השערורייה האמתית. אדוני יו"ר האופוזיציה: היכן היית בעשור האחרון שלא קידמת את הרפורמה החשובה של העלאת גיל הפנסיה לנשים.
וחוץ מזה, יו"ר האופוזיציה מדבר על הכספים שהובטחו לעבאס, אבל ניתן לקבוע בביטחון רב שביבי היה נותן עשרות מיליארד לעבאס רק שיואיל לשבת איתו.
אלא עבאס הערמומי אינו פראייר. הוא מבין שביבי עלול למכור אותו וכן העדיף פתרון של ציפור אחת ביד. יו"ר האופוזיציה טוען שהייתה העלאת מיסים, אלא שמס הכנסה ומע"מ לא הועלו. מה שכן הוטלו הם "היטלים חינוכיים" כדי לחנך את הציבור להפסיק לצורך פלסטיק, לצמצם שתיית משקאות קלים, להפסיק לזהם. בקיצור אם אפשר אז להשבית את המכוניות.
נסיבות מקלות
בעניין הזה צודק נתניהו. ניתן לומר שסדרה של יותר מ-40 שינויים שנדחסה לחוק ההסדרים היא הגזמה פראית. משום מה ליברמן הסכים לקבל את כל גחמות אנשי האוצר במסגרת מסעו להגשמת חלומותיהם. לממשלת השינוי יש נסיבות מקלות.
כל שינוי חקיקה קטן שירצו להביא לכנסת, כמו למשל שינוי מפלס הגובה במפלסת חירייה יזכה למלחמת עולם. להערכתי, חלק ניכר מהחוקים יעופו מחוק ההסדרים ביוזמת האוצר או לחצים של קבוצת לחץ שינהלו מלחמת עולם יעשו את שלהם.
כאמור, בתקציב 2021-2022 אין בשורות מרשימות. בחוק ההסדרים יש ויש והן מוגזמות. הנסיבות המקלות של ממשלת השינוי הן שהממשלה פועלת על זמן שאול. בכל רגע נתון, אחד מחברי הכנסת הסוררים עלול לפרק אותה.
לכן, מדובר בגזירות ותקציב בע"מ. רמת ההימור הפוליטי שלקח ליברמן באמצעות שפע הרפורמות שהביא (וכן יש כאלה שהן טובות לצרכן ולהורדת יוקר המחייה) עלולות להפיל את הכול. וזה לא הכול: שר האוצר רצה אפילו יותר "חינוך חרדים לעבודה" אבל נבלם על ידי בנט סער ושקד.
ליברמן מוכיח שהוא לא נרתע ממהלכים לא פופולריים ובמידה מסוימת מפתיעים (רפורמת החקלאות היא הבולטת ביותר). הוא לא הגיע למשרד האוצר כדי לדפוק שעון אלא באמת לעבוד. מבחינתו הסיסמה "רק לא ביבי" כבר נשכחה ויש אתגרים אחרים.
ביבי לא נתן לו את ה-48 שעות לחסל את הנייה וכעת יש לו זמן בלתי מוגבל לחסל את מוקדי הכוח במשק, מועצות ייצור וענפי החקלאות.
אלא שכאמור שפע השינויים עלול בסופו של דבר להיות בעוכריו. כאמור, הערכתי היא שחלק מיוזמות מחטף ההסדרים ייפלו, או על ידי חברי כנסת מהקואליציה או על ידי האופוזיציה, שתחבור למספר מתוסכלים כמו ח"כ עמיחי שיקלי.