יש תקציב ברמת הממשלה. עוד קונצרט לזמבורות בניצוח נתניהו בכנסת עם הסולן אמסלם, והממשלה משייטת הלאה. הנחת העבודה הסבירה היא שהממשלה תחזיק מים, או אף מעל המים. הבעיה היא כמה זה יעלה לנו. בינתיים עזבו מספרים. "נסיבות" משנות לא רק תודעה, אלא גם סעיפי תקציב. אתה צובע כסף עבור אלמנות ויתומים, ובנסיבות דרמטיות שהן יציבות הבנקים, אתה מעביר אותו לעיצוב תספורות לטייקונים.
הפיל שבחדר במובן הזה הוא צה"ל שמגרד את ה־60 מיליארד שקלים ודורש תוספת של 5 מיליארד בכל אחת מחמש השנים הבאות, פלוס 3 מיליארד שקלים עבור מבצע שומר החומות ועוד מיליארד עבור הרפורמה בטיפול בנכי צה"ל והוצאות חד־פעמיות אחרות (מלחמה נוספת?). הכסף עבור צה"ל מחייב דיון עמוק מאוד על מטרות מדיניות הביטחון.
הבעיה: המלחמה הגדולה שצה"ל לא מפסיק להתכונן אליה נגד איראן היא עניין חסר היתכנות, תוחלת ותועלת. זוכרים את 11 המיליארד להכנות לתקיפת איראן לפני כמה שנים (שעדיין שואבת תקציבים ברעבתנות)? מסקנה מיידית אמורה לדחות את תביעת חיל האוויר לתוספת של טייסת F35 (אני מקווה שעוד לא מאוחר).
סימנים חיוביים: לאחר שנים של מדיניות הברז הפתוח למוסדות התורניים, הסעיף בהסכם הקואליציוני בין ימינה ליש עתיד קבע שהממשלה תקצה בכל שנה למוסדות התורניים סכומים שתואמים את הפעילויות שבוצעו בהם בשנים שעברו. יש אלוהים.
באגף התורני של החברה בישראל חשבו שהתקציב שלהם יהיה 1,224 מיליארד שקלים, כפי שהיה בשנים 2018־2020. אחרי בדיקה הסתבר להם שצפוי להם קיצוץ דרסטי של יותר מ־50% בתשלום החודשי לפי תלמיד ביחס לשנה שעברה. חיים דרוקמן, יו"ר מועצת איגוד ישיבות ההסדר ואולפנות בני עקיבא (והפטריארך הייצוגי), פנה לבנט וטען שהמגזר שלו "איננו אזרחים סוג ב'".
בסופו של דבר, הקיצוץ הזה בוטל ברגע האחרון, אבל אני מרוצה מהצהרת הכוונות הזו, וגם יש לקוות שהקיצוץ כן יבוא לידי ביטוי כאשר התקציב החדש יובא לאישור הכנסת.
בנוסף לעולם התורה ולעולם הביטחון, חילקה ממשלת נתניהו כמיליארד שקלים למפלגות הקואליציה. חלק גדול מהסכום הוקצה לפעילות המיסיונרית של המגזר הדתי־לאומי ולחרדים. מיליון שקלים הועברו לטובת "מיזם לחיזוק הזהות היהודית בתפוצות באמצעות בירור יהדות", 15 מיליון לישיבות הסדר, 20 מיליון למועצות אזוריות ביהודה ושומרון, 2 מיליון להסעות תלמידי פנימייה ביהודה ושומרון ו־79.5 מיליון לתמיכה בפעילות מינהל החינוך הדתי.
למען הסר ספק זו לא מלחמה בדת. איש באמונתו יחיה. נכון שאם אין קמח אין תורה, אבל הסכומים הנדרשים הם לא ללחם, אלא לעוגות, וכבר שילמה צרפתייה אחת בראשה משום שלא הבינה את ההבדל בין לחם לעוגות.