פכים קטנים מהצעת התקציב: רבע מאלו שקבעו תור לרפואה יועצת לא מופיעים במרפאות הייעודיות בקהילה ובכך תורמים לבזבוז ולתור ארוך של ממתינים, שלא בצדק, לדעת משרד האוצר. האוצר מבקש כי יושת על המבוטח התשלום בגין הזמנת התור מיד וכבר במועד הזמנתו, ואם לא יבטל את התור 24 שעות לפני המועד, התשלום לא יוחזר. קופות החולים יידרשו לתזכר את המבוטח שבועיים לפני התור. התשלום בגין רפואה מייעצת יהיה גבוה בעוד 20 שקל לביקור מהעלות היום. ההצעה צודקת לחלוטין במבט ראשון, יש בזבוז משאבים ואנשים שמחכים לתור נדחים למועד מאוחר יותר היות שהיו כאלה שכבר תפסו אותו.
הבעיה היא שהמשק מזנק במהירות לשימוש בדיגיטציה, שהיא תנאי כמעט הכרחי היום להזמין תור ולבטלו, בעוד רק שליש מהחרדים משתמשים באינטרנט, לעומת 74% בקרב החילונים. הממשלה אינה מחכה, ובהצעת התקציב מוצע כי היא ושאר השלטונות הרשמיים, המוסדות והתאגידים יוכלו להתכתב איתכם דרך הדוא"ל לדיוור דיגיטלי. נכון ישנה הסתייגות, רק אלה שיודעים לעשות שימוש במערכת הדיגיטלית יאולצו לפעול דרכה. כך למשל כרגע רק 69% מהיהודים משתמשים באינטרנט לצורכי פעילות בנקאית ורק 45% מקרב הערבים. לצורך תשלומים, רק 47% מהיהודים ורק 29% בקרב הערבים. כלומר, הממשלה מתכוונת להתייעל, והאזרחים החלשים יישארו מאחור היות שהיא, הממשלה, אינה מציעה קורסים בפריסה ארצית ללימוד האוריינות הדיגיטלית לכל, בטח לא לשכבות החלשות שלא בחרו במפלגות ממשלת הפסיפס.
פנסיה חזקה ודלק חלש
המדינה מנפיקה אג"ח מיועדות, "צבועות" בתשואה, צמודות ל־15 שנה עבור קרנות הפנסיה, בייחוד לפנסיה של אנשים שגילם מעל 50. סובסידיה זו מגיעה ל־8.9 מיליארד שקל השנה, לאחר 7.4 מיליארד שקל אשתקד, סכום אדיר שעדיף שהיה מוצא על תשתיות וחינוך. העלות עלולה לגדול בשנים הקרובות ל־20 מיליארד שקל בשנה! הכסף הקל של אג"ח אלה מביא לסבסוד פנסיה לא צודק - גם של בעלי שכר גבוה - וגם מאלץ חברות במשק להנפיק אג"ח בריבית גבוהה יותר כדי להיות אטרקטיביות מול האג"ח הממשלתי, המבטיח תשואה צמודה של 4.86% (לעומת מינוס כ־1.1% בשוק המשני החופשי בבורסה, של אג"ח ממשלתי מקביל). אבסורד.
הנתינה הנדיבה, לחזקים בעיקר, של הממשלה מכבידה על חברות עסקיות לגייס הון ולהגדיל את הפעילות המשקית וליצור מקומות עבודה. אומנם ההסבר הבא סבוך קצת, אבל נסו לעקוב: המנגנון החדש המוצע יביא להשלמת הבטחת תשואה (ככל שתהיה) משוק ההון, מתחת ל־5% צמוד בשנה, עבור 30% מנכסי הפנסיה - בזמן המעבר למנגנון החדש, וכך לא תהיה פגיעה בהתחייבויות של העבר מצד המדינה. אחת לחמש שנים תהיה התחשבנות בין קרן הפנסיה החדשה לאוצר: חוסר בתשואה יביא לפיצוי הקרן בכיוון של 27.6% לתקופה של חמש שנים, בעוד עודף ידרוש מהקרן להעביר לאוצר את הכספים העודפים לקרן מיוחדת. הצעד יחסוך לממשלה כ־7 מיליארד שקל בשנה. אומנם סעיף זה פוגע בשכבות רבות, אבל בעיקר בבעלי שכר גבוה, שההנחה, שלי לפחות, היא כי הם נמנו עם מצביעי מפלגות המרכיבות את ממשלת הפסיפס.
בשנים האחרונות יש עלייה חדה ביבוא וייצור ממסים ושמני סיכה, המשמשים בפועל כתחליף לסולר לבעירה או למהילה פושעת בבנזין וסולר, מה שפוגע בכלי רכב ובתקינותם. כן נרשמת פגיעה בהכנסות המדינה ממיסוי על דלקים וזיהום אוויר וסכנה בריאותית לציבור. עכשיו בהצעת התקציב הכוונה להטיל על ממסים ושמני סיכה מכס ומס בגובה שמוטל על סולר, וכך כדאיות הרמייה תעלם. הכנסות הממשלה יעלו בחצי מיליארד שקל בשנה. כדי למנוע העלמות מס בתחום ניכויים בגין קניית ורכישת דלק, ייקבע כי החל מינואר 2022 רק התקן תדלוק אוניברסלי משמש כתנאי לדרישת הישבון (החזר) בלו על סולר לכלי רכב. ונוסף לכך, יהיה אפשר לנכות מס תשומות על רכישת דלק להנעת כלי רכב רק אם הותקן בו התקן. זוהי פגיעה בעיקר בבעלי תחנות דלק במגזרים שוליים, שלבטח לא בחרו במפלגות ממשלת הפסיפס. אולי חלק בנגב.
צריכת מוצרי פלסטיק חד־פעמיים בישראל היא 7.5 ק"ג לנפש לעומת 1.5 ק"ג לנפש באיחוד האירופי. זה רע ומזהם את הקרקע ואת חופי ישראל. הכלים החד־פעמיים הם כבר 19% מהפסולת, איום אקולוגי על ישראל. לפיכך יוטל מס על יבוא כלים חד־פעמיים. הכנסות המדינה מההיטל יגיעו לכ־800 מיליון שקל בשנה. העיקרון הכלכלי והצודק, כנהוג בחוקי הכלכלה, הוא כי מי שמזהם - משלם. לדעתי, בעוד כמה שנים יצטרכו להעלות את המס בשיעור חד יותר כדי למגר את התופעה. עיקר הפגיעה היא בחברה החרדית, שנוהגת לעשות שימוש נרחב בכלים חד־פעמיים, ומביעה כעס על ההחלטה. החרדים אינם מיוצגים בממשלת הפסיפס ולא יכולים למנוע זאת, כפי שמנעו בעבר תשלום דמי פיקדון על בקבוקי פלסטיק גדולים.
העיקר הבריאות
החל מינואר 2022 יוטל מס בשיעור של 40% על תשלום חברות הביטוח לשירותי הבריאות הנוספים של קופות החולים לרופא בגין פעילות פרטית של ניתוחים וייעוצים. מערכת הבריאות הפרטית מעמיסה על המערכת הציבורית הנושאת בנטל - הכשרת רופאים, החזקת תשתיות חירום ואספקת שירותי בריאות לכלל המבוטחים. משרד האוצר אומר כי חברות הביטוח שולחות למערכת הבריאות הציבורית מקרים קשים הכרוכים בעלויות גבוהות ומשלמות מחיר מחירון מוזל, שהוא מחירון הנובע מעלויות ממוצעות של כלל הניתוחים והשהות בבתי החולים, בעוד את המקרים הקלים עם עלויות נמוכות בפועל הן משאירות לטיפול בסקטור הפרטי.
כך מעמיסות חברות הביטוח על משרד הבריאות ותקציב המדינה את מה שנקרא "גריפת שמנת". לא עוד חיים קלים ועשיית עושר לא בצדק בידי חברות הביטוח על חשבון משלם המסים. לא זו בלבד, אומר האוצר, אלא שהיכולת של המערכת הפרטית לשלם לרופאים שכר גבוה במיוחד מביאה לנטישת רופאים את המערכת הציבורית ומביאה להגדלת התורים לכלל הציבור, מה שפוגע באמון של הציבור במערכת הבריאות הציבורית. הכנסות המדינה בגין המהלך צפויות להיות 940 מיליון שקל בשנה. ההנחה שלי היא שיותר רופאים בכירים וחברים בהנהלות חברות הביטוח בחרו במפלגות ממשלת הפסיפס.
כפי שמטילים מסים כבדים על חפיסות סיגריות כדי להפחית העישון הגורם לתחלואה ולצריכה מוגברת של שרותי בריאות, אשפוז ורופאים, האוצר מבקש להטיל מסים כבדים על צריכת סוכר במשקאות. 48% מבעלי משקל עודף בישראל הם בקרב השכבות החלשות, ובעיקר צעירים. עודף צריכת סוכר מגביר את הסיכוי לסוכרת, לדום נשימה בשינה וללחץ דם. ישראל מדורגת במקום הרביעי בעולם בצריכת משקאות ממותקים. הכנסות המדינה החזויות מהמהלך הן 300 מיליון שקל. אם המהלך יצליח וצריכת הסוכר תפחת, החיסכון ארוך הטווח יהיה במיטות וטיפולים, כולל רופאים ואחיות בתחום הסוכרת. היה מקום להטיל מס גם על מלח. כאן עיקר הנפגעים מהצעד הם השכבות שלא בחרו בממשלת הפסיפס.
מיקרו–דירות
עוד נושא בטיפול: בעלי דירות להשקעה אינם מדווחים תמיד על הכנסותיהם, בטענה שיש להם פטור מהכנסה של עד כ־5,000 שקל שעליה הוחלט "זמנית" בתחילת שנות ה־90, עם בוא גל העלייה האדיר מברה"מ לשעבר. האוצר מציע כי כל מי שיש לו דירה להשכרה יהיה חייב בדיווח שנתי על כלל הכנסותיו. הגשת ההצהרה תביא לעלייה בהכנסות הממשלה, ואולי תמנע מחלק מהמשקיעים להידיין עם מס הכנסה מדי שנה ולשלם לרו"ח בגין הטיפול. הערכת האוצר, אם תיושם, יכולה להביא לעלייה בהכנסה של מיליארדי שקלים בשנה. ההערכה שלי היא שיש הימנעות מתשלום מסים, כחוק, בהיקף של 7 מיליארד שקל בשנה. האוצר מצטנע ואומר כי הכנסותיו יעלו בכחצי מיליארד שקל בלבד. מרבי דירות ובתים שייכים לכל השכבות, אלה שבחרו ואלה שלא בחרו במפלגות ממשלת הפסיפס.
כדי לצמצם את תופעת החשבוניות הפיקטיביות, תקצה רשות המסים מספרים לחשבוניות מס מקוונות בעסקאות שמחירן 5,000 שקל או יותר. אוצר המדינה נכווה במיליארדי שקלים מהפצת חשבוניות מס פיקטיביות, בניגוד לחוק ניכוי הוצאות ומע"מ. חשבונית שמספרה לא הוקצה בידי רשות המסים לא תוכר לשמש לניכויי תשומות. מהמהלך ייפגעו פושעים ומעלימי מס כרוניים. נושא נוסף הוא כי החל מאחד באוגוסט 2022 יהיו עסקאות במזומן בסכום של עד 6,000 שקל בלבד, במקום 11,000 שקל. רכישת כלי רכב תוגבל עד 50,000 שקל במזומן, כמו היום. עסקאות בין אנשים פרטיים יוגבלו עד לסכום של 15,000 שקל במזומן. עיקר הנפגעים מהפחתת השימוש המותר במזומן הם החרדים והבנקים הלא חוקיים שלהם, כולל קופות גמ"ח, וכן עסקים בשולי החברה. אוכלוסייה זו לא בחרה במפלגות הפסיפס, ובינינו, תמשיך לפעול בלאו הכי כראות עיניה.
נישום רשאי לדחות תשלום מס שחויב בו הנמצא במחלוקת על פי פקודת מס ערך מוסף וחוק מיסוי מקרקעין, אם הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי על התשלום במחלוקת. מתברר כי ב־77% מהמקרים מגישים ערעור, מה שהגדיל את החובות על פי השומות של השלטונות לכ־20 מיליארד שקל (בשנת 2019). הצעת האוצר היא כי מי שמגיש ערעור ישלם 30% מקדמה על היקף הסכום השנוי במחלוקת שעליו הוא מערער. התשלום, אם הנישום עם מחזור של יותר מ־20 מיליון שקל בשנה והסכום השנוי במחלוקת מעל 20 מיליון שקל. נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון אומר בהתייחסו לתקציב כי מניסיון מקומי ובינלאומי, תוכניות "העמקת הגבייה" כתוצאה מצעדים מינהלתיים נותרה לעתים "משאלת לב".
על קרן קימת יוטל היטל מימון בשיעור של 20% בשנה מהכנסותיה ממקרקעי קרן קימת לישראל. ההיטל יאפשר מימון מערכות הסעת המונים. ההיטל ינוכה במקור ממה שמגיע לקק"ל מרשות מקרקעי ישראל. תקציב משרד התחבורה יופחת כל שנה בהיקף ההעברה. אלו הסכומים שרמ"י העבירה לקק"ל בשנים האחרונות: 1.7 מיליארד שקל עד יולי השנה, 1.9 מיליארד שקל אשתקד, 1.5 מיליארד שקל בשנת 2019, 1.6 מיליארד שקל בשנת 2018 ו־2.7 מיליארד שקל בשנת 2017. קק"ל פטורה מתשלום היטל השבחה, חרף היטל שנקבע עוד בשנת 2012. הממשלה - כמו הממשלות האחרונות ושרי האוצר האחרונים (כולל משה כחלון) - מנסה לעשות סדר בענייניה של "המדינה העצמאית" קק"ל. עסקני קק"ל בעלי השכר הגבוה בחרו, לתחושתי, במפלגות הפסיפס.
כיום מי שרוכש דירה יכול למכור דירה קיימת בתוך 18 חודשים ועדיין יראו בו כמחזיק דירה אחת לצורך הטלת מס שבח ומס רכישה. מוצע לקצר את התקופה ל־12 חודשים, וכך רוכש דירה ייאלץ למהר למכור דירה, במקום לעשות ספקולציה ולחכות לעלייה במחיר הדירה, כפי שקורה היום. האוצר רוצה לצמצם את היקף מלאי הדירות "בהמתנה", שבהן מחזיקים בעיקר עשירים בעלי איתנות פיננסית. למעשה האוצר לא הציג בפני הממשלה הצעת פתרון לבעיית המחסור הכרוני בדירות, שמביא להמשך העלייה במחירי הדירות (שיישארו רק בגדר חלום עבור זוגות צעירים ומשפרי דיור). ההצעה היא לאפשר המרת 50% משטחי התעסוקה הממוקמים בקרבת שכונות מגורים לדירות קטנות, מיקרו־דירות זעירות.
מובן שזה לא פתרון למשפחות. מובן שהרשויות המקומיות לא ייוותרו על פרות יפות מראה ובריאות בשר בדמות ארנונה גבוהה לעסקים, רק כדי להפוך אותן לפרות רעות מראה ודקות בשר עם ארנונה מצומקת למגורים. נושא הדיור יהיה הכישלון האדיר של ממשלת הפסיפס, שכן חבריה אפילו לא טרחו ולמדו את יתרונות "מחיר למשתכן", עם כל המגרעות השוליות שלו. הצעירים שיתאכזבו קשות ברור שלא יבחרו בבחירות הבאות במפלגות הפסיפס כי מגורים קודמים לכל, חד וחלק. כי לא כולם הייטקיסטים, כי עדיין יש שכבות חלשות, יש מעמד ביניים שימשיך לשלם את מחיר אוזלת ידה של הממשלה. כי את אותן שכבות ביניים ושכבות חלשות הנמצאות במלחציים כלל לא מעניין שבעוד 20 שנה תהיה מערכת מטרו בגוש דן (כלומר בעוד 40 שנה, לפי הניסיון והקצב הישראלי וחוסר המימון לכך, הנמצא בערפול מהותי). עד אז העמלים יצטרכו לשלם מס גודש מופרך בכניסה לתל אביב, היא "העיר האסורה" ל"עמך" חסר סיכויי ההתקדמות - עם המטרו באספמיה או בלעדיו.