מגיפת הקורונה המתעצמת, לא תשבש את סדר היום התוקפני שלהם. העוני הגואה, הרעב, המחסור במים, בחשמל ובמוצרי יסוד ועליבות החיים לא יזיזו אותם מיעדם העיקרי. לא בעזה, לא בלבנון, וכמובן לא בארצם, באיראן.
טהרן, שבחרה בשבוע שעבר לנשיאות את איברהים ראיסי שידיו מגואלות בדם, מאיצה את פיתוח הגרעין כדי להגיע לנשק אטומי. בינתיים היא עוסקת בטרור ימי ומעצימה את איומיה כלפי ישראל והעולם. כנראה סבורה היא שהנהגות קלושות ניצבות כיום בראש ישראל, אמריקה ואירופה – בייחוד כאשר האיחוד האירופי משגר נציג מטעמו לטקס השבעת הנשיא התליין - ולכן אפשר להעצים את מלחמת הסייבר והתוקפנות.
תוך שהיא מזרזת את התקדמותה לעבר נשק גרעיני, איראן האנטישמית פועלת באופן ישיר נגד ישראל באמצעות שתי שלוחותיה: רצועת עזה מדרום ורצועת דרום לבנון מצפון. שתי טריטוריות שנשלטות בידי חמאס וחיזבאללה, ארגוני טרור חסרי מעצורים. שתי טריטוריות שהן כקוץ נעוץ בבשרנו, מטרד קבוע, יעד מקור לשיגור רקטות ובלוני תבערה.
"ככה סתם", כמאמר שירם הנודע של התרנגולים, בעיצומו של קיץ לוהט, מחליטים מי שמחליטים הן בדרום לבנון והן ברצועת עזה להלהיט את הגזרות, להטריד את ישראל ובמיוחד את היישובים העוטפים את הגבול, לפגוע באזרחים שלווים, להצית שדות ולשבש חיים. למה? ככה. כי זה נוהגם מזה מאה ויותר שנים, מאז ראשית הציונות. לשבור את הראש על קיר הברזל של המדינה היהודית.
בימים אלה זה גם אמצעי להסחת הדעת מהצרות המקומיות. מקריסת מערכות השלטון, במיוחד בלבנון. ומעל לכל, כי כך הורה השליט בטהרן. ניסוי כלים? איתות למה שצפוי עוד לקרות? הסחת הדעת מתקיפת ספינות במפרץ הפרסי? רמז למתקפה הגדולה באמת שמתכננים נגדנו? רוני דניאל, אילו היה עמנו כעת, לבטח היה מסביר בפרשנותו הצבאית המוסמכת כי כל התשובות נכונות.
בניצוחה של איראן נפתחה בסוף השבוע אש בשתי החזיתות במקביל. פעמיים שוגרו מטחי רקטות מלבנון והתחדש שיגור הבלונים מעזה. על המתקפה הראשונה הגיב צה"ל בחוזקה, בשיגור מטוסי חיל האוויר על מנת לפגוע ביעדים לבנוניים. היה זה איתות, הפעם מצד ישראל, שלא בהכרח תכיל ירי מלבנון לשטחנו. יהיה אשר יהיה מקור התוקפנות, היא נפתחה מאדמת שכנתנו הריבונית, הלפותה בידי ארגון טרור שיעי. חיזבאללה איננו רק הבעיה של ישראל, הוא עיקר בעייתה של לבנון, והאחראי על צלילתה ממדינה מתפקדת למתפרקת.
בעקבות הירי הכבד יותר, השני, חזרה התגובה הישראלית להיות מינורית, מכילה. להלכה, הישגי התגובה הראשונה והאיתות שנילווה לה ירדו לטמיון. למעשה היינו עדים לתופעה מעודדת: כפריים לבנוניים התעמתו באלימות עם המשגרים, ביצעו בהם לינץ'.
ממשלת לבנון, יש דבר כזה, שאינה דואגת לרווחת אזרחיה, מיד שיגרה תלונה למועצת הביטחון נגד "התוקפנות הישראלית". חיזבאללה, השליט האמיתי בארץ הארזים הממוטטת, הודה בשיגור מטחי הרקטות לצפון הגולן, טען שזו "נקמה" על תקיפת מטוסי חיל האוויר. הנה כי כן עוד דוגמה לכזביהם ולעליבותם. הם, חיזבאללה וחמאס, רק נוקמים. משגרים בלוני אש ויורים רקטות ככה סתם, ואז ממשיכים בסבב הבא כנקמה על תגובת צה"ל.
הלב עם יישובי הצפון, שבנוסף למכת הקורונה סופגים בימים אלה עוד שתי מכות, האחת מתוצרת ממשלתנו והשנייה מתוצרת שכנתנו: הרפורמה המתנכלת לחקלאות של שר האוצר אביגדור ליברמן, שפוגעת במיוחד בחקלאים ובלולנים בגבול הצפון; והרקטות והחדירות מגבול לבנון, שמשבשות את שגרת החיים. שלוש מכות שמתיישבי גבול הצפון עומדים בהן בתעצומות נפש. סומכים על צה"ל שישים קץ לאיום הטרוריסטי, אבל סומכים פחות על הממשלה המתנכלת למקור פרנסתם, עבודת האדמה וניהול הלולים, ומפגינים נגדה.
כמה מעודד שהמוני ישראלים מגיעים, אפילו בימים חמים אלה, לצפון ולדרום. אינם נרתעים מהרקטות, מפגינים בנוכחותם את ההבדל התהומי בין ישראל לבין דרום לבנון ורצועת עזה. שם, בטריטוריות הנשלטות בשלט רחוק על ידי טהרן – עוני, צמא, חושך, כאוס. כאן – יישובים פורחים, משפחות מבלות בחיק הטבע, משכשכים במעיינות, נהנים מהשהות בצימרים, מלגימת יינות צוננים ביקבי בוטיק מופלאים. החיים היפים.
האם תידרש מכת מחץ שתונחת על ארגוני הטרור ופטרונם האיראני, כדי שיבינו כי את המצב הגיאופוליטי במזרח התיכון לא יצליחו לשנות, בוודאי לא בכוח הנשק והטרור, וכי מוטב להשקיע ברווחת נתיניהם הקורסים ולא באמל"ח? האם ילמדו אי פעם מהדוגמה של האמירויות הערביות המשגשגות, שחתמו על הסכם שלום עם ישראל? ספק הדבר כל עוד איראן מקצינה, מתלהמת ומתגרענת.