מה אנחנו יודעים בוודאות, כמעט, על הקורונה, בשלב זה? שהיא מגיפה עיקשת, ערמומית, מסוכנת, רבת פנים (נוח לנו להאניש את תכונותיה, כדי להקל את התובנה שניתן להתמודד איתה כשווים מול שווה); שתוקפת את המין האנושי ברחבי הגלובוס, ושהחיסונים הטובים יותר שפותחו נגדה (פייזר, מודרנה) הם האמצעי היחיד לעצור אותה לתקופה מוגבלת, שבה מחוסניה עמידים יותר לתחלואה ופחות מועדים להידבקות ולהדבקות.

אנחנו מבינים, למרות כל ממריצי הסגר, כי שלושה ניסיונות סגר שיתקו את המדינה, כלכלתה, חברתה, חינוכה ותרבותה; שילשו את מובטליה ורוקנו את קופתה, מבלי ששינו לאחר שהסתיימו את המצב התברואתי; מבלי שהקטינו את מספר המתים; מבלי שחיזקו את מסוּגלוּת חלק גדול מהאזרחים, מהחרדים, מהאזרחים הערבים, מהמפקפקים, הלא אכפתניקים, המפוחדים והסרבנים, לתת אמון בקובעי המדיניות ולכוף עצמם למשמעת חירומית ולהפסקת ההזנה משמועות שווא.

אנחנו מבינים שאין ביכולת המשטרה לאכוף במלואם בידודים, לפזר התקהלויות, למנוע מעברים, לפקח על אירועים, לשמור על חבישת מסיכות במתחמים סגורים ולהעניש עבריינות בתחום זה.

המסקנה המתבקשת היא שסגר הוא פתרון שלילי ובלתי ניתן לשליטה מלאה; שהוא סוג של מכה קשה, כלכלית ואזרחית, ואיוּם משולל תוקף, שנועד לזרז מעוכבי חיסונים, סרבני חיסונים ופחדני חיסונים להתחסן או להיבדק, ולמנוע ממחוסנים ליזום או להשתתף באירועים המוניים, חתונות, שמחות, הלוויות ובילויים במרתפים גדולים ודחוסי אדם. אסור להגיע לסגרים מלאים, מקסימום להגבלות נקודתיות.

אלה חלק מהמוסכמות הלא רשמיות, שהתגבשו בניסיונות הבלתי פוסקים לבלימת הקוביד 19 לוורייאנטיו השונים. אבל החשובה והלא מעורערת שבהן היא עוּבדת נחיצותו הקיומית של החיסון הטוב, שמגן על מקבליו מהידבקות וממחלה, וגם כשעצימוּתו מידלדלת במהלך כשישה חודשים, עדיין מחוסניו מוגנים פי כמה ממחלה קשה ומהידבקות מאלה שלא חוסנו בו כלל. ולכן, כל תשומת הלב, התקציבים, ההסברה המקצועית וכוחות ההצלה הרפואיים חייבים לפנות מיד לכיווּן מיליון ו־60 אלף הלא מחוסנים.

להקדים ולחסן בבתי הספר ברשויות המקומיות, עוד בשבועות החופש, את כרבע מיליון בני ה־12־16 שלא חוסנו, לאחר שיחות שכנוע אישיות עם הוריהם. לגייס את כל המשפיעים בחברה הערבית ובמגזר החרדי, כדי שיסייעו לשכנע אזרחים להתחסן בחיסון הראשון והשני. לאתר ולפגוש את 400 אלף בני 19־40 ואת 100 אלף הקשישים שלא התחסנו.

ולנוכח העובדה שהקורונה בעיני חמישית מהישראלים היא קנוניה של ממשלות העולם וחברות התרופות, יש לנטר ולבודד חוקית את סרבני החיסון ה"אידיאולוגים" הסובבים בינינו כמִסְתַּעֲרְבַנִים, אלה שלא ישוכנעו גם אם כל סביבתם והם עצמם יידבקו במגיפה - ובעיקר את המסיתים, המנסים להפוך לסוג של כת, שתוקפת בקנאות כמו־דתית בכירים במערך הרפואי. לא להניח להם להדביק את סביבתם, לא בנגיף ולא בהתכחשות לו, בלי תו ירוק וללא בדיקות.

יש לפרסם את מספר החולים קשה והמתים מקורונה, מבין המאושפזים שלא חוסנו כלל. יש לפרסם גם את מספר המחלימים היוצאים מסך החולים קשה.

הקורונה לסוגיה השונים, הקיימים והחדשים, תלווה אותנו כנראה עוד הרבה זמן, תכריח אותנו לנהל שגרת חיים זהירה וממושמעת יותר – אך ברור שכל עוד לא תחוסן מרבית האוכלוסייה בעולם, מיליארדים בארצות גדולות ועניות, וכל עוד לא יתארגן מבצע חיסונים בינלאומי (שהוא הכרח קיומי לכולנו) למדינות חלשות, במימון ובהובלת האו"ם והארגונים הבינלאומיים, הפילנתרופים ובעלי ההון וחברות התרופות הגדולות, המגיפה העולמית הקשה והממושכת ביותר בהיסטוריה העולמית תימשך – אלא אם כן יצליח הגניוס האנושי לפתח תרופה מונעת, שתשמיד את הנגיף הזה על כל הווריאנטים שלו. אבל אם נגיע לזה אי פעם, זה יהיה כנראה סיפור אחר במגיפה אחרת, חלילה.