1. נטל ההוכחה
אני מתחקה אחר האיש המאוד לא מפוענח הזה מעל 25 שנה, ולא זוכר אותו מרוצה כל כך. אחרי האכזבה הקשה במשרד הביטחון, שם עשה בנימין נתניהו הכל כדי להכשיל אותו ולהצר את צעדיו, דומה שאביגדור ליברמן נולד למשימה שהוטלה עכשיו על כתפיו: חילוץ הכלכלה הישראלית מהקיפאון המשברי שכפה עליה הנאשם נתניהו והזנקתה קדימה. ליברמן עובד סביב השעון, נהנה מכל רגע ושש אלי קרב.
המשימה, שבה היה שותף מרכזי, לנתק את לפיתתה של משפחת נתניהו את הממלכתיות הישראלית הצליחה, ויש לו לא מעט מניות בכורה בהצלחה הזו. מצד שני, נטל ההוכחה המוטל כעת על כתפיו כבד מאוד. האם כל זה היה כדאי? האם הסחורה תסופק? האם ישראל תתקדם בלי נתניהו, או תיפול בחזרה לחיקו כפרי רקוב?
הבטחת להעלות את שכר חיילי החובה, במקום זה אתה מרפד את הפנסיות של אנשי הקבע. הביקורת עליך במקרה הזה מוצדקת.
"פוליטיקאי שלא מסוגל לעמוד בביקורת לא מסוגל לעמוד בלחצים ואסור שיהיה שר האוצר. כשיש שר אוצר שאומר 'כן' לכולם, זה אסון לכלכלה. לשר האוצר צריכה להיות יכולת לקבל החלטות נכונות ולאו דווקא החלטות פופולריות".
סבבה, ולענייננו?
"אני בן אדם מוזר. מה שאני רואה מכאן זה בדיוק מה שראיתי משם. צריך להבין שההחלטה על הפנסיות של אנשי הקבע שאישרנו עכשיו, התקבלה לפני 60 שנה, בשנת 1961, אבל לא יושמה. יש בסך הכל 40 אלף פורשי צה"ל ועוד 6,000 אלמנות ויתומים שעדיין מקבלים את הגמלה. כן, זה כל הסיפור. צריך להוסיף אליהם את גמלאי השב"כ, המוסד והמשטרה שצמודים לגמלאות צה"ל. לא מדובר במספרים גדולים. מדינת ישראל לוקחת אנשים שחלקם סיכנו את חייהם עשרות שנים למען ביטחונה, ועכשיו מנסים להפוך אותם לסחטנים ושודדי ים, שודדי הקאריביים. זה פשוט לא נכון. בסך הכל המשכורות והתנאים בצה"ל לא יכולים להתחרות במה שמציע השוק הפרטי. ואם רוצים לשמור על האנשים הטובים במערכת הביטחון, חייבים לדאוג גם לתנאי השירות שלהם. בלי קמח אין תורה.
"עכשיו תקשיב לי טוב: התחייבתי להגדיל את השכר של חיילי הסדיר ב־50%, ואצלי מילה זו מילה. לפעמים זה לוקח שנה, שנתיים או יותר, בסוף כל מה שהתחייבתי יקרה. אני נוהג לעמוד בהבטחות שלי. העברנו החלטה על מיגון הצפון ב־2018, אחרי שהתפטרתי מתפקידי כשר הביטחון לא קרה עם זה כלום. הבטחתי ליישם את ההחלטה, זה לקח שלוש שנים אבל בסופו של דבר עכשיו זה מתממש, ממש התחיל בשטח, אפילו בלי לחכות לתקציב. כך גם בנושא הפנסיונרים שחיים על הבטחת הכנסה. נלחמנו על זה ארבע שנים, להפוך את הכנסת המינימום ל־70% משכר המינימום במשק, זה לא היה פשוט, אבל זה קורה בתקציב הנוכחי".
בינתיים אתה מטרה לקריאות ביניים ובוז של הליכודניקים והחרדים על ההבטחות שאתה לא ממלא.
"לכן אני בז לאותם אנשי ליכוד שישבו שנים ולא עשו כלום ועכשיו פתאום נזכרו, אחרי שאני העליתי את הנושא לסדר היום, הם פתאום נלחמים על הגדלת שכר חיילי הסדיר ומגישים הצעות חוק. עד לא מזמן ישבתם שנים בקואליציה, שלטתם בממשלה, איפה הייתם? עכשיו אתם נזכרים? לצערי, אי אפשר לממש את כל ההבטחות בשנה הראשונה, אבל בסך הכל ברור שבתקציב 23'־24' זה יקרה".
נמתחת עליך ביקורת על זה שאתה לא מואיל להופיע בקבינט הקורונה, אבל אתה מתעקש. לא יותר פשוט לרדת מהעץ?
"השאלה מקוממת ועוד יותר ממנה ההתנשאות והזלזול בשר בממשלת ישראל. חמד עמאר הוא שר לא פחות טוב ממני. הוא במשרד האוצר ומייצג את משרד האוצר בדיוק כמוני, הוא לא פחות טוב מאף אחד אחר. לכן עשינו חלוקת תפקידים, חילקנו את הגזרה. אני חבר בקבינט המדיני־ביטחוני, והוא בקבינט הקורונה.
"אני בוועדת השרים לחוק ההסדרים, והוא בוועדת השרים לחקיקה. בנוסף, אני עומד בראש שלוש ועדות שרים, וצריך עוד להעביר תקציב. עם כל הכבוד, אי אפשר כל היום לשבת בישיבות. צריך גם לעבוד מדי פעם. אי אפשר להקיף הכל, תפסת מרובה לא תפסת כלום. חלוקת התפקידים הזו הגיונית ונכונה ולא תשתנה. זה מה שסיכמנו וזה מה שיהיה. הוא יושב בקבינט הקורונה ועושה עבודה מצוינת".
מה עם לעזור קצת לראש הממשלה? חלוקת הנטל, אתה יודע. לא להשאיר אותו לבד בקורונה.
"ניהול משבר הקורונה הוא, לדעתי, טוב, הוא נכון, אני חושב שבנט מנהל את זה נכון, מקבל ממני את כל הגיבוי, גם משר הבריאות, שר הביטחון, שר החוץ. אנחנו מנהלים את זה שפוי וטוב, בלי היסטריה. צריך להבין שאין קורלציה בין סגר לבין הירידה בתחלואה או בחולים הקשים, אבל יש זיקה ישירה בין סגר לבין פגיעה בכלכלה.
"הדבר הכי אפקטיבי בנושא התפשטות הקורונה והתחלואה, על בסיס הניסיון, זה החיסונים, ההקפדה על הכללים הבסיסיים, עטיית מסיכה, ריחוק חברתי, ואנחנו עושים כל מה שצריך לעשות והעמדנו את כל התקציבים הדרושים למערכת הבריאות, ולכן כל הטפות המוסר האלה לא מרגשות אותי, ואני לא מתכוון לשנות את ההתנהלות שלי במשרד האוצר".
אבל אי אפשר להכחיש שלפחות ציבורית, רוב השרים ברחו.
"אף אחד לא בורח, לראש הממשלה יש גיבוי מלא, יכול להיות שצריך להתבטא יותר. אנחנו ביחד בממשלה, האחריות היא על כולם במידה שווה, ואף אחד לא מנסה להתחמק ממנה. שמע, יש כאן ממשלה מוזרה, כל שר מתמקד בתחומי המשרד שלו. אני יודע שחלק מהאנשים לא רגילים למצב הזה. אז שיתרגלו. זה עדיף על מצב שכל שר בוחש בענייניו של השר השני. ראש הממשלה ושר הבריאות צריכים להוביל את זה, הם מקבלים ויקבלו גיבוי מקיר לקיר. בנט עושה את זה נכון".
איפה אתה בוויכוח על הסגר?
"נעשה הכל כדי למנוע את הסגר, אם צריך להגדיל את הרפואה בקהילה, להגדיל את יכולת הספיקה של בתי חולים וחולים קשים, להוסיף תקנים לאחיות והרופאים, נעשה הכל. בנוסף ל־2 מיליארד שקל בתקציב, העמדנו היום עוד 2 מיליארד. אלה סכומים אדירים. אנחנו צריכים ללמוד לחיות עם הקורונה. היא לא תברח. כמו שלמדנו לחיות עם השפעת".
לא שמעתי אותך תוקף את איילת שקד שאמרה שצריך ללמוד להכיל את המגיפה ואת המתים, כי במגיפה אנשים מתים.
"תמיד יש סדר עדיפויות. אי אפשר לרצות את כולם, אי אפשר לתת תשובה אבסולוטית לכל דבר. החיים כאן זה ניהול סיכונים. אין מאה אחוז כיסוי לכל דבר. אתה צריך לעשות תמהיל נכון של הסיכונים ולבנות סדר עדיפויות. אם מישהו חושב שיש מדינה בעולם שמסוגלת לתת מאה אחוז תשובות לכל הדרישות והבעיות, זה לא קיים. נעשה את זה בצורה אחראית וברור שיש פה ממשלה מורכבת מאוד, אבל זו ממשלה שתישאר כאן ארבע וחצי שנים".
אתה בטוח?
"כן. ברור שנעביר את תקציב המדינה, ואחר כך ניכנס לעידן אחר. הממשלה הזו היא ניסיון שטרם היה בפוליטיקה הישראלית, מפלגות שונות עם תפיסה שונה, שהחליטו להתמקד בבעיות הפנים של המדינה ולהתלכד סביב הנושאים שיש עליהם קונצנזוס. לא היה דבר כזה".
אתה מופתע מהדרך שבה זה מתפקד בינתיים?
"זה מתפקד הרבה יותר טוב ממה שציפינו. מי שמדבר על ממשלת ימין צריך לבוא בטענות לנתניהו. לו הוא היה דואג לליכוד ולמחנה הלאומי ולימין, הוא היה מפנה את מקומו למישהו אחר בליכוד ואז היה אפשר בנקל להקים ממשלת ימין בראשות אדם מהליכוד, אבל הוא העדיף להקריב את הליכוד ואת הימין לטובת האג'נדה האישית שלו. הרי ברגע שהוא היה מפנה את מקומו, כולנו היינו נכנסים בלי להתמקח".
אפרופו הראיון של מירי רגב ב"ידיעות אחרונות", אתה מזהה תחילת התפכחות בליכוד?
"מתחילים ניצני התפכחות. הבעיה היא שנתניהו שינה את הדנ"א של הליכוד. לך למצודת זאב ותסתכל על התמונות. מי היו הסמלים של התנועה הזו? הרצל, טרומפלדור וז'בוטינסקי. שלושתם היו, אני לא רוצה להגיד חילונים, כמעט אפיקורסים. אנשים עם תפיסה ליברלית לגמרי.
"לצערי, הבורות חוגגת כאן עכשיו. ז'בוטינסקי לא הלך לבית הכנסת גם ביום הכיפורים, לא הקפיד על שבת וכשרות. כמו טרומפלדור. הרצל, הוא בכלל ראה את הנולד והזהיר נגד הממסד הדתי. ב'מדינת היהודים' הוא כתב שאם כוהני הדת שלנו ינסו להתערב בניהול המדינה נדע לכלוא אותם בבית מקדשי האל. אנחנו ננהל את המדינה במדע ובחוכמה, הוא כתב".
בינתיים המדינה השתנתה, ולאו דווקא לכיוון הזה.
"אני בינתיים רואה שנתניהו הפך את הליכוד למפלגה חצי חרדית. לגבי המדינה, אני לא בטוח. לימין הקלאסי של ז'בוטינסקי אין היום שום קשר לליכוד".
הם עדיין לא מצליחים לקרוא לבנט ראש הממשלה, שם בליכוד.
"ברור שיש שם המרדה שמי שמוביל אותה הוא נתניהו עצמו. אבל אנשים מתחילים להתפכח. שמע, כשנכנסתי לתפקיד מנכ"ל הליכוד ב־93', אחד מראשי יש"ע בא אליי לנוקדים, עוד גרנו בקרוון, אמר לי: תקשיב, איווט, אתה לא יכול להתקבל פה כאחד משלנו, אתה לא נכנס לשום רובריקה, אתה איש מורכב מדי. אתה מבין שבמציאות הישראלית אי אפשר להיות גם אתיאיסט וגם מתנחל, זה לא קיים. אנחנו לא יודעים לסווג אותך".
למה אתה קורא לעצמך אתיאיסט? אתה לא יהודי?
"ברור שאני יהודי, גאה מאוד. אני יהודי לא פחות טוב מהחרדים. אני ממשיך דרכם של ז'בוטינסקי, טרומפלדור, הרצל וראשי הציונות. אנחנו יהודים טובים וגאים עם הערכה רבה למסורת ולדת שלנו, אבל עם גישה חופשית לחיים ליברליים וחופש בחירה. ז'בוטינסקי, הרצל וטרומפלדור היו יהודים לא פחות טובים מליצמן, דרעי וגפני. לדעתי הרבה יותר טובים".
ועדיין, יש ח"כים שצועקים לעברך שאתה אוכל שרצים.
"כן, שמעתי. זו צביעות שקשה לתאר. הם שוברים את כל שיאי הצביעות הקודמים של עצמם, שם בליכוד. אז ראשית, כן. זה נכון. אני אוהב פירות ים. ושנית, יש אחד שזלל הרבה יותר שרצים מכל שוכני משכן הכנסת גם יחד, ואני מתכוון לבנימין נתניהו. זה השם שלו. אני ראיתי את זה במו עיניי. עד מומחה".
הבטחת שלא תעלה מסים, ואתה מטיל גזירות.
"אני לא מטיל שום גזירות. שיפסיקו לבלבל את המוח. כן, הממשלה מנסה לשנות דפוסי התנהגות. הכלים החד־פעמיים, למשל. אתה רואה מה קורה סביבנו, בעולם? אפשר להמשיך להתכחש לזה? אתמול בסיציליה היו 49 מעלות. שיא אירופי של כל הזמנים. יוון בוערת, גרמניה טובעת בשיטפונות, גם סין. מסיביר עד קליפורניה הכל שריפות. אז אפשר לטמון את הראש בחול, ואפשר לנסות לפעול. ישראל צורכת פי חמישה יותר כלי פלסטיק חד־פעמיים ממדינות המערב. זה מטורף, וזה גורם נזק בל ישוער לסביבה. הלאה, תראה את בתי החולים. דיברו על הזקנה במסדרון ולא עשו כלום".
"אנחנו תקצבנו שני בתי חולים חדשים, בבאר שבע וקריית אתא. הרפורמה בכשרות, אחרי שנות דור. הקפצת המענק השנתי לניצולי שואה. המשך פרויקט ממדים ללימודים, שהחל אצל איזנקוט ואצלי כמעט נחנק, ועכשיו תוקצב בבסיס התקציב. מיגון הצפון מתחיל דה פאקטו. בפעם הראשונה תקצבנו 1,700 יחידות דיור חדשות לדיור הציבורי ותוספת של עוד 2,000 כל שנה. זה תקציב של עשייה ותנופה, לא של גזירות, וכל מי שצועק אחרת הוא קטנוני ומתוסכל".
בוא נעבור לתחום המדיני. טוענים נגדכם שאתם ממשלת שמאל, שעבאס הוא ראש הממשלה, שיש לו זכות וטו, שאתם מחברים לחשמל בתים שנבנו ללא היתר. איווט של פעם לא היה זורם עם זה.
"אומרים הרבה שטויות. לגבי הישיבה עם רע"ם, ברור שיש כאן הסתה. הרי מי שהתיישב עם רע"ם זה נתניהו. מנסור עבאס צעק לנתניהו בכנסת ש'ארבע פעמים הזמנת אותי לבלפור'. מי שהזמין את עבאס לבלפור ונתן לגיטימציה לתנועה האסלאמית זה רק נתניהו. בפגישה בבלפור הוא אמר לו שהוא יכול לתת הרבה יותר מאיתנו, והוא היה נותן הרבה יותר מאיתנו".
אתה מאמין לעבאס בהקשר הזה?
"שמעת את נתניהו מכחיש? הוא אמר לו את הדברים האלה בכנסת, מול כולם. אף אחד לא מכחיש את זה, כי זה נכון".
עבאס מפתיע אותך?
"הוא עוף מוזר. אני מודה ומתוודה שהפתיע אותי מאוד שבמהומות בלוד הוא הגיע לבית הכנסת השרוף והודיע שישתתף בשיקום. מבחינתו זה היה צעד אמיץ מאוד, מפתיע מאוד, מקווה שימשיך להפתיע בהמשך".
המשותפת, בניגוד לעבאס, כבר הודיעה שלא תצביע בעד התקציב.
"לא בניתי על המשותפת כלום. אנחנו יודעים איך לעבוד בכנסת. הכנסנו לתוך התקציב מספיק עזים שנוכל להוציא כדי לגייס תמיכה. אבל אי אפשר לשבור את כללי הז'אנר. שיהיה ברור, במהלך העברת התקציב נראה את כל ההצגה: צעקות וצרחות ועימותים וסצינות ואולטימטומים וכל מה שתמיד רואים. אבל בסוף התקציב יעבור".
בוא נעבור לעניין המדיני. עושה רושם שבניגוד להערכות, אין הסכם גרעין עם איראן. זה טוב או רע?
"בנושא איראן, צריכים לחזור למדיניות העמימות, לקשקש פחות ולעשות יותר. כל מה שצריך לומר בסוגיה האיראנית צריך לומר בקבינט ובדיונים מסווגים. להפסיק את ההפקרות שהייתה בשנים האחרונות, כשישראל חזרה בה ממדיניות העמימות הקלאסית שלה לטובת ברברת. כל דבר רצו מיד לספר לחבר'ה.
"אני יכול להגיד לך באחריות, נתניהו השאיר אותנו מול איראן במצב הכי גרוע שאפשר להעלות על הדעת. הוא יכול להתפאר ולקשקש ולבלבל את המוח, הוא פשוט בנושא האיראני התעסק אך ורק ביחסי ציבור. בדברים האמיתיים, הבסיסיים, הוא לא טיפל. זה היה גדול עליו. מה שכן, הוא ניצל את הנושא ליחסי ציבור בלבד, בלי לטפל בבעיות היסוד".
אפשר להתווכח על השורה התחתונה, אבל הוא היה פעיל מאוד בנושא האיראני. מה ששלו, שלו.
"היו פעולות נקודתיות טובות, לפעמים טובות מאוד, אבל לא טיפלו בבעיות הבסיס, אני אומר את זה באחריות. תבדוק במוסד, בצבא, כל אחד יגיד לך שם שכל דבר קטן שקרה, מיד ניצלו למסע יח"צ אישי מופקר. זה היה ניצול ציני של פעילות מבצעית חיונית לצרכים פוליטיים. לא היה כאן מעולם דבר כזה".
לא יהיה אפשר לחלץ ממך כאן מילה טובה לנתניהו?
"למה לא? הוא היה שר אוצר מצוין ב־2003, כשחתך וקיצץ בקצבאות ובמה שצריך. לצערי, מאז הוא התהפך לכיוון השני. אבל אז הוא הוריד את ממדי האבטלה, ביצע פעולות הפרטה חשובות, עבדתי מולו כשר תחבורה".
איך אתה רואה את סיום הסאגה של אלי אבידר?
"הוא קודם כל חבר בקואליציה. זה חשוב. את כל החשבונות הקטנים המפלגתיים נשאיר לתקופת הבחירות. כרגע מה שחשוב זה שהוא חבר בקואליציה. לא רבנו, בפוליטיקה יש עליות ומורדות, ובסופו של דבר מיום הקמת הקואליציה אלי אבידר הצביע עם הממשלה, כולל בכל הדיונים וחוקי היסוד, ובכל מה שהיה צריך להצביע בעד, הצביע בעד. בכל ההצבעות המהותיות הוא היה עם הקואליציה והצביע איתנו, כל השאר לא מעניין".
2. תוכנית בנט
בפעם הקודמת שקראתם כאן עליו, הוא היה מבסוט. עכשיו הוא בלחץ. ראש הממשלה בנט עובד כמו משוגע. בניגוד למה שמצטייר כלפי חוץ, יש לו תוכנית סדורה, מורכבת, אמיצה, אולי קצת אמיצה מדי.
בנט קיבל החלטה די מדהימה שמכילה הימור לא פשוט. הוא מסתכל בלבן של העיניים של ה־R, מקדם ההדבקה המפורסם, ונשבע למעוך אותו בלי לפגוע במשק. הבעיה היא שה־R הזה לא בדיוק פראייר וכרגע לא ברור מי ימעך את מי. אבל בנט נלחם. כמעט לבד.
היחידה שזורקת את עצמה על הגדר היא איילת שקד, שאמרה השבוע דברים נכונים וחטפה על זה זובור פומבי. אבל היא צודקת, ובנט פועל בכיוון הזה בדיוק: ניסיון למצוא נוסחה שתאפשר "לשבור את הגרף" בלי לשבור שוב את המשק והכלכלה.
מבחינת בנט, 200 מיליארד השקלים שנתניהו זרק לתוך הציבור באמצעות חל"ת זה כסף רע, חוב ענק, סכום עצום שיכול להציל חיים של 400 אלף ישראלים (על פי תחשיב שחצי מיליון שקל יכולים להציל חיי אדם בדרכים רבות: מעיל רוח לנגמ"ש נמר, הכנסת תרופות לסל התרופות, תנאי מחיה סבירים לקשישים במוסדות וכו'). אז בנט נשבע לשפוך את הכסף לתוך מערכת הבריאות לצורך בנייה ולהתנפל על מקדם ההדבקה עם החיסון השלישי.
הוא יודע שיהיו כאן מתים. הוא יודע שיהיו כאן עשרות מתים ביום. בקצב שהיה בפעם הקודמת, אולי יותר. אבל הוא לא נרתע. הוא מאמין שהוא נותן לישראלים כלים להתגונן באמצעות החיסון השלישי. הוא מספק לישראלים חליפת הגנה שאין באף מקום בעולם.
ישראל היא חלוצת החיסון השלישי, ובנט אמר לראש ה־CIA וויליאם ברנס ביום רביעי שיגיד לנשיא ג'ו ביידן ללכת בכל הכוח על השלישי.
למחרת, ביום חמישי, הוא קיבל נתונים שלפיהם מנת החיסון השלישית, הבוסטר, מביאה את המחוסן למצב אופטימלי, לרמת נוגדנים חסרת תקדים, גבוהה אפילו יותר מכפי שהייתה אחרי שני החיסונים הראשונים.
התוכנית של בנט וקבינט הקורונה מפורטת, מורכבת, בנויה על הערכות ותקוות אבל אמיצה מאוד. בבסיסה, מה לא לעשות: לא לחזור על שריפת הר המזומנים שנתניהו שרף על חל"ת. להשקיע את הכסף במערכת הבריאות כדי לשדרג אותה לדורות קדימה. לא להגדיל את החוב שנוצר בגלי הקורונה הקודמים ולא לשעבד את העתיד של ילדינו ונכדינו רק כי יש כאן קצת יותר ממיליון ישראלים שהחיסון לא בא להם טוב בעיניים.
בגדול, מה שאיילת שקד אמרה השבוע, משקף את הלך הרוח בקבינט בכלל ובסביבת בנט בפרט. כן, ניהול מדינה זה ניהול סיכונים. צריך להיאבק בשיניים ובציפורניים על הכלכלה לצד הענקת כל התנאים לכל האזרחים לשמור על הבריאות ולהגן על החיים. זה נשמע פשוט. בתכלס, זה מסובך.
פונקציית המטרה שסימן הקבינט בהובלת בנט היא להמשיך לשמור על תפקוד המשק והחיים בלי להגיע לאי־ספיקת מערכת הבריאות. בנט מודע לכך שימותו כאן לא מעט אנשים בקרוב, אבל ממוקד בהצלתם של הרבה יותר אנשים בראייה הרחבה ולטווח הבינוני והארוך.
באותה מידה שאי אפשר למנוע מאנשים לרוץ לתוך כביש מהיר, כך אי אפשר להכריח אנשים להתחסן, אבל אפשר בהחלט לדרוש מהם להיות אחראים לעצמם. אחוז הלא מחוסנים מקרב החולים שבמצב קשה והמתים גבוה וילך ויגדל.
מה שהקבינט אומר להם בעצם זה, עם כל הכבוד, אנחנו סיפקנו לכם את כל הכלים להתגונן, אבל סירבתם. אז אתם משלמים את המחיר, במקום שכל עם ישראל ישלם אותו. ככה פשוט.
בנט מנסה להרוויח זמן כדי לשבור את גרף התחלואה בטרם יגיע לאי־ספיקת המערכת. הפעולות שהממשלה נוקטת משתרעות על כמה מרחבים: ראשית, תוכנית להגדלת הספיקה. בנט משוכנע שזה יכול לקרות מיידית, כבר עכשיו, כבר בגל הנוכחי.
משרד הבריאות התחייב להביא את ספיקת המערכת ל־8,000 מאושפזי קורונה, מחציתם (4,000) במצב קשה. בנט נותן לעצמו פקטור שלילי של 50%. גם אם יביאו לו אפשרות ל־2,000 חולים במצב קשה, הוא חושב שזה יספיק.
הדבר הבא הוא אישור של הצט"מ (צוות טיפול במגיפות) לתת את הבוסטר השלישי. בנט עבד על זה קשה. בסוף, קיבל. ישראל הראשונה בעולם וכולם צופים בנו. עכשיו הוא שואף לקבל הרחבה לגילאי 40 ומעלה.
בנט יהיה מרוצה גם אם זה יהיה 50 ומעלה. זה יעשה, לדעתו, את ההבדל. לצורך הזה הוא "ישב" על בורלא מפייזר חמש פעמים ביום, אבל פחות תקשר את זה. בשורה התחתונה, יש מספיק חיסונים.
האלמנט הנוסף הוא החזרת התו הירוק. על פי בנט ושריו, זה מהלך חכם, כי הוא מפחית תחלואה ומעודד התחסנות. לא, הוא לא יסגור את החתונות, כי אז אנשים יתחתנו באירועים פרטיזניים לא מפוקחים.
כשיש אירוע מפוקח עם תו ירוק, אין בו הדבקה, על פי בנט. לכן, אין סיבה להיכנע לפופוליזם ולסגור אירועים מפוקחים. התו הירוק אמור לספק את הסחורה. הבעיה? היא טרם סופקה. המספרים ממשיכים להיות בשמיים. בנט מודע לזה, אבל אופטימי.
האם יינקטו צעדים נגד הלא מתחסנים? לא. אבל יקשו עליהם יותר ויותר. צעדיהם יוגבלו. הם ימצאו את עצמם מכתתים רגליים לבדיקות שונות ומשונות כדי להשתתף באירועים.
בנוסף לכל זה, שוק הבדיקות נפתח והופרט. בנט חלם על זה עוד מהאופוזיציה. יש היום יכולת לבצע מאות אלפי בדיקות ביום, לקבל תוצאה תוך רבע שעה וכל זה בשוק הפרטי. במקרה של ילדים מתחת לגיל 12, בחינם. זה יגדיל מאוד את מספר המאומתים בזמן הקרוב, אבל מצד שני ינחית מכה על ה־R.
בסוף, זה הסיפור. בנט רוצה לתת ל־R הזה כמה שיותר מכות, להוריד לו את הראש ולהדביר את המגיפה. הוא יודע שבסוף מי שעלול לאבד את הראש זה הוא עצמו. זה לא מרפה את ידיו, לפחות עכשיו.
הוא מוכן בכל רגע ללחוץ על הברקס, אם יחשוב שאיבד שליטה, או תקווה. הוא עוד לא שם, לדעתי הוא גם לא קרוב לשם. הוא נחוש. למנוע את המשך שפיכת המזומנים לתוך מדורה חסרת תכלית והרס המשק.
מנתניהו הוא מתעלם. אנשיו יודעים את הסטטיסטיקה בעל פה. "הדלתא נחת בישראל בסוף מרץ", אומר אחד ממקורביו של בנט, "והתפתח ביתר שאת באפריל ובמאי.
ממשלת בנט הושבעה ב־13 ביוני. עוד קודם לכן נתניהו סגר את מגן אבות, סגר את מפקדת אלון וחיזלש את כל הקורונה כשהדלתא כאן בחגיגה. אנחנו נכנסנו לתוך הקטסטרופה כשהמדינה פתוחה לגמרי, שדה התעופה שוקק וכולם חוגגים. אז עכשיו הוא, כרגיל, מאשים את כולם. הוא מלך החצופים".
הסבירות לעבור את החגים בלי סגר או גזירות קשות מוערכת על ידי גורמים בכירים בקבינט ב־70%. אני מקווה שאף אחד לא יבנה על המספר הזה.
הכל יכול להתהפך כאן על כולנו כל רגע נתון. בנט מושקע בהרפתקה הזו מלא־מלא, ההימור שלקח על עצמו לא פשוט, הוא יודע את זה, הוא לא בורח מזה, הוא עובד בזה כל יום, כל היום.
מדי פעם הוא נתקל בפייק כמו הפרסום על האיום ששיגר למנהלי בתי החולים, בקושי יש לו זמן להכחיש. הוא יודע שהקרב הוא עכשיו לחיים או למוות בינו ובין ממשלתו לבין הנגיף המתעתע והמוזר ביותר שהגיע לכאן אי־פעם.