תחשבו על אסטרואיד בקוטר של עשרה ק"מ ובגודל של האוורסט, שמחשב מסלול מחדש ונמצא בדרך לכדור הארץ. לפני 65 מיליון שנים חיסל אחד כזה את הדינוזאורים. הוא לא פוצץ את הכדור, אבל שינה סדרי בראשית ברמה טקטונית. אסטרופיזיקאים מעריכים שזה לא יקרה מחר, אבל מה עם מחרתיים? מרגיעים אותנו שההסתברות שזה יקרה הינה נמוכה יותר מזכיית יחיד ספציפי בלוטו שבו שותפים כל שוכני כדור הארץ, כולל הדגים והיתושים. מצד שני, בסוף תמיד יש זוכה.
השאלה היא כיצד האנושות נערכת לקראת אפשרות שאסטרואיד ישבור את הסטטיסטיקה ויתחיל לדהור בכיוון. בימים האלה עובדים בנאס"א על פתרון שיסיט את האסטרואיד ממסלולו. טיל, קרן לייזר, גשושית. אומרים שייקח שנים עד שייווצר כלי מעשי, וגם אז יעילותו לא מובטחת. ואז, אאוט אוף דה בלו, ברייקינג ניוז, "הוא" בדרך. אף אחד לא יודע לחשב מי יהיו הדינוזאורים המודרניים שייכחדו במקרה של בול פגיעה, ואל תסמכו על אילון מאסק ועל הקולוניה העתידית במאדים, כבר חווינו כמה וכמה התרסקויות של טסלה.
כך שנותרנו עם השאלה מה עושים אם מסתבר שלאסטרואיד הזה יש פוטנציאל לחרב חלק גדול מהכדור. רעיון לא נעים שמחזיר אותנו לאנושות, שחלק ממנה עלול להצטרף לדינוזאורים. הדרך להתמודד עם האסטרואיד, עם חוסר הוודאות ומיקום הנפילה - מחייבת פעולה משותפת של כל מדינה, עם ואדם. גם כדי למנוע פגיעה בכדור וגם כדי להציל מקסימום בני אדם אם וכאשר.
לא ברור מה בדיוק אמורה האנושות לעשות, אבל ברור שאם האסטרואיד הזה מאיים על כולם, אז כולם אמורים לעשות משהו נגד האויב המשותף. קוראים לסיטואציה הזו סולידריות כלל־אנושית מול איום קיומי דוהר, קץ האנושות ושאר משחקי אפוקליפסה. מדובר במצב שבו כולם - כולנו - אמורים להתגייס כאיש אחד ולמחוק כל עניין שעשוי להפריד בין אדם לאדם לטובת הצלת האנושות כולה.
כידוע, מה שמפריד בין אדם לאדם, בין חברה לחברה ובין מדינה למדינה הוא לאומנות קיצונית, משיחיות דתית ופערים כלכליים. שינוי האקלים הוא בהחלט סיפור אחרית הימים, הגם שלמושג אחרית הימים יש משמעות סופנית מצמררת למדי. השאלה היא אם המין האנושי כמו שאנחנו מכירים אותו מסוגל להתרומם למדרגה הזו. התשובה היא כנראה: לא ממש. אפילו לא כשהחרב מונחת על הצוואר. אפילו לא כאשר מדובר במגיפה שחוצה גבולות, יבשות וימים.
קחו לדוגמה את הסיבוב הנוכחי של הקורונה. הוא עדיין לא הסתיים, אבל לקחים ניתן ללמוד כבר עכשיו, ולאו דווקא לטובה. קהילות עשירות ומודעות יותר לציווי המדעי מבצעות את הנחיות המדענים לטובת עצמן והעולם כולו. קהילות עניות הופכות מדגרות קורונה, קהילות מוכות קונספירציות מסרבות לקחת זריקות, מסכנות את שכניהן ודנות את העולם לסבבי מגיפה אינסופיים. מי שחושב שהפתרון הוא להתפלל, שיזכור שלווירוס ולאסטרואיד אין אלוהים.