1. מה מעסיק יותר את התקשורת, נסיעתם של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו והשרה מרב מיכאלי בפגרת הכנסת לארצות הברית, או ההחלטה להטיל חיסיון על דיוני הקורונה למשך 30 שנה? כבר יותר משנה מבקשים מהציבור לגלות אמון ולבצע את הנחיות הממשלה, בלי שהציבור יודע איך מתקבלות ההחלטות, על סמך אילו נתונים, ומה מביא את הממשלה או את קבינט הקורונה להחליט על סגר או לוותר עליו.
לכן חשוב לבטל, ובהקדם, את ההחלטה שקיבלה הממשלה הקודמת, שמונעת מאיתנו לקבל מידע על דיוני הקורונה למשך 30 שנה. אם הממשלה רוצה לזכות באמון הציבור, היא חייבת לפעול בשקיפות מול הציבור. הטענה שיש להחיל איפול על הדיונים כדי שהשרים יוכלו לעבוד בצורה מקצועית ללא חשש מלחץ ציבורי, היא חסרת בסיס ולא ראויה. מי שמקבל החלטות - ראוי שיישא גם בתוצאות, ולא עוד 30 שנה. ממשלה שרוצה לזכות באמונו של הציבור, לא יכולה לנצל את הרוב שיש לה כדי לקבל החלטות שמונעות מהציבור לקבל מידע על הדיונים, כולל על אלה שבהם נשמעות דעות שהן שונות מדעתו של ראש הממשלה.
נכון נהג שר הביטחון בני גנץ כשפנה ביוני האחרון במכתב לראש הממשלה נפתלי בנט, ובו כתב לו שלאורך שנת המאבק בקורונה נשחק אמון הציבור בהחלטות הממשלה, בכל הנוגע להתמודדות עם נגיף הקורונה. השר גנץ ציין במכתבו שככל שההגבלות הוארכו, חלה פגיעה גדולה יותר באמון הציבור, ובשיתוף הפעולה מצד הציבור בשמירה על ההנחיות. גנץ פנה בעבר בבקשה דומה גם לראש הממשלה הקודם נתניהו וביקש ממנו לאפשר את פרסומם של תמלילי דיוני הממשלה ו־וועדת השרים שדנה בהתפשטות נגיף הקורונה. נתניהו סירב לבקשה. צריך לקוות שראש הממשלה בנט יביא לשינוי ההחלטה.
2. המשפט "כל היודע דבר על מקום הימצאם" היה חלק חשוב מפס הקול של שידורי הרדיו בשנות ה־50. המשפט הזה נאמר בפינה ששודרה במשך יותר מ־25 שנים במסגרת "המדור לחיפוש קרובים", בחסות הסוכנות היהודית, ונועדה לסייע לניצולי שואה לאתר את קרוביהם שאבדו במלחמה. בכל שנות קיומה של הפינה התקבלו יותר ממיליון פניות של מאזינים שניסו לאתר באמצעותה את יקיריהם.
הפינה שודרה בכל יום בשעות הצהריים, ומאזיני הרדיו עשו כל מאמץ שלא להחמיץ את שידוריה ונצמדו למקלטי הרדיו ולטרנזיסטורים, שהיו פופולריים באותה תקופה, בניסיון לאתר בני משפחה שהקשר איתם נותק בשואה. בסיומה של כל פינה, לאחר שנקבו בשמותיהם של מי שמחפשים את יקיריהם, חזרו הקריין או הקריינית באולפן על המשפט: "כל היודע דבר על מקום הימצאם מתבקש לפנות אל המדור לחיפוש קרובים".
נאוה (ארצי) סמל ז"ל, סופרת, משוררת, מחזאית, תסריטאית, מתרגמת ועיתונאית ישראלית, שפרסמה 16 ספרים וכתבה ארבעה מחזות, עסקה ביצירותיה בילידי הארץ שמתמודדים עם הזהות היהודית ועם צלקות העבר, בעיקר מתקופת השואה, והקדישה בחייה זמן רב לנושא הדור השני לשואה. גם היא האזינה לפינה היומית יחד עם הוריה יצחק ארצי, שהיה לימים סגן ראש עיריית תל אביב, ואמה מימי, שניהם ניצולי שואה, וגם בלבה נחרת המשפט שנאמר בסיום כל פינה.
הפינה הרדיופונית הזו עומדת במרכז ההצגה הנפלאה והחשובה "דבר על מקום הימצאם", שכתבה סמל ז"ל ועלתה לאחרונה בתיאטרון הבימה, כשברקע ההצגה תקופת הצנע ומשטר הקיצוב שהונהגו בארץ בשנים 1949־1959. זכיתי לעשות את שירותי הצבאי בגלי צה"ל באותו מחזור עם סמל ז"ל, שהלכה לעולמה בדצמבר 2017 לאחר מאבק במחלת הסרטן. באתי לצפות בהצגה המצוינת פרי עטה, בכיכובן של רובי פורת־שובל וסנדרה שדה, מתוך הערכה לחברה טובה ויוצרת גדולה, שהלכה לעולמה בטרם עת, וחסרה לי ולרבים אחרים.