עיר מגוריי רעננה הינה עיר קטנה, ואולי בכלל מושבה גדולה, שדי נעים לגור בה. באחרונה נוספו לה כבוד ויקר, כשאחד מתושביה, נפתלי בנט שמו, נבחר לתפקיד הרם והנישא של ראש הממשלה. עם היבחרו, הבעתי שמחה על כך ושמחה גדולה עוד יותר על שאיני גר לידו. חזיתי את הצפוי ולא רציתי להיכנס להסגר ולהסתבך בהגבלות תנועה בשל שכנותו.
אלא שמה שקורה בפועל הוא עוד יותר ממה שצפיתי. השטח הסגור והמוגן שסביב בית ראש הממשלה זוחל ומתרחב, וגם הפגנות מתחוללות בו. חברים שלי, שהם שכניו, מלינים שהם מעוכבים בדרכם הביתה די רחוק מביתו של ראש הממשלה, ואני כבר התחלתי לחשוש שהצרה הזאת עוד עלולה להזדחל ולהגיע אפילו לסביבת ביתנו, שניים־שלושה קילומטרים משם.
אכן, נכון וראוי ומוצדק – עקב רצח ראש ממשלה בישראל בעבר – שהמדינה תגן בכל יכולתה ואמצעיה על חיי ראש ממשלתה. הרבה פחות נכון וראוי שהיא מקשה בכך מאוד על חיי שכניו התמימים. מה גם שיש פתרון ראוי ואף מתבקש: ראש הממשלה יחויב לגור בבית ראש הממשלה שבעיר הבירה ירושלים, בדיוק כפי שנשיא המדינה מחויב לגור בבית הנשיא. כזכור, הנשיא לשעבר ראובן ריבלין ביקש לאחר שנבחר לראשונה לנשיאות להישאר בדירתו הירושלמית, אך סורב ובצדק.
בנט הסביר את החלטתו להישאר ברעננה באי־רצונו לטלטל את ילדיו לעיר ולבית ספר אחרים, שבהם יתקשו להיקלט. כבעל ניסיון אני יכול להבטיח לך, אדוני ראש הממשלה, שילדים נקלטים בעיר זרה מהר יותר וטוב יותר ממבוגרים. רעייתי זהבה ואני עברנו עם שני בנים מהקיבוץ העירה - מעבר בעייתי יותר מאשר מעיר לעיר – ובלבנו פיעמו דאגה וחשש לגבי קליטתם. אבל המציאות הייתה שהם נקלטו בעיר מהר יותר, טוב וחלק יותר מאיתנו.
סוף דבר: שלומם של מנהיגינו אכן חשוב וראוי להגנה, אבל חופש האזרחים ותנועתם חשובים לא פחות, והמדינה חייבת להתחשב גם בהם. אני בטוח שבנט עצמו מסכים לכך.
ואם אנו כבר עוסקים בבנט, כדאי לציין שהתואר ראש הממשלה, שאליו שאף מרגע כניסתו לפוליטיקה ושבתחילת כהונתו בתפקיד נשמע קצת זר, הולך ומתבסס בצמוד לשמו וכבר מצלצל טבעי למדי. מה שלא ניתן לומר על נושא התואר יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו – הנראה כמי שכפאו שד. הוא התקשה למצוא את מקומו הפיזי כיו"ר האופוזיציה באולם מליאת הכנסת, ולאחרונה, בצילום מחו"ל, הוא נראה יושב בפנים מכורכמות ובלבוש קמוט משהו על מזוודותיו בנמל התעופה של סן פרנסיסקו, לשם הגיע כתייר. בנסיעותיו לחו"ל כל השנים היה נתניהו נפרד מהמטען שלו בביתו ופוגש אותו מחדש בחדרו במלון. עכשיו, הוא והמטען - חד הם. המובילים עסוקים במטען של בנט.
יש שאינם מרפים מלחזור ולהזכיר שבנט הוא ראש סיעה בת שישה חברי כנסת בלבד ותוהים כיצד הוא מכהן כראש הממשלה. התשובה פשוטה: הנשיא, לאחר התייעצויותיו עם ראשי הסיעות בכנסת, מטיל את הקמת הממשלה לא בהכרח על ראש הסיעה הגדולה ביותר, אלא על חבר כנסת שנראה כבעל הסיכויים הגדולים ביותר לבנות קואליציה המבוססת על רוב יציב. תיאורטית, גם חבר כנסת שהוא סיעת יחיד יכול להקים קואליציה כזאת, ואפילו לעמוד בראשה. הנשיא ריבלין הטיל בתחילה את המשימה על נתניהו, ורק משזה כשל בה, העביר אותה ללפיד, וראו זה פלא: הוא דווקא הצליח להרכיב ממשלה והוסכם שבנט יהיה הראשון שיעמוד בראשה.
ועתה הוא ראש ממשלה לגיטימי וגם מתפקד לא רע, אם כי יש לו כצפוי מבקרים. הוא אף ייפגש היום בוושינגטון עם הנשיא ביידן, ואפילו הצליח לעלות במדרגות המטוס בנתב"ג בלי שרעייתו תחזיק בידו ותתמוך בו. היא בכלל נשארה בבית עם הילדים.