שר האנרגיה לשעבר, יובל שטייניץ: "על מה להתנצל?"
שר האנרגיה לשעבר יובל שטייניץ לא רק שאינו מתחרט על מתווה הגז, אלא אף סבור שמדובר בהצלחה פנומנלית. "הגז הטבעי נותן לנו שלושה דברים. הראשון, הפחתה דרמטית של זיהום האוויר שאנחנו נושמים - מ־2015 נרשמה הפחתה של 70%, ולאחר סגירת תחנת הכוח באשקלון בשנת 2024 יהיה מדובר בהפחתה של 90% בזיהום האוויר. החליפו את הפחם והסולר בגז טבעי", אומרים מקורבי שטייניץ.
"מתווה הגז שיפר משמעותית גם את הביטחון האנרגטי: קיימות שתי אסדות גז פעילות, ובקרוב תהיה שלישית של חברת אנרג'יאן. ישראל כבר אינה תלויה ביבוא. רוב הייצור הוא כחול־לבן. הדבר השלישי הוא הערך הכלכלי, המתבטא בתרומה לתוצר המדינה, ומדובר בסכום כולל הנאמד ב־20 מיליארד שקל עד 2021". לפי ההסבר, הסכום כולל את ההכנסות מתמלוגים, את ההכנסות ממס חברות ואת ההכנסות ממס רווחי היתר, המכונים "מס ששינסקי".
כשמקורביו נשאלים אם הוא היה בכל זאת משנה משהו במתווה הגז, הם טוענים כי "המתווה מצוין וכל מה שאמרו נגדו התבדה: קידוח 'לווייתן' פועל, מונופול הגז פורק, יצחק תשובה מכר את החזקותיו בקידוח 'תמר', ומחירי הגז ירדו מ־2014 ב־20%. אמרו שאין סיכוי שנייצא גז למצרים וירדן, וראו זה פלא, גם למדינות אלה יש יצוא. כל מה שאמרו נגד המתווה היה פופוליסטי. הוא הוכיח את עצמו מעל ומעבר. זיהום האוויר ירד מעל ומעבר. איתן ששינסקי אמר שהוציאו את דבריו מהקשרם".
נראה כי שטייניץ עצמו מתקשה להסתגל למעמדו החדש כח"כ מהמניין. האנשים שעובדים סביבו מסבירים: "קשה להסתגל, כי כל האחריות העצומה שהייתה נעלמה. זה כאילו אתה נמצא חצי בפנסיה. הוא עבד 14 שעות ביממה ועסק גם בנושאים הקשורים לביטחון המדינה, ופתאום כל זה נעלם וזה קצת מוזר. לוח הזמנים העמוס מתפנה לדברים אחרים".
שטייניץ, ששימש בעבר כשר האוצר, מרוצה מאוד מהמהלך של העלאת גיל הפרישה לפנסיה לנשים, והוא חזר על עמדתו התומכת בחוק גם בראיון ברדיו. ובכל זאת קשה להתעלם מהעובדה שהוא יושב כיום באופוזיציה עקב טעויות פוליטיות קשות שביצע נתניהו: "ברור שנעשו טעויות. שטייניץ היה היחיד בצמרת הליכוד שקרא לקיים את ההסכם הקואליציוני עם בני גנץ, והמליץ בחום גם לאשר את תקציב המדינה ולקיים את הרוטציה. הוא הדגיש שזאת טעות קשה ללכת לבחירות, כי הסכמים חייבים לכבד. לצערו, הוא צדק", אומרים מקורביו.
מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, מאיר שפיגלר: "הקורונה שיבשה הכל"
דוח מבקר המדינה שהתייחס לטיפול במשבר הקורונה ביקר אומנם את התנהלות המוסד לביטוח לאומי, אך ציין כי מרבית הציבור היה מרוצה מרמת השירות שקיבל בנושא תשלום דמי אבטלה.
"אני לא מנסה לטייח משהו שהיה בפועל. היו מאות אלפי כניסות לאתר ביום. גם אם תיקח את כל הצוותים, אי אפשר לענות בו־זמנית למיליון כניסות ביום. ניסינו לעבות את המוקד הטלפוני וגם לתת כלים לציבור הרחב", מסביר מנכ"ל המוסד מאיר שפיגלר את ההתמודדות עם משבר הקורונה. "נעזרנו גם במסרונים ומערכות דיגיטליות נוספות והקמנו אתר ייחודי לנושא הקורונה".
כמו את כולם, משבר הקורונה תפס את שפיגלר בהפתעה: "אנשים נזרקו מהעבודה מהרגע להרגע. מדובר, בין השאר, בצעירים שמעולם לא הייתה להם נקודת ממשק עם הביטוח הלאומי. הם לא ידעו מה זה ביטוח לאומי או שירות תעסוקה. העברנו מיידית תשלום דמי אבטלה או מקדמות. אלמלא הטיפול, מאות אלפי משפחות היו מתרסקות ונופלות אל מתחת לקו העוני. לחלק נכבד מהן לא הייתה אפשרות להתאושש".
ובכל זאת, היום במבט לאחור, איפה טעיתם? מה הייתם עושים אחרת?
"אני מודה בכנות שאולי היינו צריכים להטמיע כלים נוספים להעברת מידע לציבור על זכויותיו. אנחנו עושים את זה היום, אבל בעת משבר זה היה כמעט בלתי אפשרי. אז הפעלנו שירות צ'ט בוטים, אבל בפירוש לא ניתן היה לתת מענה למאות אלפי כניסות בו־זמנית. זה דבר בלתי סביר בעליל. המוקד הטלפוני לא תוכנן לתת מענה למאות אלפי שיחות ביום. היה גל אדיר של פניות שחנק את המוקד הטלפוני.
"אני לא מנסה להתחמק או לספר לך סיפורי אלף לילה ולילה. פשוט לא הצלחנו לספק את מלוא השירות בהתחשב באילוצים האובייקטיביים שבהם פעלנו. אתן לך דוגמה: מנעו מאיתנו להפעיל את המוקד הטלפוני באופן מלא, כי רצו שמוקדנים לא יישבו אחד ליד השני, מה שהוריד את התפוקה ב־50%. היו גם המון מוקדנים שנשלחו לבידוד, ובשלב מסוים מוקד אחד נסגר לחלוטין".
מודל החל"ת אמור להסתיים באמצע אוקטובר גם לגבי עובדים מעל גיל 45. מה עמדתך בנושא?
"ראשית, חייבים להדגיש כי על אף כל הביקורות מודל החל"ת היה היעיל, החברתי והגמיש ביותר ביחס לכל המודלים שהופעלו בעולם. כל עוד לא יהיה שינוי בלוח הזמנים, אנחנו כפופים להוראות המחוקק ונפסיק לתת דמי אבטלה. הנתונים מראים שגם גילאי 45 ומעלה חוזרים לעבודה. אנשים רוצים לעבוד ואפילו פונים אליי אישית כדי שאסייע במציאת עבודה. אנשים רוצים להתפרנס בכבוד. רוב היוצאים לחל"ת הם מלח הארץ ואנשים נורמטיביים שעושים הכל כדי לעבוד. אסור לקרוא להם פרזיטים. אבל כולם מודעים לכך שגם לחל"ת יש תפוגת זמן".
אתה מדבר על שירות בקורונה, אבל גם בימים שבשגרה החברות למיצוי זכויות פורחות.
"אני מודה שבתקופת הקורונה הוועדות הרפואיות לא תפקדו באופן מלא. היום אנחנו גורמים לכך שהשירות בוועדות יהיה אדיב, מקצועי, סבלני וסובלני, ברוח בית הלל. פעם זה לא היה כך, אבל היום אנחנו פועלים בלי סוף ושוקדים להטמיע את הערכים. אבל יש עוד מה לעשות.
"למשל, הקמנו את המיזם 'יד מכוונת', המטפל בסוגיית הוועדות הרפואיות. הקמנו תשעה מוקדי סיוע ברחבי הארץ במטרה שאנשים יקבלו הכוונה מלאה, ללא כל עלות כספית, בנוגע להכנה לוועדות, המסמכים הנדרשים ותשובות לשאלות המתעוררות, כדי שיגיעו מוכנים ושהדיון יהיה ענייני עם מינימום של טרטור. אנחנו מתכוונים להרחיב את השימוש במוקדי הסיוע גם לנושאים נוספים. בנוסף לכל אלה, הפעלנו מנוע באינטרנט למיצוי זכויות. ניתן למלא את הפרטים האישיים ומקבלים תשובות למה זכאים. אנחנו נעזרים בכל הכלים כדי להנגיש מידע, כך שהציבור יהיה מודע לכל מה שמגיע לו. המטרה שלנו היא לא לחסוך כסף".
יש ויכוח קשה בסוגיית העלאת גיל הפרישה לפנסיה לנשים. מבחינתכם בביטוח הלאומי זה טוב, כי זה יחסוך תשלום קצבאות.
"אז אני אומר לך שאנחנו בעד העלאת גיל הפרישה, אבל חד־משמעית לא בגלל השיקולים של החיסכון והאיתנות הפיננסית, אלא בעיקר משיקולים של בריאות הנפש והחוסן של הבנאדם. העלייה בתוחלת החיים משפיעה דרמטית על הגמלאים. כמה אפשר לא לעשות כלום אלא רק לנפוש ולטייל? בסוף זה נמאס. מה שקורה לאנשים הנמצאים בבדידות זה משהו איום ונורא. הבדידות היא המחלה הקשה ביותר במאה ה־21. העולם המערבי לא יוכל להתעלם ממנה".
אבל יש נשים במקצועות שוחקים הנמצאות במצוקה ספציפית.
"בכל מה שנוגע למקרים ספציפיים יינתן מענה. גם היום אישה יכולה להמשיך לעבוד עד גיל 67. העלאת גיל הפרישה תגדיל את הקצבאות, וכמובן שהתוספת של הביטוח הלאומי משפרת את הבסיס הכלכלי. הפתרון במקצועות שוחקים הוא להוריד את היקף המשרה, ולהעביר את יתרת המשרה לעבודה בנושאים אדמיניסטרטיביים שוחקים פחות. לחלופין ניתן גם להוריד את מספר ימי העבודה בשבוע, וביתר הזמן לעסוק בדברים אחרים. מי שלא מוצאת משהו אחר תקבל מענק חד־פעמי שיפצה חלקית על הירידה בהיקף המשרה".
מנכ"ל בן אנד ג'ריס ישראל, אבי זינגר: "כואב שהמותג נקשר למשהו אנטי־ישראלי"
הודעתה של יצרנית הגלידות הבינלאומית בן אנד ג'ריס לפני כשלושה חודשים על הפסקת ההתקשרות עם הזכיין הישראלי שלה אבי זינגר, בשל סירובו להפסיק למכור מעבר לקו הירוק, לא תפסה אותו בהפתעה. בשיחה איתי הוא מסכם את השנה המאתגרת עם הלקחים שבצדה.
"אני מקווה שנמוך יותר לא נוכל לרדת", אומר זינגר. "הפרשה עדיין כואבת לי. כואב לי שהודעת היצרנית הבינלאומית מעמידה בספק את קיומו של מפעל בדרום עם 160 עובדים. מדובר בתעשייה שמספקת עבודה גם לחקלאים מהסביבה. כואב לי שהמותג המקומי בן אנד ג'ריס נקשר למשהו אנטי־ישראלי, וזה קורה רק כי החברה האמריקאית נכנעה ללחצים לא מובנים שהופעלו עליה על ידי גורמים ב־BDS. פתאום קושרים אותנו לעסק וזה כואב".
במבט לאחור, היית צריך להיכנע ולא למכור ביהודה ושומרון?
"לא! מה פתאום! זה אפילו לא עמד לרגע על הפרק. אומנם זה היה חוסך ממני הרבה כאב ראש ומלחמת התשה, אבל אני חי כאן וצריך להסתכל בעיניים של העובדים ושל הלקוחות. לא הייתי יכול להסביר כניעה כזאת, כי מבחינה מקצועית לא הייתה שום טענה כלפיי. מדובר במאבק שנמשך הרבה זמן, כשלאורכו אני מנסה לשכנע שאנחנו והמדינה בסדר ושאין כאן מדינת אפרטהייד. כל הגורמים בממשלה מכירים את המאבק הזה, כך שהם לא היו לגמרי מופתעים כשנמסר על ביטול הזיכיון".
יש טענה שלפיה מי שהובילה את החרם היא יושבת הראש של החברה האמריקאית.
"לבן אנד ג'ריס העולמית יש מועצת מנהלים עצמאית, שהיא מאוד אקטיביסטית. בשלב מסוים, תחת לחץ, הם אימצו את הנרטיב האנטי־ישראלי. עשיתי את כל המאמצים. הבאתי דירקטורים לישראל והפגשתי אותם עם כל מיני ארגונים. לי אישית היו קשרי חברות איתם ונפגשנו פעמיים עד שלוש פעמים בשנה. אסור לאפשר לחרם כזה לקרות. לא ייתכן שהם ייכנעו ללחצים מצד ארגונים שרוצים ברעת ישראל. אני לא מרגיש שעשיתי משהו לא טוב או לא חוקי, כך שאין לי על מה להתחרט. שמרתי על כל הערכים שלהם, והמותג בישראל נבנה לתפארת".
אבל בכל זאת, לצד האינטרסים של המדינה צריכים להיות לך גם שיקולים עסקיים.
"תאר לך שהייתי נכנע - איפה זה ייעצר? האם מחר גורמים עסקיים אחרים לא יטילו חרם? אבל תדע שההחלטה האמריקאית לא עוברת בקלות. בארה"ב יש 15 מדינות שבהן יש חוק אנטי BDS, ובכוונתן לפעול נגד ההחלטה על החרמת ישראל. השבוע למשל החליטה מדינת קולורדו למכור את ההשקעות שלה במניות יוניליוור (חברת האם של בן אנד ג'ריס - י"ש) - ומדובר בהשקעה של 145 מיליון דולר. וזה לא רק למכור מניות אלא גם להפסיק כל פעילות שיש ליוניליוור בשטח קולורדו, כולל ביטול ההטבות שלה. זה עלול לקרות במדינות נוספות".
ומה קורה מבחינת הרשויות בישראל?
"מהלך ביטול הזיכיון מנוגד להחלטת הממונה על ההגבלים העסקיים. קיבלתי את הזיכיון לשווק את בן אנד ג'ריס בתנאי שלא יהיה קשר ביני לבין יונילוור, שהם הבעלים של גלידות שטראוס. הפגיעה בי מנוגדת להחלטת הממונה, שכן בעקבותיה אני, כשחקן מרכזי בתחום הגלידות, יוצא מהתחרות. הדרישה ממני שלא למכור גלידות מעבר לקו הירוק נחשבת לצעד לא חוקי בישראל, והם דרשו ממני לפעול לכאורה בניגוד לחוק. אני מטפל בימים אלה בנושא המשפטי מול הממונה, ויש טיפול גם בארה"ב".
איך אתה מסתכל לעבר השנה החדשה?
"הזיכיון שלי מסתיים בסוף 2022, אבל אני עדיין לא יודע מה יקרה. אני בעסק כבר 35 שנה, וכל עשר שנים מחדשים לי מחדש באופן אוטומטי. היום אני לא יודע אם זה יקרה. לבוא עכשיו ולהגיד 'אם לא רוצים אותי, אז לא צריך' - זה לא פתרון. בניתי כאן מותג שכולם אוהבים".
מנכ"ל זנלכל, פיני גורביץ': "הרפורמה מחטיאה את המטרה"
פיני גורביץ', מנכ"ל חברת השימורים זנלכל, בעלת המותג יכין, חווה לילות שימורים בעקבות הרפורמה בחקלאות. לגורביץ', המשמש גם כיו"ר פורום תעשיית השימורים, טענות כרימון כלפי הממשלה - האשמה לדבריו ביוקר המחיה במזון.
זנלכל, שמניותיה נסחרות בבורסה, מוכרת מוצרי ירקות ופירות לתעשיית השימורים, הרטבים והתרכיזים בהיקף של 220 מיליון שקל בשנה. המכירות, שהינן לשוק המקומי בלבד, מבוססות על חומרי גלם שמקורם בתוצרת חקלאית טרייה. "בשנים האחרונות עברנו למכירות לשוק המקומי בלבד. בעבר ייצאנו לחו"ל, אבל התחרות העולמית הרגה את המכירות. בעולם יש סובסידיה נדיבה לחקלאות ולתעשייה, ובארץ אין כלום", מלין גורביץ'.
אתה בא בטענות לממשלה, אבל יש הטוענים שיוקר המחיה, שמגיע למאות אחוזים, מקורו גם ביצרנים.
"ראשית, אנחנו לא אשמים ואין לנו על מה להתנצל. הרפורמה בחקלאות המופיעה בחוק ההסדרים מכוונת לחקלאים, אבל בדרך פוגעת בתעשייה. המטרה של הוזלת מוצרים היא ראויה, וכולם מסכימים איתה. אני לא מגן על מחיר המכירה בסופרמרקט, אבל צריך לבדוק למה אנחנו יקרים בכל התחומים. רמת המחירים בישראל גבוהה יותר מבמדינות אירופה בכל תחום, כולל חלב, יוגורט, ביצים, בגדים ובשמים, וכמובן פירות וירקות. זה לא סוד גדול. הייתי שמח לפתור את הבעיה, אבל המחיר הגבוה אינו בגללי. הייתי שמח להסתפק ברווח של 10% על מחזור המכירות".
איך לדעתך פותרים את בעיית יוקר המחיה בתחום המזון?
"כדי שנפגוש רמת מחירים התואמת לאירופה צריך מע"מ סביר. באירופה ובארה"ב המע"מ על מוצרי מזון הוא כרבע מזה שבישראל. אז נכון שיש פטור ממע"מ על פירות וירקות, אבל זה לא מספיק. באיחוד האירופי ובארה"ב מסבסדים בכסף את המגדלים כדי להוזיל מחירים. כדי להצביע על רצינות הכוונות, דרושה תוכנית המתוקצבת שבע שנים קדימה. הסבסוד מביא למצבים שבהם חומר גלם הנמכר באירופה עומד על מחצית מזה בישראל. הסבסוד הישיר הגיע באירופה ל־50 מיליארד יורו בשנה, והחקלאי מקבל כסף במזומן ולכיס. ואצלנו לא רק שאין סבסוד, אלא שמחירי המים לחקלאות הם מהגבוהים בעולם ומתייקרים כל הזמן. האוצר הפך את המים לפרה חולבת. בעשור האחרון מחירי המים הוכפלו, ומדובר במס עקיף קלאסי. בארה"ב נותנים בחלק מהאזורים מים בחינם לחקלאות, למרות המחסור".
אבל הרי בשביל זה יש את הרפורמה בחקלאות.
"אז זהו, שהרפורמה מחטיאה את המטרה. צריך פשוט להחליט שהמטרה היא להוריד את המחירים ולקבוע את הכלים. כשאומרים בוא נפתח את הכל לתחרות, זו רק ססמה. גם במדינות המערב יש מכסים על תוצרת של מדינות זולות כמו טורקיה. הרפורמה נוגעת בעקיפין גם לתעשייה הצורכת את מוצרי החקלאות, אבל אף אחד לא מדבר איתנו או עם משרד הכלכלה. שבעה־שמונה מפעלי שימורים נמצאים בחרדה קיומית. השנה הקרובה היא שנת שמיטה, ובקיץ האחרון הגדלנו מלאים. עכשיו נצטרך להתחרות עם מלאי יקר, וקשה לתכנן במצב כזה".
מדוע שאתה כיצרן לא תוריד מחיר ותתרום להורדת יוקר המחיה?
"אתה מדבר איתי על הורדת מחירים, ואני אומר לך שכמעט כל שנה־שנתיים נסגר פה מפעל. פרי הגליל עבר חוויה מטלטלת. מפעל מילוטל הגיע למכירה, חברת מילוז עברה ידיים וכמעט לא קיימת. תעשיית השימורים הישראלית כמעט לא קיימת, ואני כבר לא מדבר על הצורך להחזיק במלאי חירום. מדברים על פערי מחירים של 30% לעומת אירופה, ואני אומר שהלוואי והיינו מרוויחים 10%".
עם יד על הלב: אולי למדינה ולאוצר לא אכפת ממפעלי השימורים, כי הם חושבים שממילא מדובר בעסק לא כלכלי?
"המילה 'אולי' מיותרת. ברור שלמדינה לא אכפת, במתכוון או שבמחדל, מתעשיית השימורים, כי אף אחד אפילו לא מגיע לחשוב על העתיד. יש כאן כשל מבני עמוק, וזו לא רק שאלה של הורדת מכסים, כפי שמוצע ברפורמה. בעבר היו מקומות שבהם מכסים בוטלו - ונשארו יקרים. מקבלי ההחלטות חייבים להחליף דיסקט".