מעניין היה לקרוא את הכתבה שפורסמה לאחרונה בעיתון זה (“כוחה של סליחה”, 14.9.2021), שדיווחה על מופעי סליחות כ”תופעה שצברה תאוצה, עם עשרות הופעות ברחבי הארץ”. מעודד לקרוא על אלפי ישראלים שנוהרים לערבי שירה של זמרים ידועים ופופולריים המזמרים פסוקים מהסליחות.
עם זאת, יש לומר את האמת: אין באמת קשר בין מופעי הסליחות האלה לסליחות במובן ובמשמעות האמיתיים שלהן. הדבר האחרון שהאירועים היפים אלה מבטאים הוא סליחות בהוראה ובכוונה שלמענן מלכתחילה נוצרו, כחלק מסדר היום של צומות, ובמיוחד של תפילות הימים הנוראים.
סליחות הן תפילה, תחינה, בקשת מחילה על עוונות וחטאים. סליחות הן וידוי על מעשים רעים והבטחה שלא נחזור עליהם. היהודי הראשון שאמר סליחות היה משה רבנו, שביקש מאלוהים לסלוח ולכפר לבני ישראל על עוון העגל. התלמוד מפרט את עניין הסליחות, כוונתן ומטרתן.
אולי זה נוהג יפה שראוי לציון, להשתמש בפסוקים, במילים ובהתבטאויות שנכללים בתפילות לצורך שירים, מזמורים ולחנים מודרניים.
מרענן לראות אלפי ישראלים גודשים אולמות בערבי שירה שבהם זמרים שרים שירים שתוכנם פסוקים ומילים מתפילות הסליחות. אבל לא השירים, לא הלחנים, ולא כישרונות הזמרים הם תחליף לאמירת סליחות. רחוק מאוד מזה.
סליחות נאמרות כחלק מתפילות שחרית בימי צום, ובמיוחד בימים שלפני ראש השנה ובעשרת הימים שבין ראש השנה ליום כיפורים. סליחות הן תפילות שיהודים אומרים בשקט, בכוונה, בכובד ראש, בהכנעה, בבית כנסת, במקום המיוחד לתפילה. סליחות הן מה שבמקורות מגדירים “תפילה שבלב”; תפילה שהיא חלק ממצוות, מההתנהגות ומאורח חייו של יהודי, כפי שהנביא מיכה קבע בפסוק “והצנע לכת עם אלוהיך” (מיכה ו’). לקיים מצוות, ללמוד תורה, לשמור מנהגים, להתנהג כיהודי - אבל בשקט, בצנעה, באינטימיות.
בכתבה מצוטטים זמרים שהסבירו כי מטרת מופעי הסליחות היא “להנגיש לקהל את התרבות הזאת”. אך זו לא תרבות, זה לא טרנד.
מופעי הסליחות הם גם לא ביטוי של “חזרה למסורת”. אם מי שהשתתפו במופע הסליחות חוזרים הביתה, מתחילים להניח תפילין או לשמור שבת ולהקפיד על כשרות, זאת חזרה למסורת. אותו דבר אפשר לומר על אלה שחזרו מביקור בקברו של רבי נחמן מברסלב באומן ועל אלה שנדחקו בל”ג בעומר סביב קברו של רבי שמעון בר יוחאי במירון.
היהדות היא נגד ראוותנות. היא סולדת מחשיפה. היא פוסלת גילויי גאווה. להקשיב לשירים וללחנים שמילותיהם נלקחו והושאלו מתפילות סליחות – אין לזה שום קשר לאמירת סליחות או לחזרה למסורת.
אין קשר בין אירועי הסליחות ההמוניים לאמירת סליחות או לחזרה למסורת
למרות הפופולריות הגוברת של מופעי הסליחות בארץ, הקשר בינן ובין המנהג היהודי בימים שלפני ראש השנה הוא מקרי בהחלט. סליחות הן תפילה, תחינה, בקשת מחילה על עוונות וחטאים
