הנה הצלחה אדירה של המשק הישראלי מאז 2003, בייחוד בשנים האחרונות, עם המהפכה התעשייתית הרביעית. מהפכה זו מאופיינת בהטמעה של תעשיית המידע והטכנולוגיה אל תוך התעשיות המסורתיות האוטומטיות, הרובוטיות והחצי־אוטומטיות. תעשיות אלה חייבות להתייעל כדי לשרוד, כי כך אחרים בכל העולם המפותח עושים ומצליחים. ואם לא - נשארים מאחור.
המהפכה התעשייתית הרביעית היא זו שהישראלים תפסו בשתי ידיים, ואנו עושים בה נפלאות, עם הצלחות בקנה מידה עולמי. ההצלחה שאין לה אח ורע נשענת על המהפכה התעשייתית השלישית משנות הש־70 של המאה הקודמת, שאופיינה באוטומציה ובקרה באמצעות מחשבים ששולטים ברובוטים, ללא התערבות בני אדם, תוך פיתוח תהליכי ייצור מתקדמים, יעילים וחסכוניים.
ישראל לא הייתה ממש חזקה ומצטיינת במהפכה התעשייתית השלישית כי זו מהפכה שדרשה הקשבה לאחר, ציות, סדר, דיוק, מעקב והתמדה באותו תחום במשך חודשים ושנים.
עוד לפניה התקיימה המהפכה התעשייתית השנייה, שהתאפיינה בייצור המוני של סחורות בקווי ייצור אינסופיים, שהומצאו בידי הנרי פורד. היו אלה קווי ייצור של עבודה רוטינית משעממת שבה עסקו מאות ואלפי עובדים, שעמדו בדרך כלל לאורך שעות עבודה מפרכות בשכר עלוב כדי להנגיש לציבור רכב, אוטו, במחיר שווה כמעט לכל נפש. זמינות הרכב היא ששינתה את החיים והצמיחה את תרבות הפרברים של אמריקה.
שיטת קווי הייצור התבססה על פועלים צייתנים לאורך מסלול הייצור: כל פועל מרכיב פריט מסוים שאותו למד להוסיף לשרשרת הייצור, עד לקצה הקו, עת המוצר מוכן לשיווק ולמכירה. השיטה הזו עזרה, ואולי אף הצילה את ארה"ב במלחמת העולם השנייה. השיטה הביאה לייצור המוני של טנקים, תותחים, מטוסים, אוניות ושאר כלי משחית, במהירות ובכמות שיא שאיש לא האמין שאפשר לעשות לאורך תקופה קצרה ביותר ולשלוח היישר לשדה הקרב.
יותר מאשר בשדה הקרב, הכריעה ארה"ב את אויביה, וכפועל יוצא מכך, אף את ידידותיה - והפכה למעצמה עולמית במקום בריטניה, שפינתה לה את הבמה. הישראלים בטח שלא היו יכולים, אם היה מזדמן לנו כמובן, להיות חלק מקווי הייצור הדורשים לעבוד ולשתוק לאורך כל היום.
נחזור עוד אחורה בזמן: בריטניה הפכה למעצמה עולמית בזכות המהפכה התעשייתית הראשונה במאה ה־18, עת כוח הקיטור הניע את גלגלי התעשייה, האוניות והרכבות והפך את העולם לקטן ונגיש יותר. מי היה מאמין כי הקולוניה הבריטית פלשתינה־ארץ ישראל, שנכבשה בשנת 1917 בידי הגנרל אלנבי, תהיה היום ישראל עם תוצר לנפש גבוה מהמעצמה שכבשה אותה - היום התוצר לנפש בישראל הוא כ־43,600 דולר, לעומת 40,300 דולר בבריטניה.
צרות של עשירה
ישראל נמצאת בבעיה גדולה של הצלחת־יתר בזמן קצר, מה שמביא לייסוף השקל מול השונים. רק בשנה האחרונה יוסף השקל בשיעור ריאלי, כלומר בניכוי אינפלציה, בשיעור אדיר של 4.7% מול המטבעות הזרים, ובחמש שנים התחזק השקל ב־11.2%. זרם ההון לישראל לא מפסיק ליום אחד, מיליארדי דולר נכנסים ונשפכים לישראל מבלי שנוכל להתגונן בפניהם והופכים את העבודה, השירותים והנכסים ליקרים מאוד, מקום לעשירים ומוכשרים בלבד.
הרוב מרגיש זאת בעיקר במחירי הדירות במונחי דולר. הייתם מאמינים כי המשק הישראלי מלווה נטו לעולם, בנכסי חוב, כלומר הלוואות שאנחנו נותנים לעולם בניכוי הלוואות שאנחנו נוטלים מהעולם, זהו המשמעות המושג נטו, 211 מיליארד דולר?! במילים: מאתיים ואחד עשר מיליארד דולר! כן העולם חייב לישראל, בנכסי חוב, סכום השווה ל־48% מהתוצר. במלחמת המפרץ בשנת 1991 היינו חייבים לעולם נטו סכום השווה לכ־35% מהתוצר. בזמן מלחמת המפרץ ישראל לא יכלה ללוות מהעולם אפילו עשרות מיליוני דולר, אוניות ומטוסים של ישראל טסו ללא ביטוח בינלאומי אלא בהבטחה של ממשלת ישראל שלפיה "יהיה בסדר". בתוך 30 שנה עברנו ממלווים המחזרים על פתחי אומות העולם לגביר שמלווה לעולם מאות מיליארדי דולר.
מה שקרה הוא שהחיסרון של הישראלים הפך ליתרון. הישראלים אינם ממושמעים, גם לא בצבא, לא קשובים לממונים עליהם, אוהבים להיות סוליסטים, לא לחשוב בתוך הקופסה, לא לעבוד לפי הנהלים, לעגל פינות, לאחר, לאלתר, לא להתמיד בתפקיד שהוטל עליהם, בקיצור אנחנו, בהכללה כמובן - חצופים המחפשים ייחוד.
תכונות גרועות אלה, שהיו לרועץ במהפכות התעשייתיות הקודמות, הפכו ליתרון אדיר במהפכה התעשייתית הרביעית כי על אנשים אלה בנויה המהפכה, כושר המצאה ופתרונות שאיש לא חשב עליהם מזווית אחרת, פתרונות ששווים זהב, יותר נכון שווים מיליארדי דולר בהנפקות מטורפות. למרות חוסר המשמעת, הטירוף, עובדים מוכשרים אלה עובדים ללא הפסקה וללא לאות כדי לחתור לפתרון של סוגיה שהעמידו לפניהם, או שהם העמידו בפני עצמם. אין שעות עבודה מוגדרות, אפילו יש תגמול, ישנה פגיעה לעתים במרקם המשפחתי וקיטוב חברתי של עשירים לעומת אנשי האתמול.
כמעט שאין היום חברת רכב בעולם או חברה בתחום התוכנה, בינה מלאכותית, מציאות מדומה או טיפול ברשתות חברתיות, הדורשות אלגוריתמים מתקדמים, שאינה מקימה סניף בישראל ומגייסת עובדים בשכר ממוצע של יותר מ־48,500 שקל בחודש בתחומים של שירותי תעשיית המידע. בכלל לתעשיית השירותים לישראל היה עודף נטו של 10.4 מיליארד דולר ברבע השני של השנה בלבד, לאחר 7.4 מיליארד דולר ברבע הראשון של השנה.
לא רק מגייסים עובדים, ההשקעות הזרות הישירות זינקו ברבע השני של השנה ב־20.6 מיליארד דולר והגיעו ל־214.7 מיליארד דולר. השקעות ישירות הן לא השקעות פיננסיות חסרות מנוח, אלא השקעה בנכסים ובמפעלים לטווח ארוך, השקעות אלה מקנות זכות לבעלות על הנכס ולמינוי חברי דירקטוריון. בכל חודש בחצי הראשון של השנה ההשקעות הזרות הישירות בישראל גדלו ב־5 מיליארד דולר, בעוד בזמן מגיפת הקורונה במרבית העולם ההשקעות הזרות הישירות נמצאות בירידה.
באמריקה הלטינית נרשמה ירידה של 45%, בניגוד לישראל שבה ההשקעות הזרות הישירות הסתכמו בשנה לסוף יוני ב־42.8 מיליארד דולר. רק כדי שנקבל מושג: הודו, עם 1.4 מיליארד תושבים, זכתה למקום השלישי בעולם, עם כניסת השקעות זרות ישירות בשנת 2020 בסך 64 מיליארד דולר, אחרי ארה"ב עם 177 מיליארד דולר וסין עם 212 מיליארד דולר. אז פלא שיתרות המט"ח של ישראל הגיעו בסוף אוגוסט ל־206 מיליארד דולר, כ־47% מהתוצר?
המהפכה החמישית
השנה היא שנת 2021, עשרות רבות של חברות ישראליות גייסו הון בשווי של עשרות מיליארדי דולר בניו יורק. באמצעות הנפקה רגילה לפי שווי של מיליארדים לחברה, מה שלא נראה מעולם לפני שנת 2021, או באמצעות מיזוג עם חברת ספאק, מעין שלד שקולט לתוכו הרבה חברות מבלי שיצטרכו לעבור תהליך רישום ושאלות מטרידות טרם ההנפקה מרשות ני"ע האמריקאית, או בהנפקות אדירות הנקראות יוניקורן, שהן עבור חברות בשווי מיליארד דולר לפחות, כאילו מדובר בפרוטות. כל הבועות כשרות, הכסף האמריקאי זול, הריבית אפסית, וההשתוללות ממשיכה במלוא עוצמתה לקראת המשבר הבא. בינתיים ישראל מתעשרת.
כל האמור הוא לפני המהפכה התעשייתית החמישית, שאולי החלה לפני מספר שנים - או אולי ביתר שאת עם פרוץ נגיף הקורונה. מהפכה זו תעשה איחוד בן המכונה, או המחשב לאדם, ללא אפליה מגדרית, עם קיימות לאורך זמן.
נגיף הקורונה מאיץ את המהפכה החמישית, היות שהתעשייה ממשיכה, היא אינה יכולה לחכות. העבודה מהבית הפכה לעובדה קיימת, הקשר עם הבינה המלאכותית גובר, האינטרנט של דברים הופך לממש. בניגוד למהפכה התעשייתית הרביעית, המהפכה החמישית מחייבת התחשבות בבני האדם, בסביבה, בנגישות ובבריאות, תוך מתן היכולת לאדם לעשות פעולות יצירתיות משלו תוך שימוש בטכנולוגיה, אך, שימו לב, לא כפקוד של הטכנולוגיה המתקדמת. יצירתיות זו של האדם, לא של המכונה או המחשב, התגלתה במלוא הדרה בזמן הפנדמיה של נגיף הקורונה.
יצירתיות האדם היא שאפשרה לחברות לעשות קשר חדש בין הצרכן למפעל או הקמעונאים. כן המכירות המקוונות, שהעפילו לשיא במהלך חודשי המגיפה, הן חלק מהמהפכה התעשייתית החמישית, שעדיין בחיתוליה, הקורונה ממש דחפה אותנו לכיוון - ובמהירות שאותה אף אחד לא שיער. ההבנה של צורכי הצרכן הביאה לפתרון, בשיתוף הטכנולוגיות החכמות. מכאן יהיה מעבר לטיפול רפואי וצורכי המטופל גם באמצעים של עזרה מרחוק, עם גישה אישית ואנושית. האם הישראלים מוכנים למהפכה החמישית, שבה נדרשים יותר סבלנות, יחס אנושי, התחשבות בזולת, וכן - גם רחמים לקבוצות חלשות? אני לא בטוח.
לפי שעה, המהפכה הרביעית גוררת את פיצול החברה הישראלית לעשירים מאוד, עשרות אלפי מיליונרים חדשים, נדגיש בזכות. מיליונרים אלה עשו את כספם בכוח החשיבה והיזמות ועבודה קשה מסביב לשעון. בפעם לראשונה בתולדות ישראל הם עשו זאת ללא פרוטקציה, ללא גזל אדמות והשתלטות עליהן, ללא רמיסת האחר, ללא השתלטות על תקציבים באמצעות קומבינות קואליציוניות, כפי שקבוצות שונות עשו - ועדיין עושות - על חשבוננו לאורך שנים.
העושר שההייטקיסטים הביאו למשק ועבור עצמם עלול להביא לקיטוב שהחברה הישראלית לא תוכל לעמוד בו. העושר הזה לא רק שמביא לקיטוב בחברה הישראלית, אלא גם למטבע ישראלי כה חזק, עד שכל התעשיות האחרות עלולות להימחק בתוך שנתיים בלבד. או אז הקיטוב יגבר וזעקת פשוטי העם תגבר בדרישה לתקציבים להכשרה מקצועית ולימודים רלוונטיים להייטק. גם עבור הצעירים הבאים מבתים חלשים יותר, שאינם מאפשרים להם להגיע ליחידות צבא חכמות, ומשם לתעשיית ההייטק. לכן דרושה מהפכה חברתית לצד המהפכות התעשייתיות, ואותה לא מצאתי בספרי התקציב החדש, שיבוא לקריאה שנייה ושלישית.
