1
אחד העיתונאים באחד ערוצי הטלוויזיה המרכזיים לא ממש מחבב את פייזר, ועינו צרה מאוד ברווחיה של חברת התרופות שפיתחה את החיסון לקורונה. הוא החליט לשתף את הציבור ברשתות החברתיות בכתבה מחו"ל על רווחי פייזר ומודרנה רק מהבוסטר. הוא הבין מהכתבה שפייזר תרוויח 26 מיליארד דולר רק מהבוסטר, ואילו מודרנה 14 מיליארד דולר.
הצצתי בכתבה - היא דיברה על מכירות הבוסטר של פייזר ומודרנה בשנה הבאה. מכירות, לא רווח. וכידוע, מכירות הן לא רווח, כמו שברוטו במשכורת של אותו עיתונאי הוא לא נטו. ממכירות מורידים עלויות שונות ומגוונות, מסים ועוד - ואז מגיעים לרווח הנקי. הבדל ענקי, טעות מביכה.
טעויות לעולם קורות, זה בסדר, כולנו טועים, אבל הטעות הזו מסמלת הרבה יותר מבלבול במספרים או במושגים חשבונאיים. היא מסמלת את הספורט הלאומי, וגם העולמי, של עוינות, שלא לומר שנאה יוקדת ועיוורת, לכל המושג של "רווח", בטח לכאלה שבעיני אותם מטיפים בשער "מרוויחים יותר מדי". הם אינם יכולים לסבול תאגידים ש"מרוויחים יותר מדי" כי מכוח ההגדרה המעוותת הזו הם "עושקים" את העניים וגורמים לפערים חברתיים וכדומה.
יפים דבריו של מנחם בגין ז"ל בנוגע לתופעה הזו: "יש סוציאליזם ישראלי מיוחד במינו. לא ישווה, לא לסובייטי ולא לקסטרואידי, לא לסאדאתי ולא לסקנדינבי, לא. סוציאליזם מיוחד במינו. זה נכון שהסוציאליסטים שלנו מאוד אינם אוהבים את הקפיטליסטים. אבל קפיטל (הון, כסף) הם אוהבים!".
מעניין איך היו מרגישים אותם עיתונאים שמפזרים עוינות כלפי תאגידים ש"מרוויחים יותר מדי" אם היו מפנים אליהם את אותן טענות, שהם "מרוויחים יותר מדי" בשביל לגלגל על לשונם שטויות מביכות המופצות בציבור באמצעות ערוצי הטלוויזיה. זו הצביעות הגדולה: הסוציאליסטים בתחפושת, שמדברים על רווחים של אחרים, מנהלים נגדם קמפיין ומטיפים ל"שוויון", הם בדרך כלל הקפיטליסטים מהזן הגרוע ביותר.
2
ברור שפייזר תרוויח מיליארדים רבים של דולרים ואף למעלה מכך מפיתוח החיסון עם שותפתה הגרמנית ביונטק. החברה העריכה שרק השנה מכירותיה מחיסון הקורונה יעמדו על כ־33.5 מיליארד דולר. אנליסטים בארה"ב מעריכים שרווחי פייזר (רווח, לא מכירות) יעמדו בשנה הבאה על כ־7 מיליארד דולר.
אולם ההתמקדות ברווחי פייזר כתוצאה מהחיסון היא מטעה ומביכה. החישוב הנכון צריך להיות כמה חסכו פייזר ושאר החברות שפיתחו חיסונים לקורונה לכלכלת העולם, לבד כמובן מהבסיס לכל: הצלת חיים והארכת תוחלת החיים. האפשרות לחזור בהדרגתיות לשגרת החיים, פחות או יותר, בזכות החיסונים; ההתאוששות הכלכלית המהירה שהגיעה בעקבות פיתוח החיסונים; ירידת שיעורי האבטלה שגאו בעקבות המגיפה; הגירעונות שהחלו להצטמצם בעקבות ההתאוששות הכלכלית; התאוששות השווקים (והפנסיות של הציבור) בעקבות החיסונים; ועוד ועוד יתרונות כלכליים מובהקים.
מדובר בעשרות ובמאות מיליארדי דולרים שפייזר ועוד חברות תרמו לכלכלה בזכות החיסונים. לדבר על המיליארדים שהיא מרוויחה מדי שנה? זה עיוות המציאות, אבל זה "מוכר" טוב. הנה, לכאורה, עוד תאגיד ששדד אותנו, הפקיע מחירים, עשה עלינו ניסויים במעבדה הישראלית ומשווק עוד ועוד חיסונים כדי להרוויח, להרוויח, להרוויח. איזה פשע הרווח הזה!
ואיך הרווח הזה משבש את דעתם של הסוציאליסטים בתחפושת. הם כנראה רוצים שפייזר תתרום את החיסונים שפיתחה או שתמכור אותם במחירי הפסד, כדי לייצר את "הצדק" המדומיין שהם שואפים אליו. בעיניהם תאגידים צריכים להיות מוסדות פילנתרופיים ולא מוסדות עם כוונת רווח.
3
פיתוח תרופות וחיסונים מצריך עוצמה פיננסית (שהיא תולדה של רווחים) וניסיון רב במסחור תרופות, בייצורן ובשיווקן. אין פלא שהסקטור הפרטי אחראי לפיתוח החיסונים, גם אם בסיוע ובתמיכה ממשלתית, הן פיננסית והן בקיצור הזמנים של אישורים רגולטוריים. הבסיס הוא החדשנות של הסקטור הפרטי, לא חדשנות של ממשלות, של פקידים ושל עיתונאים שמחלקים ציונים לרווחים של המפתחים.
התמיכה הממשלתית בפיתוח החיסונים נגעה בעיקר לקיצור התהליכים, כפי שהסבירו במכון דוידסון השייך למכון ויצמן: "פיתוח של חיסון נמשך בדרך כלל כמה שנים. חלק ניכר מהזמן הזה מתבזבז על ביורוקרטיה, גיוס משאבים, גיוס מתנדבים והמתנה לתור בגופי פיקוח כמו מינהל המזון והתרופות בארצות הברית (FDA) לבדיקת כל שלב ושלב בניסויים.
"כבר בתחילת המגיפה היה ברור שכדי לצאת ממנה נזדקק לחיסון. לכן הוחלט לקצץ כל מה שלא יפגע ביעילות ובבטיחות. ממשלות רבות, וארצות הברית בראשן, השקיעו מיליארדי דולרים בחברות שהראו פוטנציאל להגיע לחיסון בזמן סביר. נוסף לכך, חלק משלבי הניסויים נעשו בחפיפה קלה לשלב שקדם להם, בלי לחכות לסיומו, וכמובן גיוס המתנדבים היה פשוט - אנשים עמדו בתור להצטרף לניסויים הקליניים.
"יתר על כן, אחד מהגורמים שנוטים לעכב ניסויים בחיסונים חדשים הוא הצורך לחכות עד שמספיק ממשתתפי הניסוי יידבקו במחלה, כדי שיהיה אפשר לבדוק כמה מהם קיבלו את החיסון וכמה היו בקבוצת הביקורת. היות שאנחנו נמצאים בעיצומה של מגיפה שנגרמת בידי נגיף מידבק מאוד, הגיעו ליעד בתוך חודשים ספורים.
"הנושא היחיד שבו קיצרו תהליכים היה במתן אישור החירום. היות שלהמתנה כזאת יהיה מחיר גבוה מאוד בחיי אדם ובסבל, הוחלט להסתפק בהמתנה של חודשיים ממתן המנה השנייה למשתתפי הניסוי ועד להגשת החיסון לאישור חירום. הניסוי לא נגמר, והמתנדבים עדיין מנוטרים, אבל הוחלט לאשר כבר את מתן החיסון כדי להציל חיים. הסיכון אינו גבוה, ובוודאי נופל בהרבה מהסכנות הכרוכות במחלה עצמה".
התוצאה: שילוב מנצח בין הסקטור הפרטי המפתח והסרת כל החסמים הרגולטוריים הביא לשוק את הפיתוחים במהירות שיא והציל חיים של מיליונים.
ובכלל, החדשנות, הטכנולוגיה והביוטכנולוגיה ותאגידים מוצלחים הוציאו בעשרות השנים האחרונות שורה של מוצרים שהיטיבו עם הצרכנים, הוזילו מחירים, הצילו חיים, האריכו את תוחלת החיים ואף הפכו לא מעט עובדים למיליונרים - וזה ימשיך גם בעתיד - למרות צקצוקי הלשון של כמה עיתונאים "סוציאליסטים" שלא מסוגלים להבין את כוחם של הרווחים.
4
שמעתי גם את פרופ' שמואל שפירא, מנהל המכון הביולוגי לשעבר, ששוקד על פיתוח חיסון לקורונה. שפירא קונן על משרד הבריאות שהכשיל אותו וגם שלח רמז עבה לכיוונה של פייזר. שוב פייזר אשמה. ובכן, שפירא צריך לקונן על עצמו. למכון לא היה שום ניסיון בפיתוח תרופות, מסחורן, שיווקן וייצורן. אין לו היכולת לעשות זאת, ולכן היה מתבקש חיבור לחברת תרופות גדולה כדי שתתמוך בפיתוח ותתמודד עם הרגולטורים. כך זה עובד: מכון דל משאבים וחסר כל ניסיון לא יכול ללכת עם הראש בקיר ולצפות להגיע לשוק כמה שיותר מהר.
מה חשב שפירא? שהוא יוכל להתמודד לבד מול ענקיות תרופות כמו פייזר? חבל ששפירא לא הרים טלפון למנהלי חברת ידע, חברת מסחור התרופות של מכון ויצמן, שהצליחה למסחר הרבה תרופות מוצלחות ולהרוויח למכון מיליארדים (למרבה הצער, בלי תשלום מסים ראוי). מכון, כל מכון, יכול לפתח מוצר תרופתי כלשהו, אבל בלי חברת תרופות עם ותק וניסיון שתמסחר זאת - אין לו שום סיכוי בעולם התחרותי. זו הכלכלה וזו התחרות. חבל שפרופ' שפירא לא מבין כללים בסיסיים מעין אלה.
5
אני מניח שמרבית הקוראים לא נחשפו לעליות המחירים של הנפט והגז בחודשים האחרונים. עם ייבוש הביקושים במגיפת הקורונה, המחירים נפלו לשפל חסר תקדים, והרעש התקשורתי היה בהתאם. עכשיו, כשמחיר חבית נפט נע סביב כ־80 דולר ומחירי הגז הטבעי המריאו במאות אחוזים, זה נדחק לשוליים של העיתונות הכלכלית. אגב, זו עוד תוצאה כלכלית של פיתוח החיסונים לקורונה, בין היתר של פייזר. המגיפה דיכאה את הביקושים לנפט ולגז, והחיסונים הובילו להתאוששות הכלכלה, להתאוששות הביקושים ולעלייה במחירים.
מחירי הגז הטבעי העולמיים (אף שיש כמה סוגי מחירים ובאזורים שונים) הם באופן כללי גבוהים כעת ממחירי הגז הטבעי בישראל. זו הסיבה שפרויקט "שוד הגז" של הסוציאליסטים למיניהם, כולל "דה מרקר" מבית "הארץ", הולך ונעלם. המציאות טפחה על פניהם, וטוב שהממשלה אז לא נענתה לגחמות המיעוט ומיהרה לפתח את מאגר "לווייתן" ולהוציא את הגז מהים.
כתבתי על זה לא מעט בעבר, ואני מעדיף לתת את הבמה לכלכלן מיכאל תבור, שאותו אני מעריך מאוד, שתמצת את כל עניין ה"סוציאליסטים" של מתווה הגז בקצרה ולעניין: "בעת המאבק על מתווה הגז, היו מעט כלכלנים שהעזו לומר את המובן מאליו וזכו לחרפות, גידופים והאשמות כמשרתים נרצעים של הטייקונים, וביבי כמובן, האשם תמיד (היה לי "הכבוד" להימנות עמם והועליתי לדרגת מושחת - א"צ):
"אני טענתי ארבע טענות בסיסיות:
"1. מי שהשקיע בסיכון גבוה, מגיע לו להרוויח, גם אם הרווח יהיה גבוה כגודל ההימור, כך גודל התמורה. יש רבים שהשקיעו בחיפושי נפט וגז וכספם אבד. אגב, בין הנהנים הגדולים מהתגליות נמצאים גם כספי הפנסיה שלנו. המדינה לא מפצה את מי שנכשל.
"2. המדינה, לו רצתה, יכולה הייתה לבצע חיפושי גז ונפט. בעבר היא ניסתה ונכשלה, ולכן השאירה ליזמים פרטיים לסכן את כספם.
"3. לשנות כללי משחק לאחר שמישהו הצליח בהימור שלו זה דבר מתועב ומאותת לעתיד על הכדאיות שבעשיית עסקים עם אותה מדינה.
"4. המתווה בכלל לא היה גרוע מבחינת מנגנון המחירים, והוא הבטיח יציבות - וליציבות יש מחיר. מי שרואה את מה שמתחולל כעת באירופה עם מחירי הגז והחשמל, עליות של עשרות ומאות אחוזים, יכול לנחש מה היה קורה אלמלא המתווה. כל הצעקות והדמגוגיה על ממשלה שלא דאגה לקבע את מחירי הגז - אז אנחנו פטורים מכך בעקבות המתווה.
"הכי גרועים בעיניי באותה עת היו שני פקידי ציבור בכירים שבתחילה תמכו במתווה וככל ש'דה מרקר' (כנ"ל) ודוברי האופוזיציה מיחימוביץ' ועד חיימוביץ' צעקו יותר חזק, כך הלכו אלה ונמוגו עד שהחליטו להתפטר" (כוונתו של תבור היא לפרופ' דיוויד גילה, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים, ולאורית פרקש הכהן, ש"התפוטרה" מתפקידה כיו"ר רשות החשמל - שניהם הפכו לקדושים מעונים ותוארו בידי הסוציאליסטים כמי ש"נדרסו" כיוון ש"הגנו על האינטרס הציבורי". לא אינטרס ציבורי ולא נעליים, הם דאגו אך ורק לתדמית שלהם בתקשורת הסוציאליסטית על חשבון האינטרס הציבורי - א"צ).
6
בסוף חודש מאי אשתקד קראתי פה לתת למתווה בקבוצת דלק של יצחק תשובה, שנקלעה למשבר חמור, הזדמנות - וזה אכן מה שקרה מאז, לשמחתי. תזכורת בקליפת אגוז: קבוצת דלק של יצחק תשובה, שהתמקדה והתרחבה בתחום האנרגיה בחו"ל, סבלה מאוד ממשבר הקורונה. הביקושים לאנרגיה נחלשו באופן טבעי (נסיעות, עסקים ועוד), וכשביקושים נחלשים באופן כה חד, הכלכלה כמובן עובדת ומחירי המוצרים צונחים, ובמקרה של תשובה היו אלו מחירי הנפט.
ירידת המחירים הציבה את קבוצת דלק הממונפת (חוב באג"ח בהיקף של 6.3 מיליארד שקל) בסכנה של ממש. המניות קרסו, תשואות האג"ח המריאו - וחבורת ה"סוציאליסטים" ובראשה, כמה צפוי, "דה מרקר" הספידה את קבוצת דלק, שלחה אותה לבית הקברות העסקי ודרשה מהמוסדיים לקחת מתשובה את החברה. מעניין שה"סוציאליסטים" עצמם מ"דה מרקר" מעורבים בהסדר חוב, קטן אומנם, עם בנק הפועלים, וזה לא מפריע להם כמובן להטיף לאחרים.
סבלנות, אמרתי, כל עוד תשובה פועל למימוש נכסים ולא מוחק מהחוב, תנו לו הזדמנות, שוקי האנרגיה עוד יתאוששו. לתשובה יש עננה כבדה מעל ראשו, חדלות הפירעון המעשית בדלק נדל"ן, שעליה ביקרתי אותו בחריפות. חוסר היכולת לשרת את חובותיו בדלק נדל"ן וההצלחה מנגד בחברות הגז בזמנו היא עיוות מוסרי וערכי שמוגן בידי החוקים התאגידיים. אתה יכול להרוויח בוכטות בחברה אחת ולפשוט את הרגל בחברה שנייה - ואין קשר בין השניים.
בכל מקרה, תשובה פעל מהר מאוד למימוש נכסים, והתאוששות הכלכלה, והתאוששות מחירי האנרגיה והנפט במיוחד, עשו את שלהן. במידה מסוימת, תשובה צריך לשלוח פרחים לפייזר ולשאר חברות התרופות שפיתחו במהירות את החיסון לקורונה. החיסון אושש בפועל את מחירי הנפט ואושש בעקיפין את מניות דלק.
בשנה האחרונה קפצה מניית דלק פי שלושה לערך, לשווי של קרוב ל־4 מיליארד שקל - עדיין רחוק מהשיא אבל הסכנה לחדלות פירעון חלפה לה, לעת עתה. עם זאת, החברה מציינת בדוחותיה האחרונים כי "פירעון התחייבות החברה במועדן נעשה ומותנה ביכולתן לממש נכסים והשקעות בהיקף משמעותי, ביכולתן לגייס חוב והון בהיקף משמעותי, כאשר חלקם נדרש אף בעתיד הקרוב ומושפע באופן ניכר ממחירי הנפט והגז הטבעי וביכולתן לקבל דיבידנדים ו/או לפרוע הלוואות מחברות ושותפות מוחזקות".
שורה תחתונה: החיים הכלכליים הרבה־הרבה יותר מורכבים מכמה ססמאות שמשרבטים במשרדי יחסי הציבור של ה"סוציאליסטים" בתחפושת.