למחות, להאשים, לגדף. ראשי המפלגות החרדיות, הם הראשונים. תוקפנים, קולניים, גאוותנים. משהו חיובי, רצוי, מעניין בחינה דתית, מעורר מחשבה. לא שומעים מהם  אף מילה. נאלמים. את הצעת אי האימון שלהם בממשלה נימקו בטיעון "ממשלה  אכזרית". ח"כ מטעם ש"ס, משה אבוטבול, הטיח בשר לענייני דתות, מתן כהנא, "אפס מאופס". ח"כ משה גפני, באחת מהצרחות שלו בכנסת, גידף את ראש הממשלה בכינוי "רוצח".  

אבל לא שמענו מראשי המפלגות החרדיות אף מילה, אף התייחסות, אף ניסיון להזכיר, להסביר, להבהיר, לעורר עניין באחת המצוות המופלאות, המרתקות והמאתגרות בדת היהודית – מצוות השמיטה, שנכנסה לתוקפה בארץ. מצווה ייחודית, תקופתית שמצוותה אחת לשבע שנים. "ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ". לא זורעים, לא קוצרים. לא עובדים בשדות. 

ראשי המפלגות החרדיות עסוקים בפוליטיקה. מתוסכלים, זועמים,מדוכדכים. נשארו מחוץ לקואליציה ולממשלה. בלי שום כהונה, בלי משרד ממשלתי, בלי שליטה על תקציבים.  אבל זאת לא עילה, זאת לא אמתלה ותירוץ להחמיץ הזדמנות, לנצל מצווה כמו שמיטה, שכולה רעיון מיוחד, מקורי וייחודי של צדק חברתי, של קידום חברה שוויונית, של דאגה לעניים. לא, זה לא בשביל אריה דרעי. זה לא בשביל משה גפני ולא בשביל יעקב ליצמן. מה להם ולערכים תורניים, לנכסים רוחניים, לאיכויות חברתיות שמצוות, כמו מצוות שמיטה, מבקשות לקדם? 

ליהודי הלא דתי, מצוות שמיטה לא בדיוק ידועה ומוכרת. גם בקרב יהודים דתיים, לא מעטים לא זוכרים את פרטי המצווה. היא לא פשוטה. זאת מצוות שהיא בעצם פרוייקט הנמשך שנה. מצוות שמיטה מוזכרת שלוש פעמים בתורה, בשלושה חומשים. "שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמר כרמך ואספת את תבואתה, ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ וכו'". (ויקרא כ'ה,א-ז). שמיטה היא מצווה התלויה בארץ. איננה חלה על אדמה מחוץ לתחומי ארץ ישראל.  

בזאת התורה מציינת, מדגישה ומבליטה את קדושת ארץ ישראל, מעלתה המיוחדת ועדיפותה. הצדיק, האדמו"ר השני לשושלת חסידות גור, הידוע  כ"שפת אמת", על שם ספרו על התורה, בדברי התורה שלו על מצוות שמיטה הוא מחדש חידוש מקורי ונועז.  כמו שהשבת מעניקה ליהודי נשמה יתירה. השמיטה נותנת לארץ ישראל נשמה יתירה.   

מצווה שקיומה המעשי הוא לא לעשות, לא לפעול, לשבות. זה מה שמעניק למצוות השמיטה עוצמה מיוחדת, משמעות דתית רוחנית ייחודית. דווקא אי העשייה, ההשבתה, הביטול, מבטאים על פי התורה חשיבה ורעיון חברתיים. נגד התעשרות, בעד שוויון, דאגה לנצרכים.  הדגשת היעדים והרעיונות האלה באה לידי ביטוי בהיקף של השמיטה הכולל גם שמיטת חובות וכספים, שחרור עבדים. "...וזה דבר השמיטה: שמוט כל בעל משה ידו, אשר ישה ברעהו. לא יגש את רעהו ואת אחיו, כי קרא שמיטה לה'" (דברים טו. א-ב). 

מצוות השמיטה עוררה את חכמי התלמוד למצוא דרכים ופתרונות במטרה למנוע נזקים והפסדים כתוצאה מההשבתה. כך יזם והתקין הלל הזקן את פתרון הפרוזבול. שטר שבו המלווה מעביר את כל חובותיו לסמכות בית הדין לגבייה. הלל הזקן התקין פרוזבול לאחר שראה שבעקבות מצוות שמיטת החובות, הפסיקו יהודים מלהלוות כספים. יוזמת הלל הזקן לא עברה בלי תגובות. יש בגמרא דיון מיוחד על עניין הפרוזבול וסמכותו, בבלי, מסכת גיטין, ל'ו.

נכון, מדובר בנושא דתי לגמרי לא פשוט. תובעני. מלא בפרטים, מחויבויות, הסברים. דוקא משום כך, מי שמייתמרים לייצג את דת ישראל, את הציבור החרדי  צריכים היו  לעשות הכל, במיוחד לנצל את נוכחותם בכנסת ואת אפשרויות החשיפה התקשורתית שיש להם כדי להחדיר את מצוות ועניין השמיטה לשיח הציבורי. רק במטרה לגלות את הפן האנושי, החברתי, הארץ ישראלי  שמצוות השמיטה מבטאת ומבקשת להפיץ.