מה הסיפור של איילת שקד? תלוי את מי שואלים. יש בקואליציה כאלה שסבורים שהיא סתם מנסה ללכת עם ולהרגיש בלי. לשחק בשני צדי המגרש. לשמר את הפוטנציאל הליכודי־חרדי שלה, בלי לפגוע בממשלת בנט־לפיד. אבל יש הגורסים אחרת. והם לא מעטים או זוטרים. הם סבורים ששקד מתחרטת על שזרמה עם הממשלה הזו ומתכננת להפיל אותה, להחזיר את נתניהו והליכוד ולהפוך למלכה. סליחה, מלכה כבר תפוס, אז לפחות נסיכה.
לדעתי, אין סרט כזה. אחרי גדעון סער, שקד היא זו שאחראית להקמת הממשלה הנוכחית. לא כי היא שאפה להקים אותה. היא לא. אבל היא הבינה ברגע המכריע שהאלטרנטיבה היחידה היא בחירות חמישיות. היא התקשרה לשני העריקים שעליהם בנה נתניהו (אלקין ושרן השכל), הבינה שהם לא מתכוונים לערוק ונתנה לבנט את "האור הירוק" לחבור ללפיד ולהקים את הממשלה.
הבעיה של שקד היא שמרוב ריקודים על כל החתונות, היא עלולה להישאר רווקה. במרכז־שמאל מביטים עליה בעין עקומה, ובימין הביביסטי לא יסלחו לה לעולם. היא עצמה רותחת. זה לא ייתכן, היא אומרת בשיחות סגורות, שיאיר לפיד לא יתאפק וינאם נאום מפלג ביום רבין וגדעון סער לא יתאפק ויציג את החוק שלו לפני הבחירות, ורק ממני כולם דורשים להתאפק. אז תשכחו מזה, היא אומרת. גם לי יש דעות, גם לי יש דרישות, ואני לא רואה שום סיבה להסתיר את דעותיי.
הימור: הממשלה לא תיפול על נאום לפיד. חוק סער לא יגיע לשום מקום לפני התקציב, שיעבור. אחריו, יצטרך בנימין נתניהו להחליט לאן מועדות פניו. את ביבי אסור להספיד אף פעם. הוא הקאמבק קיד הגדול ביותר בכל הזמנים.
ועדיין, האופציות שיעמדו בפניו לא יהיו מלהיבות. הוא יצטרך לבחור בין רע לנורא. הוא תמרן את עצמו למבוי כמעט סתום. כל הזדמנויות האקזיט וכל יציאות החירום שעל פניהן חלף בדרכו, בוזבזו. הדלתות נטרקו. ככל שיחלוף הזמן הוא יהיה קרוב יותר לחליפת האסיר ממעשיהו מאשר לחליפת ראש הממשלה. כשהוא יבין את מצבו, זה עלול להיות מאוחר מדי.
הטור המלא של בן כספית - ב"מעריב-סופהשבוע"