שר הביטחון בני גנץ הכריז על שישה ארגונים של החזית העממית כארגוני טרור והפך, תוך סוף שבוע אחד, ליורש החוקי של איתמר בן גביר. לקח לצייצני השמאל הקיצוני כמה שעות להתעשת ואז הם מיהרו להקים שערוריית ענק. "אנחנו דורשים הסברים", הם דרשו, ומיהרו לקבוע שישראל מתנכלת לזכויות אדם, לארגונים חברתיים ולמעשי צדקה באופן כללי. תמיהה שהושמעה על ידי דובר מחלקת המדינה בוושינגטון תידלקה את הגחלים שהפכו למדורה והגיעו לשיא בציוץ של שר הבריאות ניצן הורוביץ: "כמדינה דמוקרטית, ריבונית וחזקה, ובסיטואציה של כיבוש, ישראל חייבת להיות מאוד, אבל מאוד זהירה בהטלת מגבלות על ארגוני חברה אזרחית פלסטיניים".
אין לי טענות להורוביץ. אלה עמדותיו. פעם רוב הישראלים החזיקו בעמדות דומות, היום כבר לא. טוב שיש לנו רגישות לזכויות אדם ולעמותות חברתיות בצד השני. הלוואי שזה היה הדדי. כשמביטים במערב הפרוע שמייצר מיעוט אלים וקולני מקרב המתנחלים בשטחי יו"ש, כשרואים את ההתנכלויות המתמשכות של "נערי גבעות", שהם בעצם "בריוני אלות", נגד פלסטינים המנסים למסוק את עצי הזית שלהם, מתעוררת תחושת קבס. ואחרי כל זה, ראוי היה שממשלת ישראל תהיה יותר מתואמת ושגנץ ידאג שהורוביץ יידע מראש את הנסיבות שהובילו להכרזה על אותם ארגונים כארגוני טרור. קמפיין הסברתי בנושא הזה נוהל מול מדינות אירופה, חבל שלא נוהל גם מול חברות הקואליציה. מהיכרותי עם הורוביץ, אין לי ספק שלו נחשף לחומר, היה מבין.
ספוילר: מדובר במהומה על לא מאומה. ההכרזה על אותם ששת ארגונים באה בתום חקירה ממושכת, מאומצת, עמוסת פרטים, מודיעין וייעוץ משפטי. בני גנץ, הראשון משרי הממשלה שנסע לרמאללה, מי שמצהיר בקול רם שהמדיניות הישראלית צריכה להתהפך - במקום להחליש את הרשות הפלסטינית ולחזק את חמאס צריך לחזק את הרשות ולהחליש את החמאס - לא יכול, באותה נשימה, להיחשד בחניקת עמותות צדקה פלסטיניות. גם בשיגעון צריך להיות היגיון. גם ראש השב"כ הקודם נדב ארגמן, כמו יורשו רונן בר, לא עשו לעצמם שם של חברים במחתרת היהודית הבאה. הם לוחמים בטרור ללא מורא וללא משוא פנים ודבריו של ארגמן בטקס החלפת ראשי השב"כ, שהייתה בהם מידה לא מעטה של ביקורת על מדיניות הממשלה (הקודמת) שהחלישה את הרשות בכוונת מכוון, מהדהדים עד עכשיו בירושלים וברמאללה.
נתחיל בהתחלה: החזית העממית הוא ארגון קטן, לכאורה רדום, כזה ש"נעלם" לפעמים לכמה שנים אבל מדי פעם מפתיע אותנו בפיגוע מהדהד, "איכותי" וכואב במיוחד. כך היה ברצח השר רחבעם זאבי (גנדי), כך היה בפיגוע באוגוסט לפני שנתיים ליד מעיין דני, שבו נרצחה רנה שנרב, בת 16 מלוד. הפיגוע במעיין הוגדר על ידי גורמי ביטחון כמרושע במיוחד, מתוכנן ו"איכותי". מטען החבלה היה גדול ומתוחכם, מהסוג שכמעט וכבר לא רואים ביו"ש. במקום היו תצפיתנים שידעו מתי בדיוק ללחוץ על מנגנון ההפעלה. הם עשו זאת למרות שידעו שמשפחה, כולל ילדים, יורדת לרחוץ במעיין. האיש שלחץ על מנגנון הפעלת המטען שהרג את שנרב בת ה־16 הוא סאמר ערביד, שהיה נציג החזית העממית בוועדות החקלאות, אחד הארגונים שהוכרזו עכשיו כארגוני טרור. וזוהי רק דוגמה אחת, מני רבות מאוד, שהובילה להכרזת שר הביטחון.
לאחר הפיגוע במעיין דני החליטו ראש השב"כ נדב ארגמן וסגנו רונן בר (שנכנס לתפקיד לפני כשבועיים) לעשות "חריש עמוק" ולרסק את תשתית החזית העממית שהרימה ראש. גל מעצרים נרחב של פעילי הארגון בנה תשתית מודיעינית עמוקה, שאפשרה לשב"כ לפרסם במאי האחרון את פיצוח השיטה למימון החזית העממית באמצעות סוכנויות סיוע וארגונים לא ממשלתיים (NGO). אלה בדיוק הארגונים שהוכרזו עכשיו כארגוני טרור. הכסות היתה הומאניטרית, חלק מהכספים הגיע מתרומות וחלק ממדינות במערב, שלא ידעו על המעורבות בטרור.
"בסופו של דבר, החזית העממית בנתה כאן מערך מסועף שנועד לייצר לה נכסים, תזרים מזומנים ומימון להמשך יצירת פיגועי טרור איכותיים", אמר לי אתמול גורם ביטחוני בכיר, "תוך יצירת מציאות מדומה של פרויקטים פיקטיביים, חשבוניות מזויפות, העברת מסמכים שקריים, הטיית מכרזים, זיוף מסמכים וחותמות של בנקים ועוד". המידע הזה הלך ונאסף בשב"כ, עבר את המסננת המשפטית של השירות ואחר-כך את המסננת המשפטית של משרד הביטחון, עד שהגענו להחלטתו של גנץ בסוף השבוע.
במהלך החקירה הסגירו חשודים רבים מסמכים, נתונים וחומר רב שלימד על היקף הפעילות ועל הסטת הסכומים למימון טרור. בין הראיות - תיעוד, כולל צילומים, סרטונים והקלטות, של ישיבות בארגונים המדוברים שבהן השתתפו בכירי החזית העממית, פעילי טרור בהווה או מורשעים בעבר. אחת העדויות של אחד הנחקרים, ששוחררה אתמול: "המוסדות המשתייכים לחזית העממית קשורים זה לזה ומהווים עורק החיים של הארגון מבחינה כלכלית וארגונית. כלומר, בהלבנת כספים ומימון פעילות החזית העממית".
משרד הביטחון שחרר אתמול לא מעט מידע על חלקם של אותם שישה ארגונים בפעילות החזית העממית, מימון פעילותה או פעילויות משותפות. גורם ביטחוני בכיר אמר לי אתמול שהמידע המודיעיני הזה הועבר לרבות ממדינות אירופה, חלקן תמכו כלכלית בארגונים הללו, וגם לממשל האמריקאי. נותר רק לפענח מדוע מיהר דובר מחלקת המדינה להודיע שארה"ב תדרוש הבהרות מישראל בנושא. "המצב בממשל מורכב", אמר אתמול ל"מעריב" גורם מדיני בכיר, "הם מכירים את כל החומר, הם יודעים שמדובר בתמנון בינלאומי ענק שאנחנו עוסקים באיתורו ופירוקו בשנתיים האחרונות, אני בטוח שכשהמידע המדובר יגיע למחלקת המדינה, ההבהרות יהיו מיותרות".
אחרי שהדאגה בממשל האמריקאי תשכך, נותר יהיה רק לשכנע את האולטרא־שמאלנים שלנו. אלה שהרפלקס המותנה שלהם, בכל פעם שהשב"כ או צה"ל מבצעים משהו נגד הטרור, הוא לחפש את הקונספירציה. זו הסיבה, כפי שנכתב בתחילת המאמר הזה, לעובדה שלעמדות האלה כבר כמעט שאין ביקוש בציבור הישראלי.