הצעד החשוב של גורמי האכיפה למיגור העבריינות במגזר הערבי

אני תומך בכל חוק שיאפשר למשטרה להשתלט על הפשיעה במגזר הערבי ולמגר אותה. מספר הנרצחים בחברה הערבית מתחילת השנה עומד על יותר מ־100. זהו מספר עצום של קורבנות שנרצחו לא רק משום שהמשטרה הפגינה אוזלת יד בטיפול במגזר הערבי במשך שנים, אלא בעיקר משום שמה שמתרחש במגזר הערבי - לא עניין תקופה ארוכה את ממשלות ישראל.

ההצעה של משרד המשפטים לקדם חוק שירחיב את זכות המשטרה לבצע חיפושים בבתים ובחצרות, בלי להזדקק לצווים של בית משפט, היא צורך הכרחי. היא תאפשר למשטרה להפתיע את מי שאחראים לפשיעה במגזר הערבי, מבלי שיוכלו להיערך לכך. אני משוכנע שיקומו להצעת החוק מתנגדים רבים, שיחששו כי החוק הזה יהפוך לחוק מפלה, שיופנה ספציפית נגד הציבור הערבי לעומת אזרחיה היהודים של המדינה ויפגע בזכויות היסוד של ציבור זה.

מה שקורה בכפרים הערביים לא מתרחש באותו היקף ביישובים היהודיים, ולכן קיימת לא רק הצדקה, אלא חובה, שהמערכת המשפטית תוכל לבצע אכיפה במהירות וביעילות. בעבר, כשהעיר לוד הפכה מוקד של פשיעה פלילית ולאומנית, הצליחה המשטרה בסיוע משמר הגבול להחזיר את השקט לעיר בפעילות שלא הותירה ספק לגבי כוונותיה של המשטרה.

היא עשתה זאת ללא צורך בשינויים בחקיקה, וצריך לזכור שמדובר במקרה זה בעיר אחת בלבד, בעוד שהפשיעה במגזר הערבי מתרחשת בכפרים וביישובים ערביים רבים.

הצעת החוק הזו עשויה להיות צעד חשוב שיאפשר לגורמי האכיפה להיאבק בגל הפשיעה ששוטף את המגזר הערבי בתקיפות רבה יותר. כאשר ישנם יותר מ־100 נרצחים במגזר הערבי בתוך פחות משנה, צריך לעשות הכל כדי לסכל את טרור משפחות הפשע ביישובים הערביים, גם במחיר פגיעה זמנית בזכויותיהם של ערביי ישראל. אבל צריך גם להבטיח שזכויותיהם של ערביי ישראל לא ייפגעו לאורך זמן. לשם כך יש צורך להציב תנאים ברורים, שהמרכזי שבהם הוא שהפגיעה בזכויות היסוד תיעשה לתקופה קצובה שתיקבע מראש.

הצעת החוק הזו תאפשר למשטרה לאתר ביתר קלות עבריינים במגזר הערבי ולעצור אותם. מתברר שביישובים ערביים רבים רווחת תופעה של מחיקת צילומים ממצלמות אבטחה, מה שמקשה על גורמי האכיפה לאתר את התיעוד הנדרש כדי לעצור מיד את העבריינים ולהעמיד אותם לדין. החוק החדש, אם יתקבל, יאפשר לגורמים המשפטיים לפעול להרשעתם של עבריינים שמשתייכים לארגוני פשיעה במגזר הערבי בדרך שתביא למאסרם לתקופות ממושכות.

גם ללא החוק יכולה היום המשטרה להיכנס לכל מקום, ללא צורך בצו של בית משפט, אם יש "לשוטרים יסוד להניח שבוצע בו פשע". אלא שיתרונה של הצעת החוק החדשה הוא בכך שהמשטרה תוכל לפעול מיד על פי שיקול דעתה, ללא צורך בפנייה מוקדמת לבית משפט, "כאשר יש חשד סביר כי במקום מצוי חפץ הקשור לעבירה מסוג פשע חמור העשוי לשמש ראיה לביצוע העבירה, והחיפוש נדרש באופן מיידי לשם מניעת העלמת הראיה או פגיעה בה". במקרה כזה המשטרה וגורמי האכיפה האחרים יהיו חייבים להתנהל בהגינות ובשקיפות רבה יותר מאשר הם מתנהלים היום, ולהציג במידת הצורך נימוקים, שנשענים על אדנים יציבים, שבעזרתם הם יוכלו להוכיח שלא היה מנוס מצעדי האכיפה החריגים שננקטו.

המפלגות הערביות שתומכות בצורך להיאבק אחת ולתמיד בפשיעה המאורגנת במגזר הערבי לא אמרו עדיין את המילה האחרונה. מרביתן תומכות בצורך לערוך אחת ולתמיד מבצע לאיסוף נשק, שיביא גם למעצרם של מי שעומדים בראש ארגוני הפשע. מה יקרה כשהמשטרה ומשמר הגבול יוכיחו למה הם מסוגלים? האם גם אז מנהיגי הציבור הערבי יעניקו גיבוי לגורמי האכיפה, או שיטענו שמדובר באכיפה על רקע לאומני?