שני תהליכים שמקורם בסין גוררים את העולם לכיוון סחרור אינפלציוני

מספר התושבים בעולם עלה בהתמדה מאז שנת 1700, עת היו פזורים 610 מיליון נפש על פני תבל. בתחילת המהפכה התעשייתית, שפרצה בבריטניה בשנת 1760, היו בעולם 770 מיליון נפש. בשנת 1800, בשיאה של אותה מהפכה, כבר היו 990 מיליון נפש. בשנת 1900 כבר כיסו את כדור הארץ 1.65 מיליארד נפש. התיעוש והביקוש לידיים עובדות, בשילוב התפתחות הרפואה וההיגיינה הבסיסית, הביאו במאה ה־19 לעלייה חדה במספר התושבים בעולם. במקביל לעלייה זו גדל היקף הסחורות שיוצרו בשיעור ניכר, בזכות שיטות התיעוש המודרניות דאז, כמו אלו של מכונות הקיטור המדהימות (לאותם ימים).

המשבר הפיננסי והכלכלי של שנת 1929 בארה"ב, שנפל כרעם ביום בהיר והתפשט לכל העולם - גם לאירופה מטבע הדברים - גרר ירידה בתפוקה העולמית, לבלימת הסחר העולמי באמצעות מכסים ואיסורים, למחסור, לעוני ולייאוש, לאובדן הרכוש של משפחות רבות ולעלייה בשיעור האינפלציה, שהפכה להיפר־אינפלציה. איבוד ערכו של הכסף והייאוש עזרו לצורר היטלר לעלות לשלטון כנביא המביא בשורה ופתרון לעמים הגרמניים. פשוט מאוד, כאשר אמצעי הייצור מושבתים או פועלים באטיות, מערכות המשק, הפיננסים, המשפט העסקי והמסחרי אינן מתפקדים כראוי, ובעוד מספר הפיות הרעבים גדל במהירות, מקבלים היפר־אינפלציה קטלנית.

בגלל המלחמה ההיא

לקברניטי המשק בארה"ב, וגם באירופה, כלל לא היה ברור מה עליהם לעשות כדי לפתור את המשבר. הם צמצמו את הפעילות הממשלתית, מה שהחמיר את המצב בשל ירידה בביקוש הממשלתי. במקום זאת, הם היו צריכים להרחיבה ולהגדיל את הגירעון הממשלתי באמצעות השקעות יזומות של הממשלה, כפי שגילה להם הכלכלן ג'ון מיינרד קיינס. מספר התושבים בעולם ערב מלחמת העולם השנייה כבר היה 2.3 מיליארד נפש. כ־24% מהם התגוררו במחזות האימפריה הבריטית שסחרה בתוך גוש השטרלינג, 6.5% מהם גרו בארה"ב.

במדינות הציר והרשע, כ־13% מתושבי העולם התגוררו באימפריה היפנית, 3.8% בגרמניה ובמדינות שבשליטתה, ועוד 2.5% באימפריה האיטלקית. בברה"מ התגוררו 7.3% מהתושבים בעולם. רמת החיים של כולם ירדה בשל מחסור בסחורות בסיסיות, המאמץ המלחמתי והפניה של משאבים לחימוש. מלחמת העולם השנייה רוששה את המדינות שנלחמו זו בזו עד מחסור בפת לחם, האימפריה הבריטית קרסה למעשה. קמה אימפריה חדשה וטכנולוגית עם שוק כלכלי חופשי מתפקד - ארה"ב.

מה שמפליא הוא כי מאז 1978, עת כיסו את כדור הארץ 4.3 מיליארד נפש, ועד היום, כשתבל מאכלסת 7.8 מיליארד איש - כלומר עוד 3.5 מיליארד איש להאכיל, לשלוח לבתי ספר, לדאוג לבריאותם ולצורכיהם - המשק העולמי מתפקד בדרך כלל היטב, ואין ממש אינפלציה בעולם בגלל הגידול האדיר במספר התושבים.

הסיבה העיקרית לכך היא המהפכה המשקית והכלכלית בסין, שהחלה בשנת 1978 וכונן האחד ששלט אז בסין, אף שלא היה לו תפקיד רשמי, דנג שיאופינג, מנהיג אדיר שפתח את סין למערב, עודד השקעות זרות, עודד חקלאות מודרנית מבוססת מחקר, עודד שוק חופשי ותחרותי - ממש "כמעט קפיטליסטי" - ודחף לחינוך ולביעור עוני ובערות. בזכותו הפכה סין למעצמה כלכלית, ועכשיו גם צבאית, בדרכה להיות מעצמה הגמונית.

הצמיחה האדירה של סין, שהתאפיינה בהשקעות זרות של מאות מיליארדי דולר, הפכה את סין לספקית המוצרים הגדולה ביותר של העולם - מכל סוג שהוא, ובשנים האחרונות גם של טכנולוגיה. כל מה שתרצו הוא מתוצרת סין. ההיצע האדיר של סין, במקביל לעלייה החדשה במספר התושבים בעולם, מנע אינפלציה לאורך עשרות שנים, מה שאפשר לשמור על ריביות נמוכות בעולם, בדרך כלל. ריביות נמוכות מעודדות ועודדו השקעות וצמיחה עולמית נוספת. שפע לכל ועלייה ברמת החיים בכל העולם, כפי שהיקום העמוס ללא תקדים בתושבים לא ידע מעולם.

שיאים חדשים

עתה יש איום חדש על הסדר המשקי העולמי והצמיחה בגלל כמה גורמים שחברו להם יחדיו, ואין ממש פתרון בידי מקבלי ההחלטות פרט לפיזור אשליות. האינפלציה העולמית בעלייה, והשנה היא תגיע ל־3.5% לאחר 3.2% בשנת הקורונה 2020 ו־3.5%־3.6% בשנים 2018־2019. קובעי המדיניות העולמית חוזים כי האינפלציה תשוב ותירגע בשנים הבאות, לכיוון 3.1%־3.2% בואך שנת 2025, אך ככל שהימים נוקפים, הפד והבנק המרכזי של אירופה כבר מדברים על אינפלציה שתיארך תקופה ארוכה יותר. ה־OECD מעריך כי האינפלציה במדינות הארגון תרד משיעור שנתי של 3.15% ברבע הנוכחי ל־2.38% ברבע האחרון של השנה הבאה.

עוד הוא מעריך כי במדינות גוש היורו תרד האינפלציה מ־2.27% ל־1.33%, בהתאמה. ההערכה שלו היא כי האינפלציה במדינות ה־G20 תהיה ברבע האחרון של השנה 4.5%. בשטח המספרים גבוהים. בארה"ב עלה מדד המחירים לצרכן ב־12 החודשים עד לספטמבר ב־5.4% - האינפלציה המרבית מאז 1991. בקנדה 4.4% - שיא של 18 שנים, במקסיקו האינפלציה בשנה האחרונה היא 6%, באיחוד האירופי 3.6%, בגוש היורו 3.4% ובספרד שיא של 13 שנים - 4%. אפילו ביפן האינפלציה חיובית, 0.2%, לראשונה זה שנה וחצי.

ייתכן מאוד כי האינפלציה לא תתכנס מהר כל כך, כפי שגופי מחקר צופים בעת האחרונה. האיום: יצואנית הדפלציה הראשית בעולם, שהיא כאמור סין, נכנסה להאטה של ממש בפעילות הכלכלית. התוצר עלה ברבע השלישי של השנה ב־0.2% בלבד ביחס לרבע השני של השנה ובשיעור של 4.9% ביחס לרבע השלישי של 2020. הפעילות הכלכלית נחלשת בגלל מחירי האנרגיה המאמירים, עד כדי כך שהממשלה מעודדת שימוש מחדש בתחנות לייצור כוח באמצעות פחם ולא תוחמת את העלאות מחיר האנרגיה. ב־20 מחוזות ופרובינציות של סין כבר הוטלו הגבלות על צריכת החשמל. מדד מחירי היצרן בסין עלה בשנה האחרונה ב־10.7%. מחירי היצוא של סין עלו בשנה האחרונה עד לאוגוסט ב־7%.

לאחר עשרות שנים תחת השליטה של הדוגלים בשוק חופשי, המפלגה הקומוניסטית משתלטת מחדש על חיי המשק והציבור ומגבילה את צעדיהם. התוצאה של מדיניות הנשיא הנוכחי שי ג'ינפינג תביא בסופו של דבר לירידה בתפוקה ולתכנון מרכזי רחב יותר, שתוצאותיו הרות אסון למשק העולמי, שהתמכר לסחורות הסיניות. בסין המידרדרת לכיוון שיגיונותיו של השלטון המרכזי יהיה קשה ליצור שירותים וטכנולוגיה מתקדמת המצריכה חופש חשיבה ומעוף.

סיבות נוספות לכך שייתכן שהאינפלציה תישאר איתנו היא האמרת מחירי האנרגיה, הגז והנפט. כרגע לא רואים רגיעה בתחום. הביקוש העולמי גדול מאוד, בייחוד בחורף של החצי הכדור הצפוני של כדור הארץ. מחירי הסחורות להשקעה כגון מתכות עולים בשיעור חד מפני שטרם החזירו את המכרות והמפעלים לפעילות מלאה, כפי שהייתה לפני התפרצות נגיף הקורונה, מה שגורר עליות בעלויות ההשקעה. העלייה באינפלציה בעולם גוררת עלייה בדרישות להעלאות שכר בכל העולם, ובמקביל רבים בעולם יוצאים משוק העבודה לאחר שנפלטו בגלל נגיף הקורונה, ולמעשה מרגישים שהזדקנו טכנולוגית ושאין להם לאן לחזור. אלו שעובדים, או חוזרים לעבודה, מבקשים שכר גבוה יותר שיפצה אותם על האינפלציה ומנצלים את העובדה שיש מחסור בכוח אדם. עלייה בשכר גוררת אינפלציה.

הסיבה העיקרית לאינפלציה העולמית היא ההרחבה המוניטרית והפיסקלית העולמית של טריליוני דולרים שהמשק העולמי לא ראה ולא צפה מעולם. כולם מדפיסים ומזרימים הון פיסקלי לעידוד הפעילות הכלכלית בסכומים שהאנושות לא חוותה, בעוד הריביות אפסיות ולעתים שליליות. זוהי נוסחה לאינפלציה בטוחה, בייחוד כאשר הפעם היצע הסחורות והשירותים לא עולה עם דעיכת נגיף הקורונה, כפי שקיוו. לא זו בלבד, יש פגיעה קשה בשרשרת האספקה העולמית - החל במחסור באוניות ובמקומות עגינה בנמלים וכלה במחסור בנהגי משאיות החוצות יבשות. בארה"ב שכנע הנשיא ביידן את הסוורים בחוף המערבי לעבוד מסביב לשעון כדי לבלום את המחסור שנוצר בתעשייה, בשירותים ובמשקי הבית, עד כדי כך שכבר הופיעו מדפים ריקים בכמה סופרמרקטים.

מחסור נוסף, שייתכן שיימשך שנתיים־שלוש הוא בצ'יפים, זיכרונות, מוליכים למחצה שחיוניים לכל מכשיר אלקטרוני בסיסי ועד לכלי רכב, מכונות וציוד. אין כרגע פתרון למחסור, כרגע בונים מפעלים חדשים ביפן, בטאיוואן, בקוריאה, בארה"ב ונעשה אף ניסיון נואש לכך בסין, לצרכיה הפנימיים. מחסור זה כבר הביא להתייקרות של עשרות אחוזים במחירי כלי הרכב, בעיקר המשומשים, בארה"ב, עלייה שהיא בין הגורמים לאינפלציה.

למעשה יש אינפלציה גבוהה מאוד, לאו דווקא של "מדד המחירים לצרכן" הרשמי בכל מדינה. הריבית הנמוכה והאפסית מביאה לאינפלציה במחירי הדירות והבתים בעולם בשיעור חד. בשנה שקדמה לרבע השני של השנה עלו מחירי הבתים באיחוד האירופי ב־7.3% ובגוש היורו ב־6.8%. בארה"ב, מדפיסת הכסף האדירה בתבל, עלו מחירי הבתים בשנה האחרונה ב־20% בקירוב, כך לפי אינדקס מוביל של קבוצת שילר וסטנדרט אנד פורס. בקנדה עלו המחירים בכ־11%. בישראל הם עלו בשנה האחרונה ב־9%.

משבר הדיור חובק עולם בגלל מחיר הכסף הזול, כלומר עלות המשכנתה הזולה הדוחפת מחירים מעלה. אינפלציה נוספת היא בשערי המניות, שממשיכים לנסוק לגבהים חדשים במרבית העולם. הכסף הזול שאפשר לגייס הון מביא לעלייה במחירי המניות של חברות שלא היו מחזיקות מעמד אם הריבית הייתה סבירה בממוצע רב־שנתי. הריבית הזולה מחזיקה גם חברות כושלות בחיים. הכסף הזול מביא להנפקת מניות של חברות במחירים מפולפלים על פי מכפילים גבוהים מאוד, זוהי עוד סוג של אינפלציה. הכסף האינסופי מביא לעלייה במחירי מטבעות הקריפטו לשיאים חדשים, זווית נוספת של אינפלציה לא רשומה.

לא לחכות לפד

בישראל שיעור האינפלציה עולה מכמה סיבות: הזרמה ממשלתית אדירה מאז פרוץ נגיף הקורונה, מדיניות מוניטרית מרחיבה של בנק ישראל, שבאה לידי ביטוי בריבית של 0.1% ורכישת אג"ח ממשלתי. הצפי של הבנק הוא לריבית של 0.25%־0.1% בעוד שנה. בנק ישראל הוזה כי שיעור האינפלציה, בממוצע, יישאר נמוך גם בשנה הבאה, 1.6% בממוצע ברבע האחרון של 2020 לעומת הרבע האחרון השנה. עם ירידה בשיעור האבטלה, המחסור בעובדים, השביתות שיבואו בשל שחיקת השכר, העליות בשכר, העלייה במחירי האנרגיה, פקקים בנמלים ובעיות בשחרור סחורות גם בנתב"ג מאז אוגוסט, כל אלה עם שפע הכסף וההון בידי ההייטקיסטים, עלול להביא לאינפלציה גבוהה יותר. נכון, הייסוף הנמשך של השקל מוציא חלק מהאוויר מכוחה של האינפלציה ומנטרלה, אך לא יהיה די בכוחו כדי להביא להחלשה בלחצים האינפלציוניים.

בנק ישראל לא צריך להמתין שהפד יוציא לו את הערמונים מהאש, כלומר לחכות להעלאת הריבית בארה"ב כדי להעלות את הריבית בישראל ולשמור בכך על פער הריבית הנוכחי בין המשקים. האינפלציה בישראל היא כבר 2.5% בשנה האחרונה, המרב מאז נובמבר 2011!! האינפלציה רעה למשק ולחברה, שוחקת  את השכר של העניים בעוד העשירים מבוצרים בנכסי דלא ניידי ומשכורותיהם מתעדכנות מעלה. האינפלציה פוגעת בכושר התמחור של מפעלים יצרניים ונותני שירותים ומביאה לנסיגה בהשקעות בשל העלייה במרכיב אי־הוודאות.

האינפלציה אף שוחקת את ההכנסה הריאלית של הממשלה ממסים. האינפלציה שוחקת את החסכונות, בעיקר של הזקנים, הנמצאים בנכסי חיסכון מסורתיים. האינפלציה מזעזעת את יסודות האמון במשק העבודה בין מעסיקים למועסקים, מה שיגרור להשבתות ולהפסד אדיר של ימי עבודה למשק.

בנק ישראל, התעורר מהתרדמה שאחזה בך! אומנם בדיון האחרון היה חבר אחד בעד העלאת הריבית ל־0.25%, אך שאר החמישה התנגדו. לכן לא נוכל לקבל את ההסברים של הבנק המרכזי בשנה הבאה.