אם הייתי צריך לבחור את השמות המפורסמים, המשמחים והכיפיים ביותר בארץ, זה היה הולך ככה:
מקום רביעי - יום טוב סמיה.
מקום שלישי - משה חוגג.
מקום שני - לי נעים.
ובמקום הראשון - מעיין פרתי.
כתבת הצרכנות המצטיינת של חדשות 12 היא לא רק בעלת שם מרנין, היא גם נושאת את בשורת המלחמה בתאגידי הענק. אם יש תקווה לבלימת עליית המחירים והתיאום לכאורה בין הרשתות - פרתי היא שיכולה להובילה, או לעודדה, או לתת איזה סימן להתחילה.
בשבתה ככתבת הצרכנות של הערוץ הנצפה ביותר, ובתזזיתיות האופיינית לה, היא מסוגלת לסמל את תחילת המהפכה. בעוד מקבילתה בערוץ המתחרה לוגמת קוקטיילים ודוגמת ריזורטים מפנקים באי יווני מפונפן או במלון מנקר עיניים בקפריסין, מעיין פרתי מכתתת רגליה לדיונים בכנסת ומיד פורצת לאולפן עתירת תלתלים ואנרגיה, מדווחת, תוקפת, מזדעקת וגם חושפת.
לאחרונה חשפה פרתי את הרשת הסודית של שופרסל "למהדרין", שהוזילה מחירים רק לקהל החרדי. ואז, בצעד מבוהל וחסר תבונה, שופרסל סגרה אותה כמו מורה שנתפסה במתן הטבה רק לחלק מהתלמידים ומענישה את כולם כשהיא קובעת שכל הכיתה צריכה להגיע מחר לשעת אפס.
פרתי נכנסת לאולפן ב"תוכנית חיסכון", ותמיד נראית כאילו היא מבוהלת מהדבר האחרון שראתה הרגע בחוץ: שוד הכספומטים, בהלת מחירי היוגורטים, סערת הריביות על המשכנתאות או תרמית מחירי הטונה. זה נשמע קטן, אבל הנושאים האלה קריטיים לחיינו הרבה יותר מהבחירות המיותרות ביש עתיד או ההתפתחות המסעירה במשפטו של בנימין נתניהו. שום דבר שנשמע בהקלטות ניר חפץ לא ישנה לנו דבר כמו מחירי הדגים, הבשר או הירקות.
פנינו לעתיד - ואין ספק שהמלחמה הבאה שאותה פרתי צריכה להוביל היא נגד הרעיון ההזוי של שרת הכלכלה אורנה ברביבאי, להפסיק לסמן את מחירי המוצרים בסופרים. לא ברור מה נכנס לראשה של השרה הטרייה, שהחליטה לשתף פעולה עם רשתות המזון בדרישתן לא להדביק עוד תווית מחיר על כל מוצר, ולעבור לצגים דיגיטליים.
האם באמת נדמה לה שאעמוד באמצע הסופר עם יוגורט חלבון ואחפש אותו על צג דיגיטלי משל היה טיסה לוונקובר? ואם לא אמצא אותו, אנסה לעצור את מי שלידי ואתחיל בבירור - ראיתם את המחיר העדכני של יופלה? מישהו יודע אם קוטג' שום-שמיר עדיין 5.90 או שהטיסו אותו כבר למעלה? הפיתות נחתו כבר למחיר הקודם? אין לי מה לעשות עם עצמי באמצע יום שישי, רק לקבל נקע בצוואר משיטוט עם העיניים בצגים דיגיטליים בסופרמרקט?
מה רע לנו עם הפתקים הקטנים על כל מוצר שנושאים את המחיר העדכני שלו? מניין הרעיון הבלתי הגיוני בעליל הזה להפסיק עם הפתקית ולעבור למסך? מה הועילו קמעונאים בתקנתם? ומה יקרה אם אגיע הביתה וארצה להיזכר כמה שילמתי על השקדים הטבעיים שקניתי? אתקשר לסופר ואבקש שמישהו ילך לצג הדיגיטלי לבדוק לי?
פרט לצג, לפי התוכנית של שרת הכלכלה תהיה גם אפשרות לסרוק את המוצר כדי לראות את המחיר ואת סכום הרכישה המצטבר. עכשיו גם הנייד שלי נכנס לפעולה ובטח יבקש ממני להכניס פרטים וססמה ולסרוק את הברקוד, ואז בטח משהו יסתיר את הברקוד ואתחיל להעתיק את תשע הספרות בגב המוצר, ואז קנייה של חצי שעה ביום שישי תהפוך לסאגה בלתי נגמרת של צגים, מסכים, טלפונים, ויכוחים עם האישה על כמה עלו הלחמניות ובסוף עצבים וסכסוכים משפחתיים, או אפילו גירושים אכזריים, והכל בגלל הכניעה של ברביבאי, שדווקא עכשיו דחוף לה להקשות, לסרבל ולתקן את מה שלא מקולקל.
צגים אלקטרוניים לא יאפשרו לנו להשוות מחירים, אלא יקלו על בעלי הסופרים להסוות מחירים. זה שינוי גרוע ומיותר שמנסים להעביר אותו כבר שנים, ועד היום כל השרים עמדו בפרץ, כולל נפתלי בנט עצמו, כשר הכלכלה לשעבר. עד שהגיעו לשרה שהייתה אלופה בצבא ומתנהגת כצרכנית טירונית, והיא היחידה שמתלהבת מהצג האלקטרוני כשהיא טוענת: זה חדיש. זה דיגיטלי. זה מגניב.
נקווה שמשהו או מישהי ימנעו מהצעד הרע הזה להתרחש. אולי אותה מישהי תהפוך לדפני ליף של 2022, ותצליח לעצור את העלייה ביוקר המחיה. ומי ייתן וכולנו נעשה איזה אפטר פרתי חגיגי, עם ניפוץ המוני של צגים אלקטרוניים ברחבי הסופר.