השקל הוא מטבע חזק ומבוקש. איך יודעים? הגל החדש של זיוף השטרות שפוקד את הארץ הוא עדות לכך. העובדה שיש מי שמשקיעים מאמצים לזייף שטרות בערכים גבוהים מעידה שמדובר בהימור משתלם עבור הזייפנים. גם בעבר היו מקרים שבהם זויפו מטבעות ושטרות, אבל מאז תחילת הקורונה הגבירו הזייפנים את קצב הזיופים, כשהם מתמקדים בעיקר בזיוף של שטרות בערכים של 200 שקלים.
בעבר נתפסו בשטחים מחרטות שבהן זויפו מטבעות של עשרה שקלים, אלא שהזייפנים החליטו כנראה שלא לעסוק בשלב הנוכחי רק בזיוף של כסף קטן, והם מתמקדים עכשיו בזיוף של שטרות בערכים גבוהים שמהווים עבורם הכנסה גבוהה יותר.
גל הזיופים שקדם לגל הנוכחי התרחש לפני כשנתיים. אז הופצו בשטחים וברשתות שטרות שהודפסו על נייר באיכות גבוהה במיוחד. גם העטים המשמשים לגילוי הזיוף התקשו לעמוד במשימה. השטרות המזויפים נמכרו אז לסוחרים בפחות מערכם, והזייפנים שלשלו לכיסם כסף רב. לזיוף הכסף הישראלי קדם זיוף שטרות של דולרים אמריקאיים. מכת הזיופים הייתה גדולה ומקצועית, ובנק הדואר אסר במשך תקופה ארוכה על הכספרים בסניפים לקבל מלקוחות בנק הדואר שטרות של 200 דולר.
כאשר השטר החדש של 200 שקלים נכנס למחזור, בנק ישראל התגאה בכך שיהיה קשה לזייף אותו, וטרח לפרסם סרטי הסברה שבהם ניתנו סימנים כיצד לגלות שטרות מזויפים. מתברר שככל שהשטרות נמצאים תקופה ארוכה יותר במחזור, קל יותר לזייף אותם. זיוף מוצלח של שטרות גבוהים מהווה את העסקה המשתלמת ביותר עבור הזייפנים, שמצליחים להכניס כמות גדולה של שטרות מזויפים.
שטרות מזויפים מתקבלים בדרך כלל כעודף בעיקר בשווקים, שם קיים קושי לבצע בדיקה יסודית של השטר. אפשרות נוספת לקבלת כסף מזויף היא כעודף מנהגי מוניות בסיום הנסיעה. הפצת שטרות מזויפים בקרב נהגי מוניות היא תופעה נפוצה, שמשרתת את הזייפנים ואת מי שסוחרים בשטרות.
הסיבה לכך היא שאין לנוסעים שהות לבדוק את כשרותו של השטר, בפרק הזמן מהרגע שבו הם מקבלים את העודף ועד הירידה מהמונית. גם מטבעות מזויפים בערך של עשרה שקלים נפוצים מאוד ולא פעם ניתנים כעודף על ידי נהגי מוניות. ראוי שתימנעו מקבלת שטרות בערכים גבוהים מנהגי מוניות ותבקשו מהם לפרוט שטר גדול לשטרות קטנים יותר.
אם לטענתם אין ברשותם שטרות קטנים, חשוב שתקפידו לקחת קבלה על הנסיעה ותבהירו לנהג שאם השטר שאתם מקבלים ממנו יתברר כמזויף, ניתן יהיה לאתר אותו בקלות יחסית.
כמעט בלתי אפשרי לדעת כמה שטרות מזויפים נמצאים כיום בשוק. על פי נתוני בנק ישראל, יותר מ־60% מהשטרות המזויפים שנתפסו הם בערך של 200 שקלים, אבל בשווקים ישנם גם שטרות מזויפים בערכים של 50 ו־100 שקלים. שטרות בערכים נמוכים יותר אף מוצעים למכירה בטלגרם במחירים שנמוכים מערכם.
לא תמיד הזיוף הוא מקצועי. במקרים רבים הזיוף הוא חובבני, ומתגלה בעיקר כשאתם באים לבנק להפקיד את השטר, או כשחלפני כספים מקצועיים מצליחים לגלות שמדובר בשטרות מזויפים. בנק ישראל פתח במסע הדרכה והסברה לגילוי שטרות מזויפים, שמתמקד בעיקר בנהגי מוניות ובשווקים.
מסע הדרכה לבדו לא יוכל להקיף את כל השווקים בארץ או לכלול את כל נהגי המוניות, ולכן חובה על בנק ישראל שלא להסתפק רק בכך. על בנק ישראל לנקוט פעולות הסברה באמצעי התקשורת הגדולים וברשתות החברתיות, שיתמקדו בסימני הביטחון שמוטבעים בשטרות. מי שיקפידו לזהות שטרות באמצעות סימני הביטחון שמוטבעים על השטרות, לא ייפלו קורבן לגל זיוף השטרות. ד