בשבועות האחרונים אנו משופעים בדיווחים, בהצהרות ובפרשנויות בנושא התגרענותה הצפויה של איראן. הנושא האיראני ושיחות הגרעין בווינה מאפילים על שאר הכותרות - העלייה במספר ניסיונות פיגועי הטרור, האלימות הגואה במגזר הערבי, יציאתה לחופשה של הגברת בנט ועוד.
איראן, הגדולה והמסוכנת באויבותינו, מעסיקה זה שנים רבות את קברניטי המדינה ואת ראשי מערכות הביטחון והמודיעין שלנו, ועומדת בראש דאגתנו הביטחונית והמבצעית. אין ספור מילים כבר נאמרו ונכתבו בנושא. מתשבחות על מעורבות ראש הממשלה הקודם, ועד ביקורת נוקבת על מה שנתפס כמחדליו ומחדלי הממשלה הקודמת. להררי המילים התווספה פעילות מדינית נמרצת לקראת השיחות של המעצמות עם איראן ובמהלכן, לרבות הצהרה מחייבת של ראש המוסד דדי ברנע כי לאיראן לא תהיה לעולם יכולת גרעינית.
אינני מצוי במעגל הידע והבקיאות המדינית־מודיעינית בנושא, ודעותיי בנויות על הערכותיי, על הכרת חלק מהמעורבים ועל דיווחי התקשורת, אך אני מרשה לעצמי לומר כי הצהרת ראש המוסד, כפי שניתן לפרשה, הינה מסוכנת ובהמעטה גם חסרת תבונה. הרבה תשבחות חולקו ליכולות המבצעיות של המוסד באיראן. כולן נכונות. אך בין יכולת מבצעית לקביעה החלטית - קיים מרחק רב.
התגרענות איראנית עלולה להתרחש, ויכולת מבצעית לא תוכל למנוע אותה. יש להבדיל בין מתקפה צבאית כוללת לבין מבצעי סיכול מוצלחים ככל שיהיו. דברת לא נחוצה ואף מזיקה שמענו וראינו גם בפרשנויות על מידת היותה של ישראל מוכנה, או פחות מוכנה, לתקוף באיראן.
האיראנים אינם מפרשים נכונה היבטים דמוקרטיים, כמו חופש תקשורתי או פרשני, וממשלת ישראל, כאמור, חייבת לצמצם את מבול השיח בנושאים אלו. האיראנים "בולעים" כל מה שנאמר ונכתב בישראל, וחבל שגודש הדעות וההערכות יפגע באחדות ובנחישות הלאומית, המדינית והצבאית שכל כך נחוצות בעניין זה. בנוסף אסור שחילוקי הדעות המסתמנים עם ידידתנו ארה"ב יסיטו את ההתמקדות בעיקר, כי טבעם של חילוקי דעות להיפתר במהלך הזמן. על ראש הממשלה למדר את העיסוק בנושא, בכך הוא יתרום לעמימות נחוצה ולהכנה טובה יותר, בכל המישורים, של מה שנדרש.
אני נמנה עם אלו הסבורים כי לאיראן תהיה יכולת גרעינית בתוך שנים בודדות. מספר חודשים ליכולת בניית פצצה ראשונה ומספר מועט של שנים ליכולות ניסוי וירי. אני מעריך כי מאזן האימה ימנע מאיראן שימוש ביכולתה. הפרסים נבונים, ולא קשה להעריך מה יהיה גורלה של איראן אם תשתמש ביכולתה הגרעינית. נראה לי כי הסיכון העיקרי טמון באפשרות שאיראן גרעינית תאיץ מרוץ גרעיני במזה"ת, ומדינות כסעודיה, מצרים, האמירויות ועוד ימהרו להצטרף למועדון הגרעין. מזרח תיכון גרעיני ישנה באופן טוטאלי את מרוץ החימוש באזור וישפיע משמעותית על מאזן האימה האזורי.
אתגרים הרי גורל
מהדיווחים על עקשנותה של איראן בשיחות עם ארה"ב ניתן ללמוד על רמת ביטחונם של האיראנים ועל מידת התקדמותם בפרויקט הגרעין. נראה שנחישות האיראנים ברורה, ולמרות רצונם להקלת הסנקציות, הם הביאו בחשבון כי הסיכוי להגיע להסכם קלוש. והם ימשיכו בשלהם, חרף הלחצים הבינלאומיים.
ישראל חייבת להכין עצמה לכל אפשרות, מדינית וצבאית. מול האיראנים אסור לשדר היסוסים, ספקות או חולשה. באותה מידה של נחישות ועוצמה יש להמשיך לפקוח עין אל מול הגזרות הלבנונית, הסורית, החמאסית ויהודה־שומרון־ירושלים, שכן כאשר נושא אחד עומד בראש, הנושאים האחרים עלולים לסבול מחוסר תשומת לב מספקת.
בפני מדינת ישראל ניצבים אתגרים ביטחוניים כבדים, חלקם הרי גורל. הממשלה הנוכחית, שללא ספק עושה מאמצים ראויים לטיפול בשלל הנושאים, חייבת לגשר, במידת האפשר, על הפערים האידיאולוגיים ולתעדף את הנושא האיראני ושאר הגזרות הביטחוניות במקום הראשון. ישראל בורכה בראשי מערכת ביטחון יעילים, חכמים ומנוסים. תפקידם בימים אלו הוא להפעיל את כישוריהם אל מול המדינאים ובתוך ארגוניהם. הנושא האיראני ימשיך וילווה אותנו, בצמידות רבה, שנים רבות, ונדרשת עמידה איתנה ונבונה.
ומשהו אחרון לסיום. בימים האחרונים כולנו עוקבים אחר עדותו של עד המדינה ניר חפץ, שעד כה אינו נוגע בנושא האיראני, אך מעיד על התרשמותו מחוסר יכולתו של נתניהו לקבל הכרעות ביטחוניות חשובות, ועל מעורבות בני משפחתו בנושאים אלו. אם יש בדברים ולו שמץ של אמת, הם מצביעים ללא ספק על יכולת לקויה לקבל החלטות, גם בנושא האיראני, שהיה "ספינת הדגל" בעיסוקיו הביטחוניים של נתניהו דאז. צריך, אם כן, להטיל ספק בשאלה עד כמה ניהל נתניהו מדיניות נבונה ושקולה בנושא רגיש זה. ימים יגידו אם הטיפול באיום האיראני היה נכון, ולא מוטה עקב אינטרסים משפחתיים־אישיים, ועד כמה ניהלה ישראל מדיניות נכונה בנושא קריטי זה.
הכותב הינו ראש השב"כ לשעבר ונשיא חברת C.G.i למודיעין עסקי [email protected]