ידיעה שהגיעה לפני כמה ימים מקהיר זכתה לתשומת לב רבה בישראל ובעולם הרחב. משרד ההקדשים, שהוא המקבילה שלהם למשרד הדתות, הכריז כי בכוונתו לתרגם את הקוראן לעברית. דובר המשרד מסר כי הגרסה העברית היא חלק ממפעל תרגומים של הספר הקדוש לשפות זרות.
הוא השתמש בביטוי "משמעויות הקוראן" כדי לתאר את הנוסח שיפורסם, ובעצם רצה לומר כי אין מדובר בקוראן ככתבו וכלשונו. מבחינת המוסלמים, הקוראן הוא הנוסח בערבית בלבד, שהרי לפי אמונתם הוא נכתב בידי אלוהים וירד לעולם באמצעות שליחו. אם האל הנשגב בחר לפנות לאנושות בערבית, אזי קריאת דבריו בשפה אחרת עלולה להעניק להם פרשנות שגויה, וכך לפגוע בקדושתם.
בירור קצר שעשיתי בקהיר העלה כי הגרסה העברית כבר הושלמה, וכל שנותר הוא להדפיסה. היא נעשתה בידי מתרגמים מומחים לעברית מאוניברסיטת אל־אזהר, שנעזרו במשכילים מקרב הערבים בישראל. אין לקנא בחבר המתרגמים המסור. גם אם הוציאו תחת ידם מוצר לעילא, העברית אינה שפת אמם, ולעובדה זו עלולות להיות השלכות על הנוסח הסופי.
זו לא הפעם הראשונה שבה מחולל הממסד המצרי דיאלוג הלכתי בין מצרים לעברים. לפני יותר מעשור תרגם חוקר מאוניברסיטת קהיר, ד"ר מוסטפא עבד אל־מעבוד, את ששת סדרי המשנה לערבית. זוהי עבודה חשובה מאוד, מאחר שבכוחה להניח בפני קהל דוברי הערבית את מקורות הפסיקה והמחשבה ההלכתית של היהודים. המומחה המצרי לקח על עצמו משימה יומרנית: להתגבר על שפת חכמי המשנה. מעניין כיצד התמודד עם ביטויים כמו "ולא תהא כוהנת כפֻנדקית?", או "לא דובים ולא יער", ואיך התגבר על הארמית, למשל בביטוי "חלומות באספמיא".
באחד מביקוריי בקהיר ניסיתי להתעמק בעבודתו כדי לבחון אם צלח את המשימה, אבל נואשתי עד מהרה. את הש"ס יש לתרגם תחילה לעברית, לפני שפונים לתרגמם לכל שפה אחרת.
300 תרגומים לאנגלית
לפני שנתיים פרסם גוף ממלכתי בסעודיה, "מרכז המלך פהד לפרסומי הקוראן הנאצל", תרגום לעברית של הקוראן. חוקר מעזה, עלא אלדין אחמד, התעמק בנוסח הסעודי ומצא בו, לדבריו, 300 טעויות מסוגים שונים. הוא פרסם את ממצאיו וחולל סערה ברשת שהביכה מאוד את הסעודים, וכמובן שירתה את האחרים שתרגמו נוסח עברי משלהם. בשנת 2015 הוציאה הוצאה ירדנית בשם "בַּיינַאת" (הוכחות, עדויות), המתמחה בכתבי קודש, תרגום מהודר לעברית של הקוראן. ההוצאה גייסה למשימה את איש החינוך סובחי עלי עדווי מכפר טורעאן בגליל שתרגם את הספר במלואו. התוצאה מספקת לקורא העברי מושג טוב על תוכנו המלא של הספר.
הקוראן תורגם לרוב השפות הקיימות היום – כולל סינית, אורדו, מלאית (שפתם של המלזים), סנסקריט וכמובן לשפות אירופיות. באנגלית נודעו לאורך הדורות כ־300 תרגומים שלו. אף שהמצרים, הירדנים והסעודים רצו להראות לנו את האור, קדמו להם אחרים כבר לפני מאות שנים. בימי הביניים תרגמו יהודים את הקוראן באנדלוסיה כדי להכיר את מקורות האמונה של שכניהם.
בראשית המאה ה־17 תרגם חכם יהודי את הקוראן לעברית מאיטלקית. ב־1957 פורסם בגרמניה הנוסח העברי הראשון לקוראן שנדפס. הוא תורגם בידי החוקר היהודי הרמן רקנדורף. ב־1936 יצא לאור תרגומו של הפרופ' יוסף יואל ריבלין וזכה לשבחים רבים אצל חבריו החוקרים. ב־1971 הוציא אהרון בן שמש את התרגום שלו לעברית, ובשנת 2005 פרסמה אוניברסיטת תל אביב את התרגום החדיש ביותר, שנעשה בידי חוקר האסלאם הפרופ' אורי רובין.
הקריאה בקוראן למי שאינו מכירו עשויה להיות חוויה מעניינת. לצד ההתחשבנות החריפה עם היהודים, יש בספרם הקדוש של המוסלמים מקבילות עלילתיות לחוּמַש. שפתו עשירה, והמבנה שלו שונה מהתנ"ך. הפרק (סורה) הארוך ביותר בספר ("הפרה") מונה 286 פסוקים, אבל יש בו גם פרקים בעלי שלושה או ארבעה פסוקים בלבד.
תחרות עתיקה עם היהדות
מדוע מבקשים המצרים להוציא לאור תרגום של הקוראן בעברית? קהיר מרבה להתעניין ביהודים ובישראל. זו התעניינות שמניעיה העיקריים פולמוסיים, ושורשיהם בימי ראשית האסלאם. שתיהן דתות הלכה, שהתקיימו באזורנו זו לצד זו, אלא שהיהדות באה לעולם לפני האסלאם, ולכאורה הפכה אותו למיותר. כדי להוכיח את חסרונותיה, יש ללמוד אותה היטב. לתרגום המצרי לעברית, שנולד בחוגים ממשלתיים, מצטרף מרכיב של הטפה. הוא מסתיר יומרה לגלות ליהודים את האור.
הקורא העברי אינו זקוק לשלושה נוסחים שונים של הקוראן בעברית. סעודי, ירדני ומצרי. אבל שלושתם מאמינים כי התרגומים לעברית שנעשו עד כה אינם טובים, ועל כן נדרש תיקון. הם לא רק יתחרו ביניהם בשאלה מי יצליח להוציא לאור תרגום מדויק יותר, איכותי ונאמן למקור, אלא גם יתפלמסו איתנו, היהודים. כפי שהדת הנכונה היא זו שלהם, כך התרגום הנכון של הקוראן הוא זה שיצא תחת ידיהם בלבד. כל נוסח אחר, לשיטתם, לוקה בחסר, ועל כן מחלל שם שמיים.
הד לטענה הזו אפשר למצוא בדבריו של שר ההקדשים המצרי, מוחמד מוח'תאר גומעה. הוא ציין כי הנוסח העברי יזכה לגרסה דיגיטלית, והתגאה כי מי שיעיין בו יזכה להכיר את הפירוש הנכון לקוראן, "ללא שיבושים או מידע שגוי", כהגדרתו. גם אנשי "ביינאת", שיזמו את התרגום הירדני לקוראן, טענו בהקדמה כי לקורא העברי יש זכות לקבל את "האינפורמציה הנכונה והאמיתית".
גם ראשוני האסלאם טענו כי אלוהים בחר בהם רק אחרי שניסה את בני ישראל והתאכזב. בצר לו, הוא מצא את הנוצרים, אבל גם אצלם ידע מפח נפש. כך הגיע אל המוסלמים, ובראותו אותם הכריז כי הם אחרוני הנביאים ונושאי הבשורה הנכונה.
אין בקרב החוקרים ויודעי הדבר מסקנה מוחלטת לגבי התרגום הטוב ביותר לעברית של הקוראן מבין אלה שיצאו לאור עד כה. כדי להגיע לתוצאה הזו, יש לקרוא את התרגום פסוק אחר פסוק, ולהשוותו לשפת המקור. טרם נמצא המשוגע שיירתם לבדיקה. מי שמעוניין להכיר את פרשיות הקוראן, את רוחו הכללית ואת גיבוריו, בהחלט ימצא את סיפוקו בתרגומיהם של ריבלין, בן שמש ורובין. מחוקרים מוסלמים, מן הסתם, תתקשו לשמוע מחמאות על היצירות הללו.
הכותב הוא הפרשן לענייני ערבים של גלי צה"ל