הוא נחשב אחד ההרפתקנים הגדולים של המאה ה־19. מעטים יכלו לעמוד בפני קסם אישיותו. בעיתוני אותה תקופה תואר כ"איש יפה תואר עד מאוד, שבחזותו המרשימה היה משהו מוזר - לא צרפתי ולא אוסטרי - אלא תיאטרלי, שחליפתו, כפפותיו, המגבעת שהוא חבש, והמקל שהוא אחז, שהיה מצופה זהב, היו הדורים. זקנו, שהיה עשוי למשעי, היה שחור, ושיווה לו חומרה וקדרות".

הוא שימש ככתב הפריזאי של החשוב בעיתוני וינה, ובמשך כעשור הוא גם היה מחזאי שנאבק על הכרה, וזכה להצלחה בינונית. בתקופת חייו, מולדתו, האימפריה האוסטרו־הונגרית, הסתאבה והתפוררה, וחלה עלייה בלאומנות ובגזענות. מיתוסים שקשורים בו נפוצו עוד בראשית דרכו הציבורית. זיגמונד פרויד טען שהוא ראה אותו בחלום עוד קודם שפגש בו בפועל. מרטין בובר ראה בו "פסל שאין בו רבב ודופי, בעל קלסתר פנים מואר בעינו של משיח".

הוא גדל בבודפשט. הוא העריץ את האצולה, והודה פעם שאילו הייתה ברירה בידיו, הוא היה נולד אציל פרוסי. אמו הייתה אישה שתלטנית, נערצת בידי בעל צייתן, שניהלה ביד רמה את משפחתה הקטנה. לאביו, שהשכלתו הפורמלית הייתה מוגבלת, היה בנק, והוא נחשב למיליונר. האב ירד מנכסיו לאחר שעסק בספסרות. הוא למד משפטים באוניברסיטת וינה. כתב שירים וסיפורים, והציע לתרגם מחזות מצרפתית לגרמנית. בשנת 1896 פרסם ספרון המציע פתרון מעשי לבעיית היהודים ולחוסר יכולתה של אירופה לפתור אותה.

לפני מותו הוא נפגש עם האפיפיור פיוס העשירי. בפגישה בין השניים הוא לא כרע ברך, ולא נישק את ידו של האפיפיור, שנראה כועס, מה שלא הרתיע אותו לחזור על תוכניתו הישנה להעניק מעמד אקס־טריטוריאלי למקומות הקדושים. בקשתו לא נענתה. ב־1902 השלים את כתיבת הרומן האוטופי שלו.

ב־2 ביולי 1904 הוא פגש את ילדיו בפעם האחרונה. בתום פגישה קצרה, הוא הפנה אליהם את ראשו ואמר להם: "ובכן יקרים שלי, ראיתם אותי ואני אתכם, עכשיו לכו". יום לאחר מכן הוא מת, בחמש אחר הצהריים, מהסתיידות בלבו, כשהיה בן 44 בלבד. בפרק הזמן הקצר שבו חי, הוא התנהל כמי שנתון בהלם של טירוף, כפי שהוא עצמו העיד ברשימות שניהל בפנקסו.

חיים ויצמן, לימים נשיא מדינת ישראל ומי שנחשב יורשו הגדול, כתב לארוסתו: "חש אני כי עול כבד נפל על שכמי". דוד בן־גוריון, שהיה אז נער בן 18 בפלונסק, היה המום מצער וכתב "כה גדולה האבדה". גולדה מבוביץ, לימים גולדה מאיר, הייתה בעת מותו ילדה בת 6, והיא זכרה עד יום מותה את הרגע שבו התקבלה ההודעה על מותו. רחובות רבים בארץ נקראים על שמו.

אתם מוזמנים לגלות
מי האיש?


פתרון החידה הקודמת:

מי שנחשב לאחד מזמרי הפופ הגדולים ביותר בכל הזמנים, ולאורך השנים הוציא יותר מ־50 אלבומים שנמכרו בכ־250 מיליון עותקים בכל העולם, הוא פרנק סינטרה.