בשבועות האחרונים הוסרה האבטחה האישית ממשה בוגי יעלון, שר הביטחון לשעבר, המשנה לראש הממשלה, והרמטכ"ל ה־17 של צה"ל. אם לא שמעתם על כך עד לימים האחרונים זה לא מקרי. יעלון, איש צנוע וישר דרך, שלא דבק בו מעולם רבב, לא העלה על דעתו לעשות בכך שימוש, או להתלונן על הצעד שעליו החליט האגף לאבטחת אישים בשירות הביטחון הכללי.
מי שמכיר את יעלון, יודע שגינוני שררה הם הדבר האחרון שמעניין אותו. לולא דני קושמרו, מגיש חדשות סוף השבוע בערוץ 12, היה מזכיר כבדרך אגב את החלטת השב"כ להסיר את האבטחה מיעלון, כשהתייחס לאפשרות להסיר את האבטחה מבני משפחת נתניהו, לא הייתם שומעים על כך לעולם. יעלון לא ביקש מעולם אבטחה לעצמו או לבני משפחתו, גם לא כשכיהן כשר הביטחון. מן הסתם הוא גם לא התערב בהחלטה להסיר ממנו את האבטחה האישית.
לפני מספר שנים, כשיעלון סיים את שירותו כרמטכ"ל, הוא אושפז באחד מבתי החולים בירושלים, שם מועסקים בני מיעוטים רבים. אף שיעלון שימש במהלך שירותו הצבאי כמפקד סיירת מטכ"ל ופיקד על מבצע "הצגת תכלית", שבמהלכו נטען שהוא זה שחיסל את אבו ג'יהאד, ראש הזרוע הצבאית של אש"ף בתוניס, הוא לא מצא לנכון לבקש לעצמו אבטחה בעת אשפוזו.
את תפקיד המאבטח נטל אז בהתנדבות גיסו המסור של יעלון, שהחליט שלא להשאיר את מפקד הסיירת והרמטכ"ל לשעבר ללא הגנה ואבטחה, וישן איתו בבית החולים. אבטחה איננה סמל של מעמד, אף על פי שעבור רבים מהפוליטיקאים זהו סמל שלטוני מבוקש, שאם זה היה תלוי בהם הם לא היו נפרדים ממנו עד ערוב ימיהם.
אני אישית סבור שאין זה מתפקידה של ועדת שרים שמורכבת מפוליטיקאים להחליט על אבטחתו של איש פוליטי זה או אחר. לדעתי, זאת צריכה להיות סמכותו הבלעדית של שירות הביטחון הכללי, וערכאת הערעור על החלטות השב"כ צריכה להיות שר הביטחון או ראש הממשלה.
לאחר רצח השר רחבעם זאבי (גנדי) ז"ל, הוחלט לאבטח את כל שרי הממשלה אישית ולא רק את בתיהם. לצורך משימת האבטחה המורכבת, שעולה למשלם המסים מאות מיליוני שקלים, הוקמה יחידת "מגן", שהיא יחידת אבטחה שכפופה למשרד ראש הממשלה, שדאגה לשכור מאות מאבטחים ולאמן אותם על פי אמות המידה הנהוגות בשב"כ.
מאבטחי השב"כ המשיכו לאבטח רק את סמלי השלטון ובהם ראש הממשלה, שר הביטחון, נשיא המדינה, יושב ראש הכנסת, ראש האופוזיציה ונשיאת בית המשפט העליון. כשהוחלט בעבר להסיר את האבטחה משרי הממשלה, נשמעו אז אותם איומים שאנחנו שומעים היום, שבהם הוזהר השב"כ מאפשרות של פגיעה בשרים. אבל השב"כ עמד על דעתו המקצועית שעל פי מידע שבידיו, לא נשקפת סכנה לאף לא אחד משרי הממשלה, ואיש מהשרים לא העז להתווכח עם קביעתו המקצועית של השב"כ.
לשרים היה קשה להיפרד מסמל הסטטוס, בדמות מאבטח שניצב מאחוריהם כשבאוזנו תחובה אוזנייה, אבל הם כבשו בשקט את עלבונם. גם הרמטכ"ל זוכה לאבטחה קבועה של יחידה צבאית מטכ"לית, שמורכבת מקצינים וחיילים בקבע, שאיננה קשורה למערך האבטחה הממלכתי, אבל מאומנת וזוכה לכל הסיוע שנדרש מהשב"כ. לאבטחה דומה זוכים גם אלופים במטה הכללי. ראש הממשלה זכאי מתוקף תפקידו הממלכתי לאבטחה צמודה ולרכב משוריין עם נהג למשך 20 שנה מסיום כהונתו. האם יש צורך לאבטח גם את בני משפחתם הקרובים של ראש הממשלה ושאר סמלי השלטון? התשובה לכך היא רק בידי השב"כ.
כיעור פוליטי
מזל טוב לחברת הכנסת שירלי פינטו, שילדה השבוע את בתה, כרם. ח"כ פינטו מסיעת ימינה, סיעתו של ראש הממשלה, היא הח"כית החירשת הראשונה בתולדות הכנסת. פינטו, שמתאוששת עדיין מהלידה, נאלצה להגיע להצבעה בכנסת עם התינוקת בת השבוע משום שסיעת הליכוד החליטה שלא להתקזז איתה. קשה לדעת אם זה נובע מכך שפינטו צייצה לאחרונה בטוויטר נגד נתניהו והזדרזה למחוק את הציוץ, אך מה שברור הוא שאלה פניה המכוערות של הפוליטיקה הישראלית, שאין לה כנראה קווים אדומים. בכל מקרה, גם הקפצתה של פינטו למליאה לא הועילה - והקואליציה הפסידה בהצבעה.
לאופוזיציה הנוכחית יש שלל הסברים לשאלה מדוע היא בחרה לנהוג כך. נראה שהיא מנהלת בוכהלטריה דוחה על גבה של היולדת הטרייה, כדי לנמק את ההחלטה הלא אנושית שהתקבלה בימים האחרונים. באופוזיציה נזכרו שבסוף חודש נובמבר לפני ארבע שנים, כאשר שרן השכל מהליכוד אושפזה, היא נאלצה להגיע לכנסת מחוברת לאינפוזיה, כיוון שראשי מפלגות האופוזיציה של אז לא היו מוכנים להתקזז איתה.
עוד אירוע, שגם הוא התחולל לפני ארבע שנים, נוגע לח"כ לשעבר יהודה גליק, שנאלץ להגיע להצבעה על חוק המרכולים אף שישב שבעה על מות רעייתו. לפני ארבע שנים אירעו עוד שני אירועים בלתי נשכחים, שהם הסיבה לכך שפינטו, שלא חשבה בזמנו שתהיה ח"כית, משלמת עליהם היום את המחיר. הראשון הוא סירובה של האופוזיציה אז להתקזז עם ציפי חוטובלי, שהייתה אז חברת כנסת. חוטובלי ילדה שבועיים קודם לכן ולמרות זאת נאלצה להגיע להצבעה על חוק הגיוס. במקביל, ראש הממשלה דאז נתניהו נאלץ לדחות את ביקורו בקפריסין, משום שגם איתו סירבה האופוזיציה להתקזז.
שלא תבינו אותי לא נכון. דעתי על התנהלותה של האופוזיציה של אז היא בדיוק כמו דעתי על מה שעושה האופוזיציה של היום. לא הרבה פעמים אני נוטה להסכים עם פוליטיקאים, אבל אני חותם על כל מילה שכתב בדף הפייסבוק שלו ח"כ בועז טופורובסקי מיש עתיד: "מי שהחליט לא לקזז את חברת הכנסת שירלי פינטו שילדה את בתה, לא מעוניין בדמוקרטיה. הוא רוצה לנצל מצב אישי של אם טרייה, כדי לגנוב הצבעות בדרך אנטי דמוקרטית ירודה ושפלה".
טופורובסקי סיים את הפוסט שלו במשפט שראוי שחברי הכנסת הדתיים והחרדים שהצטרפו ליוזמה של הליכוד, שמגלגלים עיניים ומטיפים מוסר לכולם, ישננו אותו: "אסור לנו לשכוח, מעבר להיותנו פוליטיקאים, אנחנו קודם כל בני אדם. ההחלטה לא לקזז את חברת הכנסת פינטו לא אנושית".