להטיל הגבלות, כבר למדנו, זה קל, יחסית, אחרי ויכוחים ומאבקים בישיבות הממשלה המוזרה הזאת, שבין כל משבריה, שגיאותיה והססנויותיה גם עושה, משנה ומתקנת. לאכוף את ההגבלות - קשה עד בלתי אפשרי, הן בגלל התנגדויות הציבור, שמאבד אמון בממשלה ובהחלטותיה, המשתנות מלילה לבוקר; בגלל הלובי של האינטרסנטים וההתנגדות האוטומטית של האופוזיציה, ובגלל שהממשלה עצמה ערוכה להחלטות תיאורטיות, אך לא דואגת לאכוף כיאות את החלטותיה ולהכשיר כוח אדם ללוגיסטיקה, לתקנים, למפקחים ומשגיחים וליצירת תנאים אופטימליים לפעולתם.

זה נכון, בשינויים קטנים, גם למלחמה באומיקורונה, המכפילה את עצמה, ובהגבלות ההכרחיות על הלא מחוסנים והמחוסנים חלקית למניעת הדבקות המוניות. זה תקף גם לחולשת המשטרה במאבקה בפשיעה ובאלימות במגזר הערבי, וזה תקף גם למצב המשברי בחינוך ולמאבק לחיסון הילדים בבתי הספר (כששרת החינוך מאבדת את אמון ההורים בשל העמימות שבהתנסחויותיה ובגלל תדמיתה כאשת ריב שלא בדיוק נשמעת להחלטות הממשלה). "השאלה לגבי המשבר האסוני הבא", אמר חכם אחד, "היא לא אם יגיע, אלא מתי". ראש הממשלה בנט דווקא נערך לקראת משבר מגיפתי כמו באירופה, אבל הציבור וחלק מנבחריו עדיין שאננים.

הדברים נכונים גם למאבק על הסכם שינוע הנפט הגולמי מהאמירויות למסוף קצא"א באילת, שמכפיל ומשלש ומרבע את כמויות הנפט שיעבור דרך אילת וישראל לצרכנים בארצות אירופה. קצא"א, קו צינור אירופה־אסיה, חתמה על הסכם שינוע עם חברה באמירויות ומבקשת להזרים בשנים הקרובות עשרות מיליוני טונות נפט גולמי בשנה, שיגיעו למסוף שלה באילת ביותר מ־100 מכליות ענק (פי 30 בערך מהכמות השנתית עד עתה) ויוזרמו בצינורות תת־קרקעיים ישנים למסוף באשקלון, ומשם יועברו למאות מכליות רכב בדרך לאירופה.

דליפה של עשירית אחוז מהכמות המפלצתית בסביבת המסופים עלולה לגרום לאסון אקולוגי ענק בשמורות האלמוגים הנדירות במפרץ אילת ובים סוף, להשמדת הסביבה האורגנית במרחבי הים התיכון, בואכה אשקלון, ולאסון במתקני ההתפלה. פגיעה בצינורות עלולה להציף את הסביבה באלפי טונות של הרעל השחור, כמו שקרה ב־2011 בשמורת נחל צין, וב־2014 בדליפה ענקית שהציפה את שמורת עברונה ליד אילת בכחמישה מיליון ליטרים נפט (האסון האקולוגי הגדול בתולדות ישראל. החברה נענשה בתשלום 100 מיליון שקלים). רק השנה נתבעה קצא"א תביעה ייצוגית של מאות מיליוני שקלים בגין דליפה במכל דלק באשקלון.


קצא"א היא חברה ממשלתית, שעד לאחרונה הייתה מוגנת במעטפת סודיות ביטחונית מתביעות בגין רשלנותה לכאורה. העסקה לא תביא לישראל כל תועלת, אך תעשיר את קצא"א בכמה מאות מיליוני דולרים. ביטול העסקה לא יפגע בקשרים הטובים בין ישראל לאיחוד האמירויות, לדברי בכירים שם. המשרד להגנת הסביבה, גם בימי השרה הקודמת גילה גמליאל ובעיקר בימי הנוכחית תמר זנדברג, לחם ולוחם נגד ההסכם וטוען שקצא"א נעדרת כל יכולת לטפל מיידית בדליפות ובזיהום אוויר, שעלולים לנבוע ממתקניה. עתירות לביטול ההסכם שהוגשו מטעם ארגוני הסביבה לבג"ץ זכו לתגובת המדינה, שלפיה ההסכם יימשך, אך המשרד להגנת הסביבה יהיה מוסמך לפקח על הפעלתו ולהגביל את כמויות הנפט שיוזרם. זה עדיין לא קצה קצה של קצא"א, החברה היהירה שמסכנת לתפיסתי את סביבתה־סביבתנו. עמותת "אדם, טבע ודין" עם כמה חברי כנסת יוזמים חוק לסגירתה - אבל בינתיים הפיקוח של המשרד ישגיח שהחתול ילקק את כל הנפט שדלף, לפני שייגע בשמנת.