שפת 2021
- הסתערות על הקפיטול (ב־6 בינואר).
- נשיא ארצות הברית ביידן.
- ראש ממששת ישראל.
- הדנ"א של העם היהודי.
- פרויקט 315.
- גל שני, גל שלישי, דלתא, אומיקרון.
- חופשה באבו דאבי.
- ממשלת טליבאן באפגניסטן.
- ארטיום דולגופיאט, לינוי אשרם, מדליות זהב.
- ערוץ 14.
- סרסור בסוהרות חיילות.
- ממשלה יהודית־פלסטינית.
- מדינת אי (ביטוי שנעלם כשהממשלה החדשה קמה).
- “דבר שמתחפש לאהבה", ספר מאת גליה עוז.
- ממשלת השינוי (לרעה?) והריפוי (מדמוקרטיה?).
- רע"ם לשון המאזניים.
- טילים על תל אביב. שומר החומות.
- לינץ׳ בערים המעורבות. פרעות תרפ"א.
- אנטישמיות היא ההוטו והטוטסי.
- סקרי אי־האמון במערכת החוק.
- אנגלה מרקל, לשעבר קנצלרית גרמניה. בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל לשעבר.
- אלימות מתנחלים, באנגלית.
- נורווגים ועוד וריאנטים מסוכנים.
- רקטור הספרייה הלאומית.
- חוק הפייסבוק (ביטוי לשוני נדיר שקיים רק בטורקית ובעברית).
השירה העברית ב־2021
ליקטתי מתוך שירים חדשים קצת ציטוטים שעצרו אותי לרגע. כל השירים הם מן האלבום החדש של טונה. מדובר באלבום שיצא לאור ממש החודש, בסוף 2021. שם האלבום: “מזרח פרוע". ייתכן שתקראו עכשיו כמה מהשורות הטובות ביותר שקראתם בשירה העברית בשנה הזו:
מתוך השיר “שימי":
“הייתי כל כך מחתרתי שזה הפך לתופעה, ותופעות זה ממלכתי".
וגם:
“שיט, את כל כך יפה שאני שוכח לְאַפֵּר".
מתוך השיר “היי בייב":
“וכמה שתנסה ללחוץ סייב, וכמה שתנסה לסובב (היי בייב), אין דרך קלה לשבור לב".
מתוך השיר “אחד לסבתא":
“אני כל כך מפוקס על השיט שלי,
אני יכול לכתוב טקסטים בפוסיקט, (הי)".
וגם:
“עבר, עתיד ועצב, כבוד, כוח וכסף, אל תהיה עבד לאף אחד מאלה".
וגם:
“לפעמים אני סופר עד שש, אבל מתפוצץ בחמש".
מתוך השיר “אפטרפארק":
“יאללה נקסט, אל תשלחו לי טקסט, אני לא מחפש".
וגם:
“תשלמו על יחסי ציבור מפה ועד מאי,
אבל הלב שלכם חלוד, אתם בטח לא עוברים גלאי".
וגם:
“ספרו איך אחד מכר מדינה בשביל כותרת,
ואני מכרתי כל סיקור אוהד בשביל פאנץ׳".
מתוך השיר “הטוב הרע ואחותך"
(מבוצע עם שלום חנוך):
“אבא של המדינה שכח אותי באוטו".
מתוך השיר “יודעת לסובב":
“איך הצדק הוא עיקר, עד שזה רע למשטר.
איך תמיד אני יודע, ועדיין נגרר".
מן השיר, שהשם שלו קנה אותי, “שובו של מרדכי":
“תחזיק חזק כי מתקרבים אל המזרח הפרוע. כאן להיגיון אין דורשים".
וגם:
“אתם רוצים לראות אותי עם הידיים למעלה,
אף פעם לא סטיתי מדרכי, אז בטח לא הלילה".
מתוך השיר “עומס לב" (מושר עם דודו טסה):
“אבא עבד קשה כדי להשתלב במטריקס,
אני פי שלוש כדי לצאת".
וגם:
“אי, שתיתי ואכלתי קצת יותר מדי,
עוד ועוד ועוד, זה סיפור חיי".
וגם:
“בלב שלי יש חור בגודל של פלנטה,
והתעלמתי מהפצע עד שאני לא יודע
איזו אצבע לחבר לשקע".
מתוך השיר “טָרָנְטוּנָה":
“כן שותה מהבאר,
לא שותה מהבערך".
וגם:
“פותח את הפה, כי לשתוק מול שלטון החוק כבר יותר מפחיד".
מתוך השיר “קריוקי" (עם פאר טסי, שהקול שלו מוסיף המון):
“אה, שלום־שלום במסיבה ביפו, מערבב את הערק עם מיגרנה,
לא ברור אם זה הגיל, האייפון, או אני מאז שהיא איננה".
וגם:
“לפעמים החיים מסיבת קריוקי
אנשים מזייפים מקבלים את זה יופי.
גם אני מזייף קצת איתךְ".
צרה ושמה מלל
שנת 2021 חלפה, מהשנה הבאה יש מקצוע חדש בתוכנית הלימודים: בוּרוּת.
מקורותיי במשרד החינוך מספרים לי על דיונים בוועדות שם, שבהן מנסים לצמצם בלימודי ספרות, תנ"ך והיסטוריה.
אתם יודעים איך מכנים שם את המקצועות הבעייתיים האלה שיש לצמצם או לבטל אותם? “מקצועות רבי מלל".
אישיות בעלת סמכות כה רבה בתחומים האלה, שאין ספק שהיא ראויה למשרת הרקטור של רקטור הספרייה הלאומית, אמרה לי ככה: “ראיתי איך הזדעזעת (ובצדק) מהתוכנית הנואלת של משרד החינוך לבטל את בחינות הבגרות במקצועות ‘רבי המלל׳ (ספרות, תנ"ך, היסטוריה).
"ברור, כשבמקצוע אין בחינת בגרות ערכו יורד פלאים. צעירים לא ילמדו את המקצועות האלה באוניברסיטאות ובמכללות להכשרת מורים, והם יתנוונו לגמרי.
"במקום שמשרד החינוך יהיה מודאג מזה שצעירים כותבים היום משפטים לקוניים של שתיים־שלוש מילים (לצורך מסרון, וואטסאפ, טוויטר וכד׳ לא צריך יותר מזה), היא מתחנפת לצעירים ו׳הולכת לקראתם׳.
"משרד החינוך עומד להפוך את ילדינו לבורים. במקום לצמצם את הפערים, משרד החינוך יגדיל אותם. ילדים שלא גדלו בבית עשיר בתרבות, לא יידעו אפילו לנסח מכתב כהלכה, וייאלצו להיות שואבי מים וחוטבי עצים, המוגבלות שלהם תישאר עד סוף כל הדורות (והם אפילו לא יידעו מה זה שואבי מים וחוטבי עצים, כי הם לא ילמדו תנ"ך כהלכה)".
פינת השלולית
בשלוליות רבות ינושקו הלילה בחצות נשיקות רבות. הכל יהיה יפה, אבל כל השלולית יודעת: אפשר לספור עשר, תשע, שמונה וכך הלאה עד לנשיקה, אבל אין אפשרות לספור עשר, תשע, שמונה וכן הלאה עד להתאהבות. הלוואי ובשנה הבאה תאמר נסיכה: הוא היה צפרדע ואז בחצות התנשקנו ופוף, הוא הפך לנסיך.