1. קורונה OUT, יוקר מחיה IN
זה אמור היה להיות שבוע החלומות של שר האוצר אביגדור ליברמן. הלמ"ס פרסמה שהאבטלה במשק ירדה ל־3.5% - שפל של שנתיים - ובימים כתיקונם זאת הייתה סיבה לשלוף בקבוקי שמפניה. אבטלה כל כך נמוכה עם אומיקרון חי ובועט היא הישג יוצא דופן בקנה מידה בינלאומי. הנתון מוסבר גם בהחלטת שר האוצר לבטל כבר באוגוסט 2021 את תשלומי החל"ת.
מעבר לכך, ליברמן לחץ - ומתווה התו הירוק יבוטל מיום ראשון הקרוב, למעט מקומות נקודתיים. מי בכלל זוכר כבר את הקורונה ואת מתווה הפיצוי לעסקים. אלא כפי שנאמר, האדם מתכנן ואלוהים צוחק. פיגוע יוקר המחיה שיבש הכל וגרר את שר האוצר לשבוע הגרוע ביותר שלו מאז כניסתו לתפקיד.
מדוע הסערה הציבורית התעוררה דווקא השבוע? ובכן, הכל שאלה של תזמון. ביום שבו הממשלה שיגרה את מכתב האיום לקמעונאים וליצרנים שהעלו מחירים, פורסם הדיווח החודשי על עדכון מחירי הבנזין, שהגיעו לשיא של שבע שנים. וכאילו כדי לשפוך עוד דלק על המדורה, כמה שעות מאוחר יותר שוגרה הודעת רשות החשמל על ייקור התעריפים - ולא ב־4.9% כפי שהובטח, אלא ב־5.7%. שני אלה הספיקו כדי להוציא את הציבור מהכלים, ומחאת יוקר המחיה התפוצצה.
ליברמן ניצב שלא בצדק במוקד המאבק, אבל הוא הביא את זה על עצמו. הוא מתפקד ככליא ברק ועלול לשלם על כך את המחיר בריבית דריבית. תומכיו הפוליטיים התייצבו בטלוויזיה והבהירו שהם מצטערים על שהצביעו ישראל ביתנו. מתברר שוב שגם אם תהיה שר האוצר המצליח ביותר, ואפילו אם תוריד את מס ההכנסה והמע"מ לאפס, לעולם לא תהיה פופולרי. שר האוצר הוא התפקיד כפוי הטובה ביותר, ולא ברור מדוע פוליטיקאים כל כך מעוניינים בו.
את התייצבותו בחזית המאבק ביוקר המחיה חנך ליברמן בשבת האחרונה בהופעה אצל רינה מצליח ב"פגוש את העיתונות". הוא בישר לה שבכוונתו לשלוח ליצרניות המזון מכתב אזהרה, וסיפר על צעדים נוספים שבכוונתו לנקוט אם הן לא ייעתרו לבקשתו. כשר ביטחון ליברמן אומנם לא הצליח לחסל את איסמעיל הנייה תוך 24 שעות, אבל תוך פחות מ־24 שעות הוא בהחלט חיסל את עליית המחירים.
חוץ מהמכתב נקט ליברמן מספר צעדים משלימים: הוא יזם פנייה לוועדת המחירים כדי לבחון את הריכוזיות ואיים בפיקוח על מחירי מוצרי המזון. במקביל הפעיל את יו"ר ועדת הכספים ח"כ אלכס קושניר, ששלף הצעת חוק שהוכנה מבעוד מועד, ולפיה ספק שמחזור המכירות שלו גבוה מחצי מיליארד שקל לא יתפוס יותר מ־15% משטח המדף בסופרמרקט, ואילו הספקים הגדולים יוגבלו ל־50%.
שלא במקרה, הצעת החוק עלולה הייתה לפגוע בראש ובראשונה בספקים כמו אסם, דיפלומט, שסטוביץ' ואחרים, אשר להם נוכחות דומיננטית במדפי רשתות המזון. בשלב זה שר האוצר הצליח לדכא את מרד המחירים, אך מדובר בהצלחה זמנית - עד לגל ההתייקרויות הבא. במלחמת המחירים, חברי הקואליציה של שר האוצר הותירו אותו מאחור. לא הטריד אותם שליברמן ישלם לבד את המחיר האלקטורלי של המחדל.
זה הזמן להבהיר שהאחריות הישירה ליוקר המחיה היא בכלל של שרת הכלכלה אורנה ברביבאי (יש עתיד) ולא של שר האוצר, אבל משום מה היא נעלמה מהשטח. בתוארה המיניסטריאלי ברביבאי היא לא רק שרת הכלכלה, אלא גם שרת התעשייה. אגב, התואר המקורי לתפקיד היה שר התעשייה והמסחר, אבל כשנפתלי בנט מונה לתפקיד לפני כתשע שנים, הוא החליט להוסיף לתואר את השם "שר הכלכלה" כדי להוכיח שהוא נאבק ביוקר המחיה.
ברביבאי עדיין לא החליטה אם היא שרת הכלכלה המגינה על הצרכנים, או שרת התעשייה המגינה על התעשיינים. היא מתלבטת. שר החוץ יאיר לפיד, בחושיו הפוליטיים המחודדים, הבין שפיגוע המחירים עלול להפוך במהירות לפיגוע אלקטורלי לממשלה כולה. מבחינתו חלום הרוטציה עלול היה להפוך לחלום ביעותים.
הוא נכנס לזירה בזהירות, הסתפק בפגישות עם נפתלי בנט, ליברמן וברביבאי, וביקש לנער אותם. הוא גם הפעיל את שלוחתו במשרד האנרגיה, קארין אלהרר, כדי שזו תדבר על לבו של ליברמן, אך ללא הועיל.
בפתח ישיבת סיעתו בכנסת אמר לפיד: "הרשתות הגדולות צריכות לדעת שלא נהסס להפעיל מולן את רשות התחרות ואמצעים נוספים. יש הבדל בין העלאת מחירים להפקעת מחירים והתנהגות מונופוליסטית חסרת בושה".
בראיון שלשום לוואלה! הוסיף: "אני לא סוציאליסט ולא אוהב להכניס מחירים לפיקוח. אבל כשר אוצר הכנסתי מחירים לפיקוח. אנשי מרכז מאמינים שמהפכה מגיעה דרך רפורמות. הצלתי את הכלכלה משקיעה בבור, ונעשה את זה גם עכשיו". איך נהוג לומר? מילים כמו חול ואין מה לאכול.
ולאן נעלמו מפלגות שמאל כמו מרצ והעבודה, שנושא יוקר המחיה והצרכנים אמור לבעור בעצמותיהן? ובכן כפי ששר הבריאות ניצן הורוביץ נוהג לומר: "כלום ושום דבר". הן פשוט נעלמו מהמפה והשאירו את שר האוצר להתבוסס לבד בבוץ. לא כולם מרוצים מאדישותה של יו"ר העבודה מרב מיכאלי.
מזכ"ל המפלגה ערן חרמוני, שכבר תקופה ארוכה אינו מרוצה מהמדיניות הכלכלית, הזהיר: "אם לא נתעורר, הממשלה תאבד לגיטימציה. הגיע הזמן לדפוק על השולחן ולדרוש מליברמן פתרונות. ליברמן סירב להביא תקציב מרחיב של השקעה תקציבית, ועכשיו מעמד הביניים והמוחלשים נותרו ללא הגנה מול גל ההתייקרויות במשק. אני מציע לליברמן שלא לנהוג באטימות ולא לנסות להקטין את המצב".
רבים וטובים תלו ציפיות גדולות בממשלת השינוי, לא כל כך בתחום המדיני־ביטחוני, שם פעורה תהום בין הצדדים, אלא בעיקר בתחום החברתי־כלכלי. בחודשים הראשונים לקיומה אכן נעשו צעדים מעודדים, כמו אישור התקציב והעברת חוקים חשובים כמו העלאת גיל הפרישה לפנסיה לנשים.
אולם מה שנסלח תחילה לממשלה, כמו העלאת המחירים של כלים חד־פעמיים או התייקרות המשקאות הממותקים, לא עובר היום. לציבור נמאס, וכבר קשה לו להכיל את מחירי הבנזין שממשיכים לזנק, את החשמל המתייקר ואת המים - כולם באחריותה הישירה של הממשלה.
אבל כל עוד בנימין נתניהו בסביבה, יש לממשלת השינוי מספיק זמן לתקן ולהוכיח שלא רק היצרנים והספקים אחראים ליוקר המחיה, אלא שגם לממשלה עצמה אחריות. ויש עדיין בהחלט הרבה מה לעשות.
2. אליהו הנביא
השר לתכנון אסטרטגי אלי אבידר (ישראל ביתנו), שצורף לממשלה בזכות יאיר לפיד, לא מפסיק להפתיע. הוא צפה מראש את בעיית יוקר המחיה ונוהג כעץ שאינו מפסיק לתת פירות פוליטיים. השבוע איגף משמאל את יו"ר מפלגתו שר האוצר בלי לאותת. אבידר פנה למזכיר הממשלה בדרישה לדון בישיבה הממשלה ביום ראשון הקרוב בהקמת ועדת שרים ליוקר המחיה.
הוועדה, שבה יהיו חברים שרי האוצר, הכלכלה והמשפטים, אמורה להגיש בתוך שבועיים המלצות לצעדי חקיקה להורדת המיסוי על הדלק, החשמל והארנונה. "אנחנו חייבים להוציא אל הפועל חקיקה אגרסיבית נגד השתוללות מחירי המזון. אני באתי מבת ים ויודע דבר אחד או שניים על חרפת רעב. לצערי, הטיפול של הממשלה הנוכחית ביוקר המחיה כושל", אומר לי אבידר.
מדוע התעוררת דווקא עכשיו? האם תיאמת עמדות עם ליברמן?
"בנושא הזה הוא הופתע כמוך. נושא יוקר המחיה אינו חדש לי. כבר במחאת 2011 השתתפתי במסגרת עמותה שלי בדיוני '1000 שולחנות'. אז, בניגוד להיום, המחאה התמקדה בצעירים חסרי דיור. היום היא כבר נוגעת בשכבות הביניים ונוגעת לענייני המזון, וזאת כבר בעיה".
בתשובה לשאלתי מה מכעיס אותו בכל העניין, הוא עונה ללא היסוס: "הרווחים החזיריים של רשתות המזון. הן ניצלו את העובדה שבקורונה הציבור לא קנה כלום חוץ מאוכל, וניצלו את זה לעליית מחירים. הן גרפו הון, ומי שנפגע הן בעיקר השכבות החלשות. אני קונה אצל רמי לוי ורואה אנשים שעומדים בתור ומתחילים לחשב כמה תעלה להם העגלה ומה להוציא ממנה כדי שהכסף יספיק. זה לא קרה מעולם. הרשתות ניצלו את המצב להקפצת מחירים מטורפת, והציבור משלם".
ומה אם הממשלה לא תחליט על הקמת הוועדה כדרישתך?
"אני מאמין שבסופו של דבר זה יקרה, למרות שמזכיר הממשלה עדיין לא ענה לפנייתי. יש בידי את כל הכלים הפוליטיים כדי ללחוץ, ותמיד אני יכול לחזור לכנסת. בקואליציה מבינים את זה. אני לא מאיים, כי אני מאמין שהבעיה תיפתר. יוקר המחיה אינו בעיה אישית שלי. פתרונו הוא אינטרס של הממשלה כולה".
3. נשף הורדת המסיכות
נהוג לומר בפוליטיקה שדברים שרואים משם לא רואים מכאן. אז אמרה זו נכונה שבעתיים לגבי הכלכלה. כשהבית בוער, כולם שוכחים את ההבטחות, מורידים את המסיכות ומחשבים מסלול מחדש. היפוך העמדה הבולט ביותר הוא של שר האוצר. בגישתו הבסיסית ליברמן הוא ליברל המתנגד להתערבות בכוחות השוק. במשך כל החודשים האחרונים הוא היטיב להסביר שבעוד המחירים בעולם רושמים עלייה, האינפלציה בישראל נמוכה יחסית.
רק לפני כחודש, כשהתראיין בערוץ 13 בעניין מחירי המזון, הבהיר שאין בכוונתו לזמן את ראשי אסם לשיחת נזיפה, מחשש שהדבר יתפרש כהתערבות ועלול להוביל לחקירה נגדם בחשד להשפעה על המחירים. בכל הדברים הוא צדק, אבל לא היה חכם. לכן, השבוע העמדות האלו נזרקו לפח האשפה של ההיסטוריה. לאחר שהבין את עוצמת הפגיעה, ליברמן התערב וטיפל בבעיה בנחישות של בולדוזר רגע לפני שלב הפינוי־בינוי.
גם שרת הכלכלה ברביבאי החליפה השבוע דיסקט. היא היטיבה לדקלם את הסיבות שבגללן אסם מעלה מחירים, חזרה על כך שהחברה מעסיקה אלפי עובדים בפריפריה ונשלטת על ידי נסטלה, המעוניינת ברווחיות סבירה, ועלולה להעביר את המפעלים למקום אחר בעולם. אך פיגוע המחירים הבהיר שכללי המשחק השתנו, וגם ברביבאי נאלצה לבקש ריסון מסוים במחירים.
אבל התפנית המפתיעה ביותר הגיעה מאסם עצמה. לפני כשלוש שנים זומנו מנהלי החברה, בראשות יו"ר הדירקטוריון דן פרופר, לשיחת נזיפה אצל שר האוצר לשעבר משה כחלון, לאחר שניסו להעלות מחירים. כחלון דרש לדחות את ההעלאה, וכך היה. אותו תסריט חזר על עצמו השבוע.
בכל השבועות האחרונים חזרה הנהלת אסם והסבירה את הצורך בהעלאת המחירים. אנשיה טענו לשחיקה ברווחיות ולגידול בעלויות, ורמזו כי מי שעלולים לשלם את המחיר יהיו העובדים בפריפריה.
אלא שהשבוע הכל השתנה בבת אחת. הנהלת החברה נבהלה מעוצמת המחאה ומהאיום לחשיפת דוחותיה הכספיים, וכשהאש התקרבה אליה, שינתה את גרסתה. אי אפשר לכבות שריפה בקטשופ. ושוב עלו היו"ר פרופר והמנכ"ל אבי בן אסייג ללשכת שר האוצר, ושבו והבהירו את הסיבה להתייקרויות.
"במסגרת הפגישה סוכם על דחיית עליית המחירים בשלושה חודשים עד לאחר חג הפסח, כאשר במהלך חודשים אלו תתקיים בחינה מעמיקה של דרכים שונות למיתון ההתייקרויות של מוצרי הצריכה בישראל", נמסר.
אי אפשר להאשים את הנהלת אסם, כיוון שחברה עסקית מתאימה את מדיניותה בהתאם לנסיבות. כאמור, בתחילה ההנהלה לא התרגשה מההתקפות בתקשורת ומהזעם הציבורי, והעריכה שזה יעבור. אולם מה שהפתיע אותה במיוחד הוא השינוי החד בעמדת שר האוצר ביחס למהלך.
הערכה אישית: גם אחרי פסח אסם לא תעז להעלות מחירים. אולי רק בשוליים. הצעד המתבקש הוא ששר האוצר יפעל למיתון עליית המחירים באמצעות הכנסת היד לקופה. לא נורא אם הבלו על הבנזין יעלה בשיעור נמוך יותר, או שתעריפי החשמל יהיו שפויים יותר.
4. בועת הנכסים
השבוע דווח על עסקת ענק שבמסגרתה השלימה חברת מבנה את רכישתם של 24 נכסי נדל"ן מבנק מזרחי טפחות ב־532 מיליון שקל. מדובר בעסקת תשואה קלאסית. לפי הדיווח, מבנה תשוב ותשכיר לבנק 23 מתוך 24 הנכסים תמורת 26 מיליון לשנה.
במונחים פיננסיים העסקה משקפת תשואה של 4.9% על ההשקעה. זה לא הרבה, אבל בהתחשב בריבית האפסית ובעובדה שמדובר בשוכר טריפל A כמו בנק מזרחי טפחות, העסקה בכלל לא רעה. היא מצוינת לבנק שבניהול משה לארי, שהתמחה במינוף נכסי נדל"ן, וטובה גם למבנה.
מזרחי טפחות אינו הבנק היחיד שממנף את הבום בענף הנכסים המסחריים, מוכר את נכסיו, משפר את התשואה ומחלק דיווידנד. מהלכי מינוף נדל"ן דומים בוצעו גם על ידי לאומי, דיסקונט והפועלים. הבום בנדל"ן המסחרי של השנה האחרונה פוגש את בעלי הנכסים במצב מצוין. חברת הנדל"ן המסחרי גב ים הציגה השבוע תוצאות שיא, בעיקר בזכות שיערוך נכסים שנתי של 1.3 מיליארד שקל.
חברת הנדל"ן המסחרי אמות דיווחה בשבוע שעבר כי תשערך נכסים בהיקף 700 מיליון שקל. חברת האם שלה, אלוני חץ, תנפח את שווי נכסיה בעקבות השיערוך ב־1.3 מיליארד שקל. סביר להניח שחברות עתירות נכסים אחרות, כמו מליסרון, עזריאלי וביג, יהיו הבאות בתור.
אנליסטים מעריכים שהיקף שיערוך הנכסים בדוחות השנתיים של 2021 יסתכם ב־5 מיליארד שקל, וזה קורה דווקא בשנות הקורונה. הסיבות לכך מגוונות, ובראשן עליית מחירי הנכסים בעקבות מכירות שבוצעו בשנה האחרונה. מדובר ברכישת קניון מול ים באילת על ידי עזריאלי, מכירת מתחום סוהו בנתניה לריט 1 ורכישת מתחם צריפין על ידי אמות. השבוע דיווחה מניבים על רכישת מגדלי שקל בבני ברק מחברת הפניקס ב־177 מיליון שקל. העסקאות בוצעו במחירים גבוהים גם בגלל פוטנציאל ההשבחה.
עליית שווי נכסי הנדל"ן מורידה את שיעורי ההיוון העתידיים. שיא הקורונה נשאר מאחור, ושכר הדירה של המשרדים מתייקר, בעיקר באזור המרכז. בתל אביב זינק שכר הדירה לשיא של יותר מ־120 שקל למ"ר בממוצע.
ובפרויקט TOHA בתל אביב שכר הדירה גבוה יותר מ־200 שקל למ"ר. במילים אחרות, הבום בשוק הנדל"ן מעודד את שיערוך הנכסים, אבל זה עשוי להתרחש גם בסקטורים נוספים. לא אופתע אם חברת הספנות צים, הנהנית מהבום בתובלה הימית, תשערך כלפי מעלה את שווי האוניות שבבעלותה ותוסיף לשוויה במאזן מאות מיליוני שקלים.
אבל לצד כל אלה צריך להצמיד כוכבית (או בעצם הערת אזהרת בולטת): ראשית, יש חברות שנפגעו בקורונה, אבל משום מה אינן ממהרות לשערך נכסים, כי אם יעשו זאת ערכן יירד. הבולטות שבהן הן חברות תעופה כמו אל־על, ששווי המטוסים שלה אמור להישחק בעקבות הירידה ברווחיות.
ייתכן שגם בענף המלונאות יש מקום לבחינה מחודשת של שווי המלונות לנוכח הצניחה בתיירות הנכנסת. האם זה יקרה? ספק רב. נראה שבעוד שווי נכסי הנדל"ן מזנק לשמיים, שווי נכסי "נפגעי הקורונה" ירד אולי בשוליים. שנית, צריך לזכור: שיערוך נכסים אינו משפר או מגדיל את תזרים המזומנים. חשבונאית, המאזן מתנפח - אבל לחברה לא באמת נכנס כסף. יש למנוע מחברה המציגה רווחי שיערוך גבוהים לרוץ ולחלק את הכסף כדיווידנד במזומן.
וחוץ מזה, אסור לשכוח שהעלאת הריבית בפתח. רוחות מלחמה מנשבות מכיוון הפד האמריקאי, והן יגיעו בקרוב גם לישראל. ריבית גבוהה יותר תעלה את מקדם ההיוון של הנכסים ותפחית את שוויים. גם כשעושים בימים אלה את שיערוך הנכסים, חייבים לנקוט גישה סופר־שמרנית.
5. תורת המחירים
ח"כ משה גפני, יו"ר יהדות התורה ולשעבר יו"ר ועדת הכספים, אינו מרחם על ממשלת השינוי והעומד בראשה. דבריו החריפים הם הגרסה החרדית לדברי הבלע המושמעים בכנסת על ידי ח"כ דודי אמסלם (הליכוד). את בנט כינה גפני "איש מהזן הנחות שבגד במדינת ישראל", וקרא לו להוריד את הכיפה. השבוע בדיון במליאת הכנסת הקריא גפני את רשימת המוצרים שעלו בעשרות אחוזים בתקופה האחרונה. ראש הממשלה, שלא במקרה, נעדר מהדיון.
אתה ממש לא מרחם על הממשלה בביקורת על עליית המחירים
"אני לא זוכר שהיה אי־פעם דבר כזה. למרות שהממשלה אומרת שהיא פועלת להוזלת יוקר המחיה, היא עושה בדיוק ההפך. אין תחום אחד שלא מתייקר במדינה הזאת. החשמל עולה, הדלק עולה, הדיור עולה, מוצרי היסוד עולים. כל יום הממשלה הזאת מביאה חוקים וצווים לרעת האזרח הקטן. אני פונה ואומר: בשביל מה קיימת הממשלה הזאת? מה אתם עושים לטובת הציבור? לממשלה אין זכות קיום אפילו עוד יום אחד".
אבל תודה שהמחירים עולים בכל העולם. ההובלה, מחירי הסחורות והנפט מתייקרים, אז ברור שגם פה המחירים יעלו
"אפשר להגיד כל דבר ולהמציא כל מיני תירוצים, אבל אלה טיעונים לעונש וזה שטויות במיץ: מה קשור מס גודש או מס על משקאות ממותקים או מס על כלים חד־פעמיים להתייקרויות בעולם. בוא ניקח את ההחלטה על העלאת גיל הפרישה לנשים. בוועדת הכספים מנעתי את קבלת ההחלטה, כי לא נמצאו פתרונות נאותים לנשים במקצועות השוחקים. הממשלה אמרה שהיא רוצה להוזיל את יוקר המחיה, ובסוף היא גם אוכלת את הדגים הסרוחים וגם בסוף עפה מהעיר".
אבל בוא ניקח את התייקרות הבנזין. הרי הדלק בעולם עלה, ולכן הוא עולה גם אצלנו. הממשלה לא רוצה לירות לעצמה ברגליים
"אז אולי אפשר להסביר את הבנזין, אבל עדיין ניתן היה למנוע עליית מחירים בהרבה דברים אחרים. הדלק אינו עומד בפני עצמו, אלא חלק ממכלול. כשלומדים גמרא, אתה צריך לתת תשובות לשורה של שאלות. אתה יכול לשאול שאלה אחת, אבל אם על הפרק יש חמש סוגיות, אתה כבר צריך ללמוד את כל העמוד מחדש.
"הבעיה עם הממשלה הזאת היא שאגף התקציבים באוצר עושה מה שהוא רוצה. אצלי דבר כזה לא היה עובר בחיים. אנשי האוצר היו מגיעים אליי, ואם היה מדובר בפגיעה בציבור הייתי עוצר אותה. פה הכל אוטוסטרדה.
"ליברמן מתנהג כשליט יחיד. אף אחד לא אומר לו כלום, כי פוחדים שהוא יפיל את הממשלה. אצלי בוועדת הכספים, כששר האוצר היה מתקשר אליי (כ"ץ או כחלון), אמרתי להם שאת זה וזה אני לא יכול להעביר, וזה לא עבר. עכשיו ליברמן נותן הוראה ובזה תם העניין, ואתה יכול להמשיך לדבר לקיר".
עד כדי כך אתה מתנגד לממשלה, שטענת שהיא ממשלה ללא סיעתא דשמיא
"בכל העולם לא עולים מחירים, אבל בישראל, בגלל שאין סיעתא דשמיא, הכל עולה. מדובר בממשלה רעה, שעושה נזק לעם ישראל. אני לא רוצה להתחיל עם מיסטיקה ולא בוחן כליות ולב. אני גם לא יודע אם הכוונות האמיתיות שלה טובות. אני בוחן את התוצאות, ובשורה התחתונה הכל עולה. תמיד אמרתי שזאת לא הדרך והתנגדתי לאורך כל הדרך לפגיעה למשל בחקלאים".
הביקורת ברורה, אבל לא הגזמת עם הדברים שהטחת בבנט?
"גם אם הוא לא בגד במדינה, הוא בגד בבוחרים שלו, ואני כבר תיקנתי את זה. אמרתי איש מהזן הנחות? האם אתה היית מתנהג כפי שהוא התנהג? רק איש מהזן הנחות נוהג כך. בעניין הקורונה הוא ביקר שמדיניותו של נתניהו הורגת אנשים. נכון שאמרתי שגם מדיניותו גורמת לאנשים למות מהקורונה ושהוא רוצח אנשים, אבל חזרתי בי מהביטוי רוצח".
מדוע כאיש אופוזיציה אתה ממשיך להשתתף בישיבות ועדת הכספים? הרי האופוזיציה מחרימה את דיוני הוועדות בכנסת
"בטח שאני משתתף ואני לא מחרים את דיוני הוועדה. להפך. ביקשתי שכל החברים ביהדות התורה יהיו חברים בכל הוועדות. בעניין זה אני נגד התנהלות הליכוד. העבודה של חבר כנסת היא לשבת בוועדות הכנסת. לעתים יש מחלוקות בתוך הקואליציה ואני יכול לנצל זה לטובתנו. הליכוד טועה בהחרמת הוועדות, ואני אומר את זה לא רק לך אלא גם להם. הקואליציה מתנהגת ברשעות, אבל בגלל חוסר הניסיון של האופוזיציה הם משחקים בדיוק לידיים שלה".
אתה מבקר את הממשלה, אבל היא לא ממש מקפחת את תלמודי התורה ותקציבי הישיבות
"נכון, ואני לא יודע את ההסבר. בלי קשר לתקציבים, אני רוצה להחליף את הממשלה הנוכחית. אני אזרח, וזאת ממשלה שרעה לי כאזרח. אתה שואל אם נצטרף במצב מסוים לקואליציה, ואני אומר לך שאין סיכוי כזה. אנחנו לא זיגזג כמו בנט. אומרים שנצטרף עכשיו, ואני אומר לא לא לא. זה ספין מבית המדרש של הקואליציה. לא היה ולא נברא. מדברים על זה ומרכלים שאת החרדים אפשר לקנות בכסף, אבל מתברר שלא. אנחנו אידיאולוגים ואנחנו לא מזגזגים. בתוך עמי אני יושב".
למה שלא תצטרפו לקואליציה הנוכחית? מה מחזיק אתכם יחד עם הליכוד?
"אנחנו עם הליכוד, כי הציבור המסורתי נמצא שם. הם דוגלים בהשקפת העולם שלנו. מאז שאני בכנסת זאת ההנחיה שקיבלתי מהרבנים. אפילו לא נכנסנו לקואליציה עם רבין. הציבור שלנו נמצא בדרך כלל בימין. אנחנו נהיה שם, אלא אם כן הבחירה הדמוקרטית תשתנה והציבור המסורתי ינקוט עמדות פוליטיות הנוטות יותר לשמאל".
האם בעקבות המגעים על עסקת הטיעון לא הגיע הזמן שנתניהו ילך הביתה?
"לא לא. אני לא מתערב בליכוד ולא בביבי. שהם יחליטו בעצמם. לא רוצה להתערב. לא שאלו אותי, וגם אם ישאלו לא אשיב. הוא צריך להחליט בעצמו. זה החיים שלו. זה המשפחה שלו. זה לא לעניין ולא מנומס להביע דעה".
עם הקמת הממשלה הערכת שהיא תיפול תוך כמה חודשים. בינתיים זה לא קורה. האם שינית את דעתך?
"אני עדיין בדעה שהממשלה הזאת לא תחזיק מעמד. תראה, יש היום שמונה ראשי מפלגות בקואליציה שרואים את עצמם מועמדים לראשות הממשלה, וכל אחד סוחב את הספינה למקום אחר. נכון שאמרתי שהממשלה תיפול מהר, ואני עדיין מאמין שזה יקרה. אני מעריך שעד פסח הממשלה הרעה הזאת תעבור מהעולם".