צל כבד

יכול להיות ששוב אני חושד בכשרים - הגם שבימים קשים אלה לחזון הציוני ראייתי חדה מאי פעם – כשאני מעלה את ההשערה שגדעון סער תומך במועמדת לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה דווקא בגלל אי־ניסיונה המובהק בתחום הפלילי. אולי הוא מניח שהיא לא תוכל לטפל בדרכים לסיום משפטו של בנימין נתניהו; מה שהוא וחבריו לממשלה כנראה ממש לא רוצים. אולי הוא מקווה שבזה יצטרכו להתעסק - מי שדעתם כדעתו; אלה שעמדו מנגד כששיטות חקירה פסולות ומעקבים אסורים הרימו ראש בתיקי החקירה.

לא סתם לפי הפרסומים, אשר גרוניס, בעבר נשיא בית המשפט העליון, ראה בחלק החסר הזה בקורות חייה של גלי בהרב־מיארה - פגם שמאפיל על יתרונותיה האחרים; אלא שנציגיו של סער בוועדת האיתור - שכל תכליתה, לתפיסתי, היא לאחז עיניים וליצור מצג שווא של איתור אמיתי של מועמדים ראויים - הביסו אותו בהצבעה.

ואני חשבתי לתומי שסער בכלל לא אמור להיות מעורב בהליך הבחירה לתפקיד בגלל הליך שמתנהל בבית המשפט העליון, אחרי עתירה שהגיש יואב פרנק הבלתי נלאה בנוגע לשר המשפטים. העתירה לא נדחתה על הסף והשופטת ענת ברון דרשה תגובה עד ל־23.2.22. סער הוא אחד מהמשיבים בעתירה. מי שתצטרך כעת להתייחס אליה תהיה מי שתיבחר כנראה למלא את מקומו של אביחי מנדלבליט.

במדינה שאיננה אחוזה בגרונה בידי מי שרדופים על ידי מה שנראה כמו אובססיה חולנית, ניתן היה לדרוש עתה, לפחות, לדחות את ההכרעה במליאת הממשלה עד לאחר הכרעתו של בית המשפט העליון. כך היו נוהגים, למיטב הבנתי, בכל מדינה שבה שלטון החוק לא הפך לאות מתה.
אבל נראה שהרצון להבטיח שנתניהו לא יוכל לחזור בעתיד הנראה לעין למרכז הבמה - חזק מכל ערך אחר.

אחת הדרכים לעשות זאת היא לשלוח חברות כנסת שחייבות את מקומן בכנסת לסער להגיש הצעות חוק הזויות, לא דמוקרטיות, על פי אמות מידה המקובלות במדינות המערב; כאלה שאין הדעת סובלת כמותן. הדרך האחרת היא למנות את מי שתזדקק לחודשים ארוכים, אם לא יותר, כדי ללמוד את הפרובלמטיקה בתיקים שהוגשו נגד נתניהו; בפועל, היא עלולה להיות תלויה לגמרי באלה שהגישו את כתב האישום, חרף הליקויים העצומים שהתגלו במהלך החקירות.

במערכות המשפט פשוט איבדו את הבושה. התנהגותו של שר המשפטים מטילה צל כבד ביותר על הרבה מאוד אנשים טובים. הכרתי רבים מהם. ישרי דרך. חרוצים. מסורים. הם לא ראויים להיות למרמס בידיו.