העובדה שהממשלה נבהלה ממחאת הציבור, עד כדי כך שראש הממשלה נפתלי בנט הזיז את עצמו מאזור הנוחות והשתתף אתמול בישיבת הנהלת האוצר, אינה צריכה לגרום באותה הזדמנות לאובדן עשתונות כלכלי. הדיבורים על הורדה גורפת של מסים – מדאיגים.
אסור ששר האוצר אביגדור ליברמן ייבהל ויפעיל את ממטרת הכספים, שממנה הזהיר בכל הזדמנות במהלך החודשים האחרונים. שרי האוצר והכלכלה לחצו על היצרנים והצליחו לאלץ את מרביתם שלא להעלות מחירים. זה טוב, אך לא מספיק.
אולם כדי שההפחתה תהיה בת־קיימא ולא זמנית יש להפעיל תוכנית סיוע ישירה ליצרנים, במקביל לתוכנית סיוע לציבור, שתגדיל את כוח הקנייה שלו. איך ניתן לסייע לתעשיינים? זה יכול להיות בעיקר דרך הפחתת עלויות ייצור.
לדוגמה, מיתון העלייה בתעריפי החשמל, תוך הפחתה זמנית במס על הפחם. סיוע נוסף לתעשיינים צריך להיעשות באמצעות שינוי נוסחת הארנונה ועצירת הטייס האוטומטי, כשהתעריפים מתעדכנים מדי שנה לפי המדד והשכר במגזר הציבורי.
ולבסוף, גם הפחתת הרגולציה וההוצאות הכרוכות בה חייבות להתבצע מיידית. הבטיחו למגזר העסקי להקים בהקדם האפשרי רשות רגולציה שתטפל בבירוקרטיה? אז הבטיחו. נכון להיום עדיין לא הוקמה רשות כזאת. לאן נעלם ח"כ אביר קארה, שהבטיח לקדם ולטפל בה?
ואיך ניתן לסייע לציבור הרחב? ראשית, ההחלטה להקפיא את עליית המחירים בתחבורה הציבורית ב־9% הייתה מצוינת.
ואם כבר מדברים על הפחתת מסים, חייבים לזכור שתקציב המדינה אינו בור ללא תחתית. למרות הירידה בגירעון, הוא עדיין גבוה משמעותית ממתווה ההפחתה שהיה ערב הקורונה. לכן הפחתת המסים חייבת להיות כירורגית וממוקדת. אסור שתהיה פזרנית בשיטה של שצ'ק לכל אזרח מתקופת בנימין נתניהו.
אז מה כן צריך לעשות? אסור ששר האוצר יתמהמה, ועם כל הכבוד לאגף השמאלי בקואליציה, יש להפחית מיידית את המכס על פירות וירקות. בנוסף, לא צריך להסס ולהתחייב להקפאת מס הבלו המטורף על בנזין, עד שישראל תפסיק להחזיק בתואר המפוקפק של אלופת העולם במס זה. מכונית הפסיקה כבר מזמן להיות מוצר מותרות, ובנזין מזהם פחות ממוצרי אנרגיה אחרים.
בנוסף יש להפעיל מהלך משולב עם יצרנים וקמעונאים לפיקוח מרצון ומוסכם על מחירי מספר מוצרי מזון. הסל יכלול עשרה מוצרי יסוד שמחירם אינו מפוקח, כמו הפסטה הידועה לשמצה, קטשופ ועוגת שיש בסיסית.
אם מדובר בהפחתת מסים אסור להוריד את המע"מ, שהוא מס רגרסיבי, המיטיב יותר עם העשירים. אסור גם להנהיג מע"מ סלקטיבי על חלק מהמוצרים, משום שמדובר במדרון חלקלק שעלול לפגוע בגבייה. המהלך הנכון ביותר הוא להגדיל את כוח הקנייה של השכבות המוחלשות היוצאות לעבוד, דרך הגדלת מענק העבודה השלילי.
ולבסוף, גם המעסיקים חייבים לסייע, באמצעות העלאת שכר המינימום. עסקת החבילה קובעת ששכר המינימום יעלה עד 2025 ל־6,000 שקל. הפעימה הראשונה, הכוללת עלייה של 100 שקל, תהיה באפריל. לא יקרה כלום אם הפעימה הראשונה תוכפל ל־200 שקל על חשבון הפעימה השנייה. 200 שקל זה כבר סכום משמעותי יותר לרבות מהמשפחות.