יושב לו אדם במשרד אפלולי במטה סודי, אי־שם בלב הארץ, מול צגי מחשב מהבהבים. הוא הגיע לעבודה אחרי בלגן לא קטן בבית: התינוק בן השנה הצטנן, מה שמנע ממנו שינה והפך את הלילה שעבר ללבן לחלוטין; הבת הבכורה רבה עם החברה הטובה שלה בכיתה והייתה כעוסה כשיצאה לדרכה ולכן לא בירכה אותו בברכת בוקר טוב; ואשתו נזפה בו, היות ששכח את יום הנישואים. לא פתיחה מוצלחת לשבוע. למעשה, התחלה די מחורבנת.
האיש עצבני. כעת האדון הטעון, המלא בטרדות היומיום, נח על כיסא מרופד ועמוק ומכריע גורלות של אחרים. הוא לוגם קפה, לוחץ על כפתור ומכוח הפעולה הזו - הלחיצה התמימה שנעשתה כלאחר יד - חייו של אדם אחר בצד השני של המדינה משתנים. פרטיותו נחשפת, וכל הרגעים הגלויים והסודיים ששמר לעצמו הופכים להיות נחלתם של אחרים.
ההודעות שהוא הסתיר משותפיו לעבודה ומאשתו, ההתכתבות הסודית עם אהובה מהעבר, הבדיחות המטופשות והנבובות שהריץ עם החברים, הריבים המשפחתיים והמביכים - מחלוקת עם האח, האב והאם, שמסיבים לו אי־נעימות ונקיפות מצפון ואין הוא רוצה שאיש יידע מהם, האתרים שבהם הוא גולש בחופשיות והפעילות שלו ברשתות החברתיות, הכל נסרק בעיניים חטטניות ופרועות של אנשים שפעלו על דעת עצמם, בלי פיקוח, נטולי רסן ואולי חדורי מוטיבציה קטלנית של משטרה חשאית בנוסח השטאזי.
באצבע אחת קצין המשטרה הפך לכלי במלחמה שמטרתה ריסוק החיים של אדם אחר. התוצאות הרסניות, מבישות והן מצטרפות לתהליך כללי שמפרק את המדינה בשנים האחרונות. חלק ממנו אירע בסקטור אחר, בגזרה הכלכלית.
נוצרו כאן שני מעמדות שונים של בעלי זכויות ויכולות אחרות - המיליארדרים מצד אחד ופשוטי העם מהצד השני. הראשונים חיים בפלנטה שבה מטוסים ויאכטות הם מוצר בסיסי, בעוד עבור אחרים מזון הוא בקושי עניין בסיסי. הראשונים מנצלים את המחסור בפיקוח, הממשל החלש והשחיתות כדי להפקיע מחירים ולדחוף יישומים טכנולוגיים שהלכה למעשה אף אחד לא צריך, חוץ ממנהל הבנק שלהם, שהולך ומתעשר לצדם. הכל כדי לצבור הון אגדי, על מנעמיו וכוחו. עוצמתם גדולה כל כך, עד שבפועל הם אינם כפופים לחוק המקומי. הממון וההשפעה מחלצים אותם כמעט מכל צרה.
עכשיו מתברר שיש חלוקה נוספת, לא רק של טייקונים, עשירים מופלגים, אל מול העניים המרודים. הפעם החלוקה היא בין אלו שכפופים לחוק ואלו שנמצאים מעליו. הראשונים נאבקים במערכות הבירוקרטיות, מגישים טפסים, משלמים מסים מופרעים ונתונים למרות הרשויות. יכולים להכות אותם, לבלוש אחריהם, לפתוח נגדם תיקים, לפסוק לרעתם בבית המשפט באופן שערורייתי ולעקוב אחריהם. הביטחון, היציבות והפרטיות הם מונחים יחסיים אצלם. בוקר אחד הם עלולים לקום ללא רכוש וזכויות ולהפוך מאזרחים ישרים ומכובדים לכלום.
ויש מעמד אחר, שזכאי לעשות כרצונו, שהחוק לא תקף לגביו. אנשים שעוקבים, בולשים, תופרים תיקים, חוקרים וחורצים גורלות בלי לתת את הדין. מאפיה שצמחה במסגרת החוק. נפלת בידיהם? הלך עליך. ברשותם מנגנון מגבה וחזק, כיסים עמוקים, אמצעים טכנולוגיים ואנושיים מיומנים, כוח אדם אינסופי ומניעים שלא תמיד נהירים.
פעם סיפור כזה היה נשמע כמו משהו בדיוני לחלוטין, המצאה שבקעה מעלילות האח הגדול ודומיו. והנה, התבשרנו שיש מציאות כזו. אם עד לפני כמה שנים כשמישהו היה מעלה השערה כזו, היו מכנים אותו קונספירטור והזוי, כיום מסתבר שבכלל מדובר בנביא.
איך מרגיש בן אדם שבבוקר אחד מבין שכל החיים שלו נפרצו ונחשפו? שתוכן הנשמה שלו גלוי ונמצא בידי אנשים שרצו לתפור לו תיק, כי חשבו שהאג'נדה שלו, הדברים שאמר בפומבי, אינם עולים בקנה אחד עם הדעות שלהם? אפשר לשער שאותו אדם מבוהל עד מוות.
ועכשיו, באקלים הזה, לך תשפוט ותכריע במשפט של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, במה שנראה כמו המחלוקת הפוליטית המשפטית הגדולה מאז קום המדינה, שעומדת כל כולה על שאלת האמינות של הגורמים שחוקרים ואוכפים את החוק. בהצלחה לכולנו.