אין לנו אלטרנטיבה שפויה לממשלת השינוי הרצוצה, אחרי כמעט תשעת ירחי לידתה המיוסרת, אבל גם אם הנתניהוס לא יצליחו למוטט אותה בפייק־עלילות (החדרת הרוגלות לטלפונים. יש לחקור מי האחראי לרעידת האדמה הזאת, אף שלא הציג ראיות), בארגון הפגנות ענק דלות משתתפים, בחרמות על ועדות הכנסת וגלי צה"ל ובנאומים גזעניים, שהשראתם מהלשעבר־רה"מ והנשפט בהווה - הממשלה עלולה למוטט את עצמה. זאת, למרות הישגיה הממשיים, שהציבור העייף, המוסת והמתוסכל לא מצליח להבחין בהם.

במקום לעסוק רק בבעיות שבקונצנזוס – המגיפה, המצב הביטחוני, יוקר המחיה, הפנסיות הגבוהות לאנשי הקבע, הפשיעה הרצחנית במגזר הערבי והבדואי, חיזוק המערכת הרפואית, הצורך בהגברת שיתוף האזרחים הערבים ושוויונם, המצב הנפיץ בשטחים, טרור נערי גבעות, העוני ועוד – מתעסקים הקואליציונרים דווקא בעניינים שבמחלוקות קיצוניות ופוליטיות.

האוריינטציה שמובילה השרה שקד, בעיקשות בּוֹטִית, גורמת לסדקים בקואליציה, ובנט רופס כמנהיג שלא שולט בה. גם לפיד החליפי, כמבוגר האחראי, המגבש והמפשר, מוותר על ייצוג ערכי השמאל־מרכז ועל בלימת המפולת. גנץ פועל בממשלה כמי שעלבונו הישן מנחה אותו להתעלם ממה שאינו קשור בצה"ל

(אגב, שר הביטחון. מה עם מהפכת המזון לחיילים? מנקודת מבט אישית: נכדתי וחברותיה, תצפיתניות באזור נפיץ, מסיימות משמרות קשות, ובחדר האוכל לא מחכה להן מזון כלל. האמהות מביאות להן ארוחות מוכנות. בושה לצה"ל).

ליברמן בסדר בקשיחותו, אבל צריכה להיות קורלציה בין הצמיחה המדהימה במשק לתחושת התסכול בציבור על יוקר המחיה. מה עם הורדה במסי הדלק, לפחות? בסיעת רע"ם של מנסור עבאס, איש הישר או העקום בעיניו יעשה. גם מרצ מרגישה בלתי מורגשת, לבד מתפקוד הורוביץ כשר הבריאות.

והיכן מרב מיכאלי בבעיות התחבורה ובלחימה לאיזון הקואליציה? משותקים ממריבות, ללא תיאום ויד מכוונת ובוטחת ומפסידים בהצבעות חקיקה. היזהרו! למרות הבלגנים בליכוד והבלבול שם מחתירת הביבי לעסקת טיעון, אתם מאבדים כוח ואמון ועלולים ליפול לבולענים שיצרו הסדקים בקואליציה.

מי הסלבס החדשים של 2022? תקראו עליהם בטורי החברה והרכילות, תעקבו אחריהם בגיאפינס, בטוויטר, באינסטגרם ובטיקטוק, תעריצו אותם בתוכניות הריאליטי, כמתחרים או כשופטים, תשתאו מולם בפאנלים טלוויזיוניים, בין שיש/אין להם מה לומר. הם כבר מככבים בפתיחות, בכורות, קמפיינים והשקות, מצטלמים עם מעריצים, מצהירים בנחרצות הבלים למצלמה ויוצרים לעצמם מורשתתת תרבותיתתת.

עברם, שלעתים הוא מפוקפק, עכור או עקמומי, מושכח או הופך לפייק, או שדווקא מסייע ליצור לעצמם את ההילה הגדולה ואת דימוים כמופת ממלכתי, שילוו אותם כל עוד ראשי הטלוויזיה יראו בהם טאלנטים מעוררי תיעוב והערצה, שילוב מושך צופים ומפרסמים. ואז חלקם ידעך לתהום השכחה וחלקם ימהר להירשם לליכוד (תנועת מחאה יהודית בהשראת והרשאת בנגביר, שלא מזמן הפך בעצמו לסלב מדושן עונג מסלבריותו).

יש שכבר משייטים במרץ בביצה: דודואמסלם המטנף - מבשל בטלוויזיה, אתיכרייף בדרך לפריימריז, לועסת את ה"אני ואתם – מי אתם ומי אני" שלה. תכף יצטרפו אליהם הרפאליז (ר' ערך הקרדשיאנס), הברדוגו - ואולי נזכה גם ללגיטימציה ברשתות לנוכל הטינדר.

אלה ושכמותם יהיו, בעזרת הערוצים 12 ו־13, לאושיות התרבות החדשה וליצרני מורשת ההבלים שלה. מאות אלפי מעריציהם ירשמו להם על כך תודות לנצח בטיקטוק, התנ"ך החליפי. כך תיעלם הבושה, החוצפה תתפוס את מקום הספק, הריקנות תמחק את החשיבה, היהירות והגסות יבואו במקום הענווה והיושרה, והשקר הטראמפי ינתץ את האמת ויאיים להטביע את כולנו בביצת השוטים.