זהו. יש אשרור להערכה שלפיה ראש הממשלה נפתלי בנט הוא דמות בינלאומית. בשיחות עם שגרירים ודיפלומטים בכירים במטה הראשי של האו"ם בניו יורק, אזכור שמו של בנט מעלה מיד את פגישתו עם נשיא רוסיה פוטין, פגישה שמוגדרת כ"אירוע מדיני דרמטי, חשוב מאוד ומרתק".
אין ערעור על כך שעובדת היותו של בנט מקושר ונגיש לשני הצדדים – לנשיא פוטין ולנשיא אוקראינה זלנסקי – העניקה והצמידה לו את התדמית של פוליטיקאי בינלאומי. פרשנים בישראל לא כל כך קולטים שכשמישהו נושא את התואר הזה בזירה העולמית, לא משנה ולא מעניין מה מצבו בחזית הפוליטית הפנימית בביתו. לאף אחד לא אכפת שמפלגתו של בנט השיגה 7 מנדטים, או ששר או שרה בממשלתו מערערים על השקפתו.
בזירת האו"ם ממשלתו של בנט נהנית ממוניטין של ממשלת שינוי, שבנימין נתניהו, שאיננו אהוד במתחם האו"ם, נעדר ממנה. בשיחות ובתדרוכים סגורים זאת עובדה שמצוינת כחיובית וכמחמיאה. התפרצות מגיפת הקורונה והתפשטותה חשפו את ארגון האו"ם במלוא חולשתו כגורם משפיע ומוביל. פלישת רוסיה לאוקראינה, שיצרה משבר עולמי בהיקף מסוכן הגדול ביותר מאז משבר הטילים בקובה ב־1962, הוכיחה אף היא שהארגון העולמי כמעט לא רלוונטי כגורם נוכח. אבל למעמד ולתדמית של ראש מדינה דמוקרטית כדמות עולמית יש משמעות ניכרת גם מחוץ לגבולות זירת האו"ם.
למעמד של ראש מדינה עם תדמית מתוקשרת של דמות בינלאומית יש גם מחיר. מצפים ממנו להתנהלות אמיצה, בלתי שגרתית, בהתייחסות למשברים ולסכסוכים אזוריים. גם אם עמדתו איננה משפיעה באופן מעשי, מורגש בקרב גורמים בינלאומיים עניין מיוחד, לפעמים אפילו מתח וקוצר רוח לקראת הצהרותיו ותגובותיו.
בלי תקווה ואמון
לראש הממשלה נפתלי בנט, כדמות בינלאומית, צפויות השלכות שמי שלא יאהב אותן יותר מכל אדם אחר, יהיה בנט עצמו. גם אם מעורבותו הפעילה בתיווך בין פוטין לזלנסקי לא תניב תוצאות מעשיות, התדמית של פוליטיקאי בינלאומי תיצור בבירות של מעצמות המערב ציפיות בתחומים מדיניים רגישים, טעונים וזרועי מוקשים.
בנט יוכל להמשיך במאבק ההסברתי נגד חידוש הסכם הגרעין עם איראן ויוכל להתמיד בהצהרותיו התקיפות ש"ישראל לא תהיה מחויבת להסכם המחודש". אבל כמי שמוכר כגורם פעיל ומעורב במאמץ למצוא פתרון לסכסוך עולמי, מאבקו נגד הסכם הגרעין יתקבל בזירה הבינלאומית במקרה הטוב כלא רציני, חסר תכלית ומנותק מהמדיניות המקובלת על המעצמות, ובמקרה הפחות טוב כמאבק שמגחיך את מנהלו.
ברור מראש שבנט לא יצליח למנוע את חתימת שש המעצמות על הסכם גרעין מחודש עם איראן. כמי שקיבל הכרה כגורם בינלאומי, כישלון של בנט בסיכול ההסכם יירשם כעלבון וכהשפלה לראש הממשלה. הוא נפגש עם נשיא רוסיה, מדבר איתו טלפונית, משתדל לסחוט ממנו ויתור כלשהו. אבל פוסל ולוחם נגד הסכם הגרעין שרוסיה בהנהגת פוטין השקיעה מאמץ עצום בהשגתו, יותר אפילו מהמאמץ האמריקאי.
הוא, בנט, עובד קשה כדי לבצר את הידידות עם ג'ו ביידן. אבל עמל לא פחות קשה כדי למנוע ולעכב את חידוש ההסכם עם איראן, שביידן ובכירי הממשל שואפים להשיג. הוא מפגין הערכה וכבוד לקנצלר גרמניה אולף שולץ, אבל מתעב את הסכם הגרעין עם איראן שגרמניה כל כך מעוניינת בהשגתו. ככה לא מתנהג פוליטיקאי המוכר כדמות עולמית.
תחום שני שראש הממשלה, במעמד ראש מדינה שמעורב באופן פעיל במאמץ תיווך אצל שני הצדדים היריבים, צפוי להפגין בו את כישוריו הוא הסכסוך הישראלי־פלסטיני. זהו תחום שבנט, כידוע, מתרחק ממנו ונשמר באופן מוקפד מכל נגיעה ומהלך. לא רק בזירת האו"ם. כעת, בבירות המעצמות, כולל מדינות מרכזיות באירופה ובאסיה, יהיו מדינאים וגורמים מדיניים שיאמרו "אם אתה, ראש ממשלת ישראל, מסוגל לגלות פעילות דיפלומטית גלויה ומוצהרת בסכסוך כמו פלישת רוסיה למדינה עצמאית, אתה גם האיש שצריך וראוי להפגין פעילות דיפלומטית במטרה לשבור את הקיפאון הממושך בהידברות בין ישראל להנהגה הפלסטינית, ולגלות מאמץ לפריצת דרך לקידום סדר כלשהו. נכון שלא הצלחת בפעילות שלך מול פוטין, אבל תנסה בבקשה לפעול מדינית מול ואצל אבו מאזן. אולי תצליח".
לדברי דיפלומטים ותיקים בניו יורק המקיימים קשרים עם בכירים בבית הלבן, מעורבותו האישית של בנט בתיווך בין רוסיה לאוקראינה איננה אהודה בבית הלבן ומעוררת הסתייגויות בקרב מי שנמנים עם יועציו הקרובים של הנשיא ביידן. אין לזה ביטוי גלוי ופומבי. לדעת הדיפלומטים, הבכירים האמריקאים אינם רוצים להיחשף כמי שפוגעים במעמדו של בנט כפוליטיקאי עולמי.
"הם, בבית הלבן, לפחות מרוצים מכך שלא נתניהו, השנוא עליהם, הפך לגורם בזירה העולמית בעקבות המשבר שהצית פוטין", אמר סגן ראש משלחת מערבית בשיחה טלפונית עם עיתונאי. לדבריו, ההערכה בבית הלבן היא שהסיכוי שבנט ישיג ויתור או מחווה כלשהי מצדו של פוטין שואף לאפס. האיש הוסיף שהדיווחים על תיאום בין בנט לבית הלבן בכל הנוגע למגעים האישיים שהוא מקיים עם פוטין, הם דיווחים מוגזמים. "בבית הלבן לא כל כך עוקבים אחר פעילותו של בנט. אין שמץ של אמון בפוטין או תקווה וסיכוי למהלך ותרני מצדו של הנשיא הרוסי".
זה המחיר המדיני שעלול לשלם בנט על כך שמיקם את עצמו כמתווך בין רוסיה לאוקראינה
מעורבותו הנמרצת של ראש הממשלה במשבר הגדול ביותר במאה ה־21 מיקדה אליו תשומת לב עולמית. האם כעת יצפו ממנו לבלוע בשקט את הסכם הגרעין עם איראן ולמצוא פתרון לסכסוך עם הפלסטינים?
