השבוע הביא שליח לביתי ספרון ירוק. "בדואיסטן" קרא מאיר דויטש לספרו. דויטש הוא מנכ"ל תנועת רגבים. ארגון שהוקם לפני 15 שנים במטרה לשמור על אדמות הלאום. הספר מנתח את בעיית הבדואים בנגב, בעיקר את סוגיית הקרקעות. חושף את התרמית הבדואית של "טענות הבעלות" שלהם על מאות אלפי דונם מאדמות הלאום. תרמית אדירת ממדים, שזכתה לתמיכת גופי שמאל מעוותים בישראל, שאימצו בשלמות את השקרים הבדואיים, וחזרו עליהם אלפי פעמים עד שהפכו בעיני רבים לאמת.
מדינות כסעודיה וירדן – מולדת הבדואים – אינן מכירות בבעלות על שטחי מרעה. בעשרות השנים האחרונות ניסו הבדואים שוב ושוב לטעון בבתי משפט לבעלות על מאות אלפי דונמים – ונזרקו מכל המדרגות, משום שלא הצליחו לתמוך את טענותיהם בראיות כלשהן. הם טענו – וגופי שמאל אנטי־ציוניים הדהדו את כזביהם - שבנגב היו 45 "כפרים היסטוריים", ואם יכירו בהם תיפתר סוגיית הקרקעות ותביעות הבדואים. זהו כמובן שקר עלוב. רגבים הציגה מול כל הוועדות הממשלתיות שבאו לפתור את הסוגיה מפות וצילומי אוויר שהפריכו את השקרים. לא היו כפרים כאלו, לא בימי הטורקים ולא בימי הבריטים ולא בעשורים הראשונים למדינת ישראל.
אבל הוועדות הממשלתיות, אף שהבינו היטב כי התביעות הבדואיות מבוססות על שקרים – ניסו לרצותם. לפצותם, להציע להם עוד ועוד קרקעות, עוד ועוד כסף לפיצוי, בנו להם עיירות (שרובן לא מאוכלסות כהלכה, כי הן מלאות משבצות קרקע ששום בדואי לא יעז לבנות בהן בית משום שבדואי אחר "טוען לבעלות" עליהן). והבעיה לא נפתרה כי הבדואים למדו היטב את מדינת ישראל וחולשותיה. ואין סיכוי שיקבלו את ההצעות כשהם בטוחים שאם יתעקשו – יציעו להם יותר.
צילומי האוויר שהציגה רגבים הוכיחו כי יש רצף של השתלטות עבריינית על שטחים פתוחים בנגב. לא 45 "כפרים היסטוריים" אלא יותר מ־2,300 מקבצי יישוב שתפסו את השטח בעשרות אלפי בתים לא חוקיים. וממשלות ישראל לדורותיהן – התעלמו. מינו עוד ועוד ועדות. מלמלו על "משילות" – ונכנעו שוב ושוב לפשיעה, לבנייה הבלתי חוקית, הכירו בתשלום דמי חסות כהוצאה מוכרת לעסקים, התעלמו מהפוליגמיה, לא העזו לרדוף אחרי שודדי רכב, ציוד צבאי ונשק, עצמו עיניים מכל אלו. רק שילמו עוד ועוד שוחד. מיליארדים על מיליארדים של תשלומי שוחד לבדואים בצורות שונות ומשונות: תקציבי פיתוח, השקעות בתשתיות מים וחשמל (שרובן נגנבו לפני שחוברו). המיליארדים הללו ברובם הגיעו לעסקנים בדואים מושחתים, נגנבו בצורות שונות ולא הגיעו לצרכני הקצה.
אבל גם כל מי שמרחם על הבדואים העניים בפזורה, החיים בתנאים קשים – חייב להבין כי הם שם בעיקר כדי להשתלט על אדמות הלאום, וכל מי שכבר הצליח בכך - בנה לו וילות מפוארות. ולא מעט מן הפחונים העלובים הניבטים לצדי הכבישים ומעוררים רחמים למראה "הקיפוח" ו"האפליה" – מסתירים בתים רחבי ידיים בנויים ומצוידים היטב, המתגלים למי שטורח להקיף את הפחון ולהסתכל בו מאחוריו, מהצד שאינו גלוי לכביש הראשי.
בשנים האחרונות עלתה המודעות להשתוללות הבדואים, והממשלות הבטיחו להחזיר את המשילות. ערכו לתקשורת הצגות משטרתיות נלעגות של יחידות מיוחדות משתלשלות ממסוקים לפשוט על בתים בפזורה ולתפוס נשק. והבדואים עמדו וצחקו. ואז ניסתה המדינה ליישם תוכנית נטיעות בנגב, כדי לעצור את שוד קרקעות. הבדואים השתוללו, שרפו מכוניות, רגמו כלי רכב והניחו סלעים על מסילת הברזל - ומדינת ישראל קיפלה את זנבה בין הרגליים וברחה.
במנוסתם הצהירו שרי הימין ש"תוכנית הנטיעות בוצעה" ושרי שמאל בממשלה הסיתו את הבדואים להמשיך להשתולל. יאיר גולן תועד כשהוא מעודד את הבדואים להמשיך, בהבטיחו להם שיקבלו ממנו וממפלגתו גיבוי בכנסת ובממשלה. ואכן – הם זכו במה שלא זכו בו מעולם: חוק החשמל וההתקפלות מול השתוללות הנטיעות בנגב, העונשים המגוחכים שהוטלו על פורעי שומר החומות - תדלקו את הבדואים. הם הבינו, כמו שהבינו הפורעים בימי המופתי אמין אל־חוסייני: "א־דאולה מענא", הממשלה איתנו.
ולכן פושע הוא כל מי שהופתע כשקם מוחמד אבו אל־קיעאן, מורה, אב לחמישה, ורצח ארבעה יהודים. מה מפתיע בזה שערבי שרצה להתגייס ולגייס לדאע"ש רוצח יהודים?
דמם של הנרצחים עוד לא נקרש על המדרכות, וסגן שר הביטחון אלון שוסטר אמר לירון וילנסקי בגל"צ: "אסור לשכוח שבמשך עשרות שנים מדינת ישראל שגתה קשות באפליה של המגזר הבדואי – וזה הזמן להיות שם". כשמחבר ספר משלי אמר "ככלב שב על קיאו - כסיל שונה באיוולתו" - עליו ועל שכמותו דיבר.
אכן. זה הזמן להיות שם.
בשבועות האחרונים מלאה עיתונות השמאל ושופרותיה בכנסת טענות על "אלימות מתנחלים". הממשלה נכנעה ללחץ והחליטה להחזיר את המשילות ליו"ש. המינהל האזרחי החריב השבוע חמישה מאחזים "לא חוקיים" בגבעות סביב כוכב השחר, כי הבנייה בהם הייתה בלתי חוקית. כל זה נעשה במוצהר בשם שמירת החוק. ולמעשה - כדי להרתיע את נערי הגבעות.
אבל חודשים ארוכים, מאז פרעות שומר החומות והתקוממות הבדואים בנגב, האלימות הבדואית תוססת וגוברת. הממשלה יודעת שהיא חייבת "להחזיר משילות". לא לתפוס חמישה אקדחים או שני רובים, אלא ממש למשול. רבבות בתים לא חוקיים שבנו הבדואים עומדים בנגב, ויש עליהם צווי הריסה. אז במקום לדבר על "החזרת המשילות" – צריך לעשות.
זה הזמן להיות שם, אמר שוסטר. ודאי התכוון לתת עוד כסף לבדואים. עוד קרקעות. אבל אם לא רוצים שמעשי מוחמד אבו אל־קיעאן יהיו מעשים שבכל יום - צריך באמת להיות שם. בדחפורים. בפלוגות מג"ב. ולהרוס כל בית בלתי חוקי. בשם החוק. ולשוב ולהרוס מיד כשמנסים לבנות שוב – כדי להרתיע. כפי שנוהגים בנערי הגבעות. לזה קוראים "החזרת משילות". לא לחפש עוד מיליארדים כדי לשחד את הבדואים שלא ישתוללו ולא ירצחו – אלא למשול.
אבל - ככלב שב על קיאו כסיל שונה באיוולתו. ושוטי השמאל שלנו בטוחים שאנחנו אשמים ברצחנות הבדואית. כי הם מקופחים. ועיתונאים ופרשנים מלהגים לאחר הרצח כי "הפרופיל של הרוצח אינו הפרופיל הטיפוסי של מחבל". כאילו מוסלמי שטוף תאוות רצח לא יכול להיות מורה ואב לחמישה, שתודלק בידי הרפיסות של הממשלה וההסתה מעזה, מרמאללה, מהמסגד שלו ומגופי השמאל המבטיחים לו סיוע בכנסת ובממשלה. כתבים ופרשנים כסילים התייצבו מול המצלמות, הנהנו ואמרו: "נכון. וצריך לזכור את הסנטימנט הדתי שמתעורר אצלם לקראת הרמדאן", כי כידוע, המנהג המוסלמי הוא לרצוח יהודים לכבוד רמדאן. ועכשיו כבר חודשיים "עוד מעט רמדאן".
"זה פיגוע משנה מציאות", מצהיר כסיל אחר, שפשוט התעלם כל השנים הללו מהמציאות. שהרי זו מעולם לא הייתה שונה. העובדה שהרוצח אבו אל־קיעאן היה מיומן יותר בשחיטת יהודים מעמיתיו - לא משנה את המציאות. היא רק אמורה לפקוח עיני כסילים לראות אותה. עיתונאית בכירה אחרת הצהירה, בפתח שעתיים של "שידור מיוחד", כי בכוונתה לנסות בפרק הזמן הזה "להבין את הרקע". מה לא ברור ברקע? מה לא ברור ברקע כבר מאה שנים? היא ודאי מתכוונת ל"קיפוח ולאפליה". האם "הקיפוח והאפליה" הם שגרמו למחבלי 11 בספטמבר לרצוח אלפים בארה"ב, לא האסלאם, הדת הרצחנית ביותר בעולם? וקיפוח ואפליה גורמים למיליוני שיעים לרצוח מיליוני סונים ולהפך. קיפוח ואפליה? איזה טמטום.
ההלוויות הסתיימו. הטרגדיות האישיות יכונסו אל המשפחות המרוסקות. הפוליטיקאים והפרשנים השמאלנים ישובו על קיאם, כי זה טבעם. אם איננו רוצים שכל הארץ תיהפך "בדואיסטן", אין ברירה אלא להפסיק לפטפט ולהתחיל לעשות.