רפורמות באוויר: כך הבטחותיו של ליברמן מחכות בצד

1. לא רואים את היעד

אביגדור ליברמן כבר לא מסתפק בתפקיד שר האוצר, שאותו הוא ממלא בהצלחה. התפקיד קטן עליו, והוא כנראה משועמם מרוב עיסוק במספרים. כעת הוא מחפש אתגרים חדשים, גם אם הוא דורך לפעמים על רגליהם של חבריו השרים. אלה מצדם שותקים בנימוס. הרפורמה התורנית שהודלפה נוגעת לתחום הדיור, המרכיב הלוהט ביותר ביוקר המחיה. על הפרק עומדת תוכניתו של ליברמן להוריד ב־20% את מחירי הקרקע, להפחית את מחיר הדירה הסופי ולייקר בכ־15% את המס על דירה רביעית.

אם בעבר עוד נהג שר האוצר להוביל מהלכי נדל"ן כמו העלאת מס הרכישה בשיתוף השרים הרלוונטיים (כמו שרת השיכון או שרת הפנים), הפעם הוא לא ספר את שר השיכון זאב אלקין, שהופתע. גם הדרג המקצועי במשרד האוצר, שליברמן מחשיב, לא ידע. תוכנית הנדל"ן החדשה תגובש בהתייעצות עם גורמי מקצוע חיצוניים שאיתם נפגש ליברמן השבוע, כמו התאחדות הקבלנים וגורמי מקצוע מהרשויות המקומיות. שר האוצר הסביר את המידור בחשש מהדלפות, וסיפר בעצמו לחדשות 12 שתוכנית כזאת אכן נמצאת בצנרת.

ללא קשר, פרסום תוכנית נדל"ן לא מבושלת בעיתוי הנוכחי רק מגדיל את המבוכה ואת חוסר האמון של הציבור. הלוואי שמספר התחלות הבנייה היה כמספר תוכניות הנדל"ן. ליברמן לא משחק רק בחצר ביתו של שר השיכון, ומקדם גם את תוכנית "בנה ביתך" במגרשו של שר החקלאות עודד פורר. זה בלט במיוחד ברפורמות המכסים בפירות בירקות. מה בלט במיוחד? לליברמן נמאס ובצדק מהסחבת, והוא החליט להפעיל חד־צדדית את הרפורמה תוך התעלמות מהלובי החקלאי.

לפני שש שנים בדיוק, בעת טקס החתימה על ההסכם הקואליציוני, הודה ליברמן בגילוי לב כי עבר ניתוח להארכת הפתיל הקצר. מאז הפתיל שב והתקצר, ולנוכח המציאות הפוליטית שר האוצר חייב בדחיפות ביקור רופא. את האחריות על תחום יוקר המחיה, בעיקר במזון, הפקיע הלכה למעשה משרת הכלכלה אורנה ברביבאי. בעוד הוא פולש לתחומה וניצב בחזית הלוחמה במחירי המזון, ברביבאי מסתפקת בהדלפות על כניסתה לישראל של רשת קמעונאות מדובאי.

וכמובן, שר האוצר פעיל גם בענייני התפוצות. העלייה האפשרית מרוסיה ומאוקראינה מתדלקת אותו. בעוד שר התפוצות נחמן שי מתעמת עם איילת שקד ומדבר על מכסות העולים, ליברמן מדבר על תקציבי קליטה והצורך בקיצוץ תקציבי.

הכל טוב ויפה, אלא שמרוב רפורמות לא רואים את היעד. אין סיכוי שרפורמת מחירי הקרקעות תצא לאוויר העולם, אלא אם כן ליברמן יצליח להשחיל אותה לחוק ההסדרים. רפורמת המכסים בפירות וירקות הגיעה לשולחן הכנסת, ושם צפויה מלחמת התשה. בעקבות ביקורת חריפה של יו"ר ועדת הכלכלה מיכאל ביטון, נראה שהרפורמה תעבור דיאטה ובשלב זה רק הפעימה הראשונה של הפחתת המכסים תאושר. גם בנושא יוקר המחיה הרוב תקוע.

מתווה הפיצוי לעצמאים עדיין לא אושר, גם לא בגין ימי הבידוד. התוכנית למתן נקודות זיכוי לזוגות צעירים עדיין לא אושרה, וגם ההצעה להגדלת מענק העבודה (מס הכנסה שלילי) תקועה במסדרונות הכנסת. נשיא התאחדות המלונות אבי ניסנקורן טוען שמענקי קורונה למלונאים, בהיקף 150 מיליון שקל, לא הועברו. מבדיקתי מתברר שהבעיה נמצאת במשרד התיירות ותיפתר כבר בשבוע הבא.

גם עסקת החבילה, שכללה את העלאת שכר המינימום החל מ־1 באפריל, לא אושרה, וספק אם זה יקרה במציאות הפוליטית הנוכחית. בנושא הזה נתקל שר האוצר בהתנגדות מצד שר העבודה ונשיא המגזר העסקי דובי אמיתי, שנעלב עד עמקי נשמתו על כך שהרפורמה בפירות ובירקות התעלמה מעמדותיו.

שר האוצר מנצל את מלוא עוצמתו הפוליטית ורץ קדימה עם הרפורמות במהירות שיא. הזמן אץ לו, ומה שלא יספיק היום לא יספיק מחר. למרות עודף האנרגיה, מומלץ שמדי פעם יביט לאחור כדי לוודא שהשרים האחרים נמצאים מאחוריו. נכון להיום זה לא קורה.

2. המלחמה האבודה

שרי הממשלה הרלוונטיים נאלצים להודות שלא ניתן יהיה להוריד את מחירי הנדל"ן עוד השנה. השאלה הרלוונטית אינה אם הם יירדו, אלא בכמה תסתכם העלייה. כל עלייה הנמוכה מ־10% לשנה הרי זה משובח, אבל זה לא פשוט.

שר האוצר הקודם משה כחלון, שנכנס לתפקידו ב־2015, נזקק ליותר משלוש שנים כדי לבלום את דהרת הדיור, אף שהחזיק בכל הסמכויות הרלוונטיות. סימנים ראשונים של ירידת מחירים היו רק באמצע 2018, וגם זה בזכות סבסוד המחירים ב"מחיר למשתכן". אלמלא התוכנית, המחירים היו ממשיכים לעלות. למרבה הצער, אחרי שכחלון כל כך הצליח - הממשלה התפרקה וחווינו בזבוז של שנתיים יקרות, וכל המאמצים ירדו לטמיון.

כל שר בתורו ניסה את מזלו, בתקווה להיות האביר על השופל שיכניע את מחירי הדיור. יאיר לפיד הימר ב־2014 על מע"מ אפס על דירות. כחלון כאמור יצא ב"מחיר למשתכן", יעקב ליצמן (לשעבר שר השיכון) ניסה מענקי דיור, זאב אלקין (שר השיכון) הכריז על "מחיר מטרה", וכעת ליברמן עם סבסוד הקרקעות (לתוכנית אין עדיין שם רשמי).

האם יש בכלל תוכנית אחת שמסוגלת להוריד את המחירים? התשובה הכלכלית היא פשוט לא. כדי שהמחירים יירדו צריכים לקרות במקביל שני דברים, ואת זה כל כלכלן מתחיל יודע לצטט בעל פה: שהיצע הדירות יעלה והביקוש יירד. ההיצע מושפע מהיקף התחלות הבנייה (שאכן עלה בשנה האחרונה) וממספר הדירות שבנייתן הסתיימה (שירד בשנה האחרונה). אלא שבמקביל להיצע היורד, עלות הבנייה המתייקרת (המתבטאת במדד תשומות הבנייה) מביאה לייקור המחירים.

מצד שני, לא רק שהביקוש אינו יורד אלא שהוא ממשיך לגדול, ויש לכך שלל סיבות. הראשונה שבהן היא פיננסית: הריבית הנמוכה והיעדר חלופות השקעה. בישראל מסתובבים מאות מיליארדי שקלים פנויים של מתעשרי ההייטק. אלה אומנם קונים דירות בעיקר באזור תל אביב והמרכז במחירי שיא, אבל הביקוש זולג ומשפיע על הפריפריה. לצד הביקוש יש להוסיף "צרות טובות": שיעור הילודה הגבוה בישראל, וכמובן הבשורה האקטואלית של העלייה הלא מתוכננת מרוסיה ומאוקראינה.

צרה אמיתית נוספת (תלוי בעיני המתבונן) היא שיעור הגירושים הגבוה. תנועת מלקחיים זאת, המגיעה מצד הביקוש הגדל שפוגש היצע צנוע, מתדלקת כבר יותר מעשור את המחירים, ואלה לא יעצרו בשנה הקרובה.

ומה עושה הממשלה? ובכן, עם כל הכבוד להחלטותיה, ובניגוד לשמועות, יכולתה להשפיע על מגמות אלה אינה גדולה. קשה לה לצמצם את שיעור הילודה, מחיר הכסף נקבע על ידי בנק ישראל, ועל עלויות הבנייה היא יכולה להשפיע רק בשוליים (בעיקר דרך הפחתת מסים).
הניסיון להשפיע על מחירי הדיור הוא מלחמת האתמול, וזו מלחמה אבודה.

הדרך הנכונה לטפל במשבר חייבת להיות ממוקדת בזוגות הצעירים. תוכנית "מחיר מטרה", המסבסדת את המחירים, מהווה פתרון מצוין. פתרון נוסף הוא השקעה בתשתיות, במיוחד בתחבורה. דוגמה אחת בלבד: הקו האדום המחבר בין פתח תקווה לבת ים יכול להוריד את לחץ המחירים במרכז ולעודד ביקוש לדירות לאורך הקו, וכל זה בתקווה שהרכבת אכן תפעל החל מנובמבר 2022 ולא ניאלץ לחוות דחייה נוספת.

3. בבזק יש עם מי לדבר

מבין מאות הדוחות הכספיים לשנת 2021, בחרתי להתמקד השבוע בדוחות ענקית התקשורת בזק. הדוחות פורסמו שלשום, בדיוק ביום שבו שלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, מסר בבית המשפט את עדותו בתיק 4000. לטענת הפרקליטות, פילבר התבקש להעניק בהוראת נתניהו הקלות רגולטוריות לבעל השליטה לשעבר בבזק שאול אלוביץ'. אגב, מנכ"ל בזק כיום הוא דודו מזרחי, שנטש אותה בעבר על רקע אי־שביעות רצונו מהמתרחש.

מאז התפוצצות פרשת בזק ההנהלה הורידה ראש ונעלמה מתחת לרדאר. לא היה עם מי לדבר, אבל כעת המרכזייה עובדת. לאחר שהשליטה עברה לקרן השקעות אמריקאית, החברה מפרסמת לראשונה דוחות כספיים ללא תופעות פוסט־טראומטיות.

אז מה היה לנו? גידול של 1.1% בהכנסות ל־8.82 מיליארד שקל, לראשונה מאז 2016, ועלייה של 0.9% ברווח הנקי המתואם ל־1.15 מיליארד שקל. פרטנר מאתגרת בפרסומותיה את גידי גוב, הפרזנטור של בזק? הצחקתם אותי. רווחי בזק ב־2021 גדולים מהרווחים המצטברים של סלקום, פרטנר והוט גם יחד.

ההשקעות בתשתיות (בעיקר הסיבים האופטיים), שנבלמו בשנים האחרונות בגלל מחלוקת רגולטורית, זינקו ב־27% ל־1.69 מיליארד שקל. פריסת הסיבים האופטיים הגיעה תוך קצת יותר משנה ל־1.1 מיליון משקי בית, מה שמסייע להציב את ישראל על מפת התקשורת המודרנית.

בזק המציאה את עצמה מחדש בין השאר בזכות הכנסות משירותי תקשורת לעסקים, שירותי ענן ואינטרנט מהיר, על חשבון קיפאון בהכנסות הטלפוניה. בזק צופה פני עתיד, ובשבוע הבא תודיע על שיפור בשירות לקוחות האינטרנט, בעקבות החלטת שר התקשורת יועז הנדל לבטל את ההפרדה המלאכותית שהייתה עד היום בין תשתית התקשורת (בזק) לבין הספק המכונה ISP (בזק בינלאומי).

זה נשמע אולי זניח, אבל מבחינת בזק מדובר במהפכה שתיטיב גם עם הלקוחות.  הבשורה מכל זה, כפי שנחשף לראשונה ב"מעריב", היא שבזק תחלק בשנים הקרובות מדי חצי שנה דיווידנד במזומן של 50% מהרווח באותה תקופה, והשנה מדובר ב־240 מיליון שקל.

גיל שרון, שמונה לפני כשנתיים ליו"ר בזק, מסביר את התוצאות בעיקר בשיפור בביצועי החברות פלאפון ויס, לצד המשך גידול בפעילות האינטרנט בזכות פריסת הסיבים האופטיים. "הצלחנו להקטין את החוב נטו ב־2021 בכ־10% ל־6.1 מיליארד שקל. 2021 הייתה שנת חזרה לצמיחה, ובמקביל הגדלנו את ההשקעות. אחרי שנים ארוכות של שחיקה מתמשכת בהכנסות, אנחנו מסכמים שנה שנייה ברציפות של צמיחה".

הבשורה החשובה ביותר היא שמרבית מניותיה של בזק מוחזקות על ידי הגופים המוסדיים המנהלים עבורנו את כספי הפנסיה. גרעין השליטה (25.5%) מוחזק אומנם על ידי משקיעים אמריקאים באמצעות חברת ביקום, אבל מרבית כספי הדיווידנד שיחולקו יגיעו לציבור, המחזיק ב־73% ממניות ענקית התקשורת.

4. המשכן הלאומי

את אביעד פרידמן, מנכ"ל משרד השיכון, אני מכיר מעבודתנו המשותפת ב"מעריב", שם שימש בעבר כמשנה למנכ"ל. עד למינויו כמנכ"ל משרד השיכון ביצע מספר תפקידים, שאחד המעניינים שבהם היה יו"ר החברה למתנ"סים. את הבוס שלו, שר השיכון זאב אלקין, הוא מכיר מלימודים משותפים בישיבה התיכונית הר עציון. את ספסל הלימודים אכלסו באותה עת חבר'ה מצוינים: מנכ"ל משרד ראש הממשלה יאיר פינס, מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל ינקי קוינט וראש מינהל התכנון שלומי הייזלר.

שיתוף הפעולה בין כרישי נדל"ן אלה נמשך גם היום, וטוב שכך. תוכנית הדגל הנוכחית של משרד השיכון היא "מחיר מטרה". בשבוע הראשון כבר נרשמו לתוכנית 80 אלף מועמדים, מרביתם בבאר יעקב, בראשון לציון ובאור יהודה,  וזה מוכיח שעם ישראל צמא לדיור ובזול. "היו ביקורות שאתר הרישום קרס. נכון שבהתחלה קצת קשה להירשם בגלל העומס, אבל בשורה התחתונה המספרים מדברים בעד עצמם.

הגיעו בקשות להירשם בפרויקטים בשלוש ערים שונות, וסך הרישומים בכל הפרויקטים מגיע ל־400 אלף. יש למעלה מ־100 אלף זכאים. עד סוף ההגרלה בשלישי הבא יירשמו ל־10,000 הדירות שהצענו 80 אלף מועמדים. עד סוף השנה יהיו הגרלות נוספות, והמטרה היא שיותר מ־30 אלף זכאים יקבלו אישור זכאות לדירות", אומר פרידמן.

הופתעת מההסתערות?
"הביקוש העצום ביומיים הראשונים להרשמה הפתיע. אף על פי שהיו עשרה ימים לרישום, כבר בשלושת הימים הראשונים נרשמו 62 אלף. למרות הביקורות, המציאות מדברת בעד עצמה, וכנראה שהתוכנית מספיק מוצלחת. האם התוכנית פותרת את בעיית הדיור? ודאי שלא. ראשית, במרבית האזורים אנחנו כמעט ולא מכניסים משפרי דיור.

במקביל נגדיל את היצע הדירות ונקיים הגרלות נוספות. ב־2021 היה גידול חסר תקדים בהתחלות הבנייה, אבל לצערי לוקח יותר מדי זמן לסיים את הבנייה. גם הירידה במספר הפועלים בגלל הקורונה היא פקטור שהשפיע לשלילה".

מהי עמדת משרד השיכון בנוגע לתוכנית של ליברמן להורדת מחירי הקרקעות והדיור?
"שר האוצר מציע רעיונות, ואנחנו בשלבים של דיונים ראשונים על התוכנית. מדובר בתוכנית שהולכת בכיוון שונה מהמדיניות שלנו, כי אנחנו בעיצומה של תוכנית 'מחיר מטרה' ואותה אנחנו מבצעים. אני מודה שלא דיברו איתנו מראש, אבל אם יוחלט בממשלה על שינוי כיוון, אנחנו נבצע. בסופו של דבר, אני מנכ"ל ותפקידי לבצע, אני לא שר שמקבל החלטות. כרגע אני מתמקד בתוכנית 'מחיר מטרה'".

תודה שהמחירים במכרזי הקרקעות של המינהל אסטרונומיים. תראה איך נגמרים המכרזים בשדה דב
"גם אני חושב שמחירי הקרקעות מאוד גבוהים, ואני מקווה ש'מחיר מטרה' תצליח כדי למתן את מחיר הקרקע. מחירי הקרקעות גבוהים מאוד, כי יש בהלה והקבלנים חוששים לפספס את המכרזים. הריביות במשק נמוכות והבנקים נותנים כסף, ויש הרבה מתחרים על כל דונם. הבעיה היא שהציפיות הן להמשך עליות המחירים.

חלק מהקבלנים מציעים הצעות גבוהות מדי לטעמי, אבל זה שוק חופשי. אני מקווה שהבנקים מפקחים טוב למי הם נותנים את הכסף, כי בסוף זה הכסף שלנו. אתה מספיק ותיק כדי לדעת שיש מקרים שבהם גם בנקים הסתבכו. אני מקווה שהבנקים אחראים מספיק ויודעים מה הם עושים".

אז איך פותרים את בעיית מחירי הדיור?
"המחירים הם פונקציה של כמה מרכיבים, כמו תשומות הבנייה שאינן תלויות בנו, ואלה הולכות וגדלות גם בגלל המלחמה באוקראינה. אבל בבסיס יש את הנושא של ביקוש והיצע, וכדי שהמחירים יירדו צריך להיות דבר פשוט: הביקוש צריך לרדת וההיצע לגדול. בפועל הביקוש עולה, ובמשך שנים לא תכננו מספיק, לא בנו מספיק ולא שיווקו.

אשתי מזכירה לי כל בוקר מחדש שאי אפשר לסגור פער של עשר שנים בשבוע הקרוב, וכדאי להירגע ולשתות מים. חייבים להגדיל את ההיצע ולייצר פתרונות נוספים. אני מקווה שכל הגורמים, ובהם בנק ישראל שכבר עשה מספר מהלכים, יעשו צעדים נוספים. צריכים לעבוד על הצד של הביקוש, ולהגביל את היקף המשכנתה המותר ואת היקף המימון לקבלנים".

אתה אומר בעצם שבנק ישראל צריך להעלות את הריבית?
"אני מדגיש שבנק ישראל סוברני בקבלת החלטות בנושא הריבית, אבל לדעתי, לו הריבית הייתה גבוהה יותר, הדבר היה עוזר למיתון הביקוש ולריסון מחירי הנדל"ן. אני מקווה שכך יהיה. אני כמנכ"ל משרד השיכון רוצה להעריך שהשנה נגיע ליותר מ־80 אלף שיווקים. במקביל, אם נישאר במספרים גבוהים בהתחלות בנייה ונעבור את ה־30 אלף דירות בהגרלת 'מחיר מטרה', זה ישפיע. אני לא מדבר בשלב זה על ירידת מחירים. הצלחה מבחינתי כרגע תהיה כשעליית המחירים תתמתן. אנחנו בסביבה של אינפלציה ואי אפשר לנתק את זה מהמציאות".

היית ממליץ היום לזוג צעיר לקנות דירה כי המחירים ממשיכים לעלות?
"לדעתי עדיף לשכור דירה ולשים בינתיים את הכסף בבורסה. אחרי כמה חודשים של ירידות שערים בשווקים עכשיו זאת הזדמנות קנייה. אבל התשובה מאוד ספציפית ותלויה מה הזוג רוצה. אם הוא מעוניין לקנות דירה למגורים, הייתי ממליץ להירשם לתוכנית 'מחיר מטרה'. חבל לפספס את ההזדמנות. למרות שמספר הנרשמים הוא פי עשרה, עדיף לנסות לזכות בדירה.

גם אם לא זוכים השנה, יש תקווה לזכות בשנה הבאה. לזוג צעיר אני אומר: קודם כל תירשמו לתוכנית. אתם לא חייבים לגור בתל אביב. עדיף לקבל דירה באשקלון או בלוד מאשר להפסיד בתל אביב. שכר הדירה בתל אביב גבוה, ולכן אין סיבה שלא לגור בפריפריה. באר שבע עם האוניברסיטה זה אחלה מקום. נוף הגליל זה מקום מצוין".

האם ההייטק מתדלק את הביקוש לדיור?
"ההייטק הוא סגמנט מאוד ספציפי ומרוכז באזור תל אביב, ושם המחירים באמת מזנקים. זה משפיע כמובן על מדד הדיור, ובמידה מסוימת מקרין גם על היישובים מסביב. הרבה מההשפעה הייתה ב־2021. ב־2022 האופציות שחולקו בענף כבר שוות פחות כסף, בגלל תחילת המשבר בשוק ההון".

איך פותרים את בעיית הדיור לעולים החדשים? האם תכניסו אותם לקרוונים?
"ראשית, אני מקווה שהעולים באמת יגיעו לישראל. פתרונות הדיור יכללו בשלב הראשון דיור בשכירות דרך מימון שכר דירה, ובשלב השני ייעשה מאמץ להגדיל את היצע הדיור. דיור בקרוונים זה חלק מהפתרון, אבל מדובר על מבנים זמניים. פתרונות נוספים שאנחנו בוחנים הם דיור בקיבוצים ומושבים, בניית יחידות דיור במקומות אחרים, וגם שיפוץ של דירות שעמדו עד היום ריקות. רק שיגיעו עולים".