הטיפול בפשיעה במגזר הבדואי צריך לכלול יותר מתגבור המשטרה

מה שקורה ברהט ובנגב כבר תקופה ארוכה הוא אובדן משילות. ביקורו של מפכ"ל המשטרה יעקב שבתאי בתחילת השבוע ברהט, וההחלטה לתגבר את תחנת המשטרה ברהט ביותר מ־100 שוטרים, הם רק טיפה בים. ההוכחה לכך היא שזמן קצר לאחר שמפכ"ל המשטרה עזב את העיר, נורו יריות לעבר אחד הבתים ברהט, לפי החשד כחלק מסכסוך בין שתי משפחות על רקע זיכיון להקמת רשת של בתי קפה בעיר. מפגש שנערך בין נציגי המשפחות למתווכים ואנשי דת, בניסיון להגיע להבנות, לא הצליח להביא לסיום הסכסוך.

זאת סיבה טובה לדאגה עבור המשטרה ומשמר הגבול, שמבינים שתגבור כוחות לבדו יכול לעכב את המשך הירי, אבל לא לסיים את הסכסוך שעלול להימשך עוד זמן רב ולגבות חיי אדם נוספים. חודש הרמדאן הוא תקופה קשה עבור המשטרה, שנאלצת להפנות כוחות גדולים לירושלים, מה שלא מאפשר לה לטפל טיפול שורש במערב הפרוע ברהט. מעצרם של 11 חשודים שהיו מעורבים בתקריות הירי ברהט היה פעולה הכרחית, אבל העובדה שהירי נמשך גם לאחר מעצרם - מעידה על כך שברהט ובפזורה הבדואית בכלל נמצא ארסנל גדול של כלי נשק שהמשטרה טרם הצליחה לתפוס.

החלטת המפכ"ל להקים מפקדה גדולה ברהט היא צעד מתבקש, אבל מאוחר. הפשיעה באזור הנגב ובמיוחד במגזר הבדואי לא טופלה מעולם בצורה יסודית. אין צורך לשמוע את חוות דעתו של הזמר עידן רייכל כדי להתרשם שהנגב הפך בשנים האחרונות למערב פרוע, אבל לא ניתן להתעלם מהדברים. בפוסט שפרסם לאחרונה המוזיקאי בחשבון הפייסבוק שלו הוא כתב שבשנה האחרונה הוא אולץ לרדת פעמיים לשולי הדרך על ידי נהגים בדואים אלימים שאיימו עליו. רייכל מתאר את תחושתו כשהוא נוסע בכבישי הנגב בדרכו לאילת כתחושה איומה של חוסר אונים, כשהוא נתון לגחמות של פורעי חוק.

מי שמתריע יותר מ־30 שנה על היעדר משילות בנגב הוא פיני בדש, ראש מועצת עומר, שטוען שהמשטרה וכוחות הביטחון האחרים איבדו מזמן את כושר ההרתעה. בדש סימן את היישוב הבדואי תל שבע כמקור הבעיה העיקרי, בעיקר בגלל הכמות הגדולה של נשק לא חוקי שלטענתו יש ביישוב. ראשי היישובים בנגב טוענים כי אחת הסיבות המרכזיות לחוסר המשילות היא היעדר חוק עונשי מינימום על עבירות שקשורות בביטחון האישי.

ראשי המועצות בדרום דורשים לבטל את החלופות למעצרים, שמטילים בתי המשפט בדרום על בדואים שנעצרים בחשד לאחזקה של כלי נשק לא חוקיים. נציגי הציבור הבדואי טוענים מצדם כי אחת הסיבות המרכזיות למצב היא מצבם הסוציו־אקונומי הנמוך של היישובים הבדואיים. 60% מהבדואים הם מתחת לגיל 18, ורבים מהם אינם רוכשים השכלה או מוצאים תעסוקה, מה שמביא לכך שהם פונים לפשיעה כלכלית וחקלאית. בנוסף לגניבות רכב, מתמחים ארגוני הפשיעה הבדואיים גם בגידול קנאביס בקנה מידה מסחרי.

חסימת גדר הגבול עם מצרים להברחות של סמים הביאה לפתיחת ערוצי אספקה חלופיים בדרך של גידול מאות דונמים של קנאביס לא חוקי בשדות הנגב, עיסוק שבו מגלים הבדואים התמחות מיוחדת. השדות מושקים באמצעות מכליות גדולות של מים, שעוברות בין שטחי הגידול. כשראש הממשלה הראשון דוד בן־גוריון דיבר על הצורך להפריח את הנגב ולהפוך אותו לירוק, הוא לא התכוון, וגם לא חזה בדמיונו, שזה ייעשה באמצעות שדות קנאביס לא חוקיים.