השבוע האחרון היה גדוש ועמוס בחדשות, באירועים ובהתפתחויות בזירה העולמית, וטמן בחובו מובנים שמצדיקים בלי גוזמה את התואר "שבוע היסטורי". חבל ומצער שאירועי השבוע נגרמו כתוצאה מפשעי המלחמה האכזרית שמנהלת רוסיה נגד אוקראינה ואזרחיה. לא כל האירועים היו חיוביים, מה שלא מפחית מחשיבותם.
גם השבוע נחשפה הדיפלומטיה במלוא חולשתה ולא מוגזם להגיד חוסר הרלוונטיות שלה. חסרת כל השפעה מעשית ואף מעוררת גיחוך. אלפי ואולי עשרות אלפי אזרחים חפים מפשע נהרגים בירי ובהוצאות להורג שמבצעים חיילים רוסים. ערים וכפרים נהרסים בהפצצות אוויריות וארטילריות. היכן הדיפלומטיה? עצם השאלה מעוררת תחושת דכדוך.
תהליכי היחלשות מעמדו של האו"ם והתערערות השפעתו בזירה הבינלאומית התחילו לפני שנים וצוברים תאוצה מתמשכת. אם נזקקה הוכחה לחוסר התוחלת המעשית של הארגון העולמי, סיפק אותה השבוע לא אחר מאשר ראש הארגון, המזכיר הכללי אנטוניו גוטרש.
חודשיים אחרי הפלישה לאוקראינה, לאחר שמונה שבועות של פשעי הרג והרס שרוסיה מבצעת בשכנתה הקטנה והחלשה ממנה, מזכ"ל האו"ם הגיע למוסקבה לפגישה פנים אל פנים עם הנשיא ולדימיר פוטין. למען היושר, ראוי לציין שהמזכ"ל גוטרש לא התעלם ולא שתק. הוא פרסם והפיץ תגובות והצהרות חריפות נגד פלישת רוסיה לאוקראינה, וגינה במילים קשות את הרג האזרחים והרס הערים שצבא רוסיה מבצע. אך הפלישה נחתה על האו"ם בעיתוי הגרוע ביותר. אחרי שנתיים של התפרצות והתפשטות מגיפת הקורונה – קטסטרופה עולמית שהאו"ם נתגלה בה כגורם כמעט לא נוכח.
מטרת גיחתו של גוטרש למוסקבה הייתה להציע לפוטין הפסקת אש של ארבעה ימים. נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי הזדרז והצהיר בטרם הפגישה כי ל"מזכ"ל האו"ם אין סמכות לדבר בשמה של אוקראינה בעת שייפגש עם פוטין". זלנסקי אף תהה באומרו "אנחנו לא מבינים מה כוונתו בנסיעה למוסקבה".
דבריו של גוטרש בתום פגישתו עם שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב, רק הבליטו את חוסר התוחלת שבביקור. בהודעתו הרשמית, המזכ"ל לא שכח להזכיר כי "לפי הפדרציה הרוסית, מה שקורה (באוקראינה) זה מבצע צבאי מיוחד שמטרתו פורסמה".
יפה מאוד מצדו של המזכ"ל. בדיפלומטיה הכושלת של האו"ם, אזכור כזה הוא ביטוי לאיזון. חובה לגלות איזון. גם כלפי מדינה ומנהיג שמבצעים פשעי מלחמה. להערכת דיפלומטים במרכז האו"ם בניו יורק, סיכוייו של המזכ"ל להשיג מפוטין הסכמה להפסקת אש היו קלושים ביותר. המזכ"ל עצמו אף הדגיש בהודעתו לאחר שיחתו עם לברוב כי "הפסקת אש איננה אפשרית".
נקודת אור
מי שנחשפה השבוע במלוא עליבותה והתנתקותה מהמציאות בזירה העולמית היא מועצת הביטחון – הגוף היוקרתי והיחיד בעל סמכות לאכוף את החלטותיו גם בכוח צבאי. המועצה התכנסה השבוע לדיון התקופתי במזרח התיכון, כולל "השאלה הפלסטינית". מועצת הביטחון לא קיימה עד היום אף לא ישיבה אחת, אף לא דיון אחד בפלישת רוסיה לאוקראינה. אין אף מחאה וגינוי מצד מועצת הביטחון לטבח האזרחים והחרבת הערים.
בדיון על השאלה הפלסטינית נאם, איך לא, שגריר רוסיה באו"ם וסילי נבנזיה, נציג בכיר של מדינה שבחודשיים האחרונים צבאה מבצע לאור יום השמדת עם. נבנזיה קונן על ה"עוול שעושה מדינת ישראל לפלסטינים", והאשים את ישראל ב"הפרת הסטטוס־קוו באתרים הקדושים", כשלטענתו "מדובר בדבר לא מקובל". נורא ואיום. ביד אחת רוסיה מבצעת זוועות מחרידות ובידה השנייה חרדה לגורלם של האתרים הקדושים בארץ ישראל.
ההתנהלות הנלעגת של מועצת הביטחון אינה דבר חדש. במשך למעלה מעשר שנות המלחמה הפנימית בסוריה, שלפי דוח רשמי של האו"ם גרמה למותם של יותר מחצי מיליון אזרחים ולחמישה מיליון עקורים ופליטים, מועצת הביטחון לא הסכימה ולו לצעד אחד נגד משטרו של בשאר אסד.
רוסיה, שהיא כידוע חברה קבועה במועצת הביטחון ובעלת זכות וטו, סיכלה מראש כל ניסיון וכל יוזמה לעצור את שפיכות הדמים בסוריה, את הרג האזרחים וההפצצות על מטרות אזרחיות שמשטרו של אסד ביצע. מובן וטבעי אם כך, שלא היה קשה למועצת הביטחון להפגין חוסר מעש אל מול פשעי המלחמה שמבצעת רוסיה באוקראינה.
המועצה, למעשה, אינה מסוגלת לאשר הצעה או יוזמה נגד רוסיה על פשעיה באוקראינה. לרוסיה זכות וטו על כל הצעת החלטה המועלית במועצת הביטחון. מחקר שנעשה בידי מזכירות האו"ם העלה שברית המועצות ואחריה הפדרציה הרוסית, ניצלו את זכות הווטו שלהן יותר מכל מעצמה אחרת מחמש החברות הקבועות. מסך כל השימוש בווטו, רוסיה היא הראשונה - 49%, אחריה ארה"ב בפער ניכר - 29%. במילים אחרות, רוסיה משתקת בקביעות את תפקודה של מועצת הביטחון ומונעת מהגוף הסמכותי של האו"ם למלא יעדיו לשמירת השלום והביטחון בעולם.
נקודת אור שבהקה השבוע מעל בניין האו"ם בניו יורק היא החלטה שהתקבלה בקונצנזוס של 93 החברות בעצרת הכללית, שלפיה מדינות המשתמשות בזכות הווטו שלהן יחויבו להסביר ולהצדיק את השימוש בו. ההחלטה לא פוגעת בזכות הווטו וגם לא מגבילה את ניצולה. אבל היא התפרשה בקרב דיפלומטים ופרשנים כהתפתחות חיובית בזירת האו"ם שהניבה הפלישה הרוסית לאוקראינה. אבל ברור שהאיש האחרון בעולם שמתרגש מההחלטה הוא ולדימיר פוטין.
אבל העולם איננו הפקר, תודה לאל. בזמן שמועצת הביטחון ישבה ודנה ב"עוול שישראל גורמת לאתרים הקדושים" – ביקרו בקייב נושאי התפקידים המרכזיים בקבינט של הנשיא ג'ו ביידן – מזכיר המדינה אנתוני בלינקן ומזכיר ההגנה לויד אוסטין. מלבד הפגנת סולידריות עם העם האוקראיני, בישרו השניים על הגברת משלוחי הנשק החדש לצבא אוקראינה, כולל טילים ארוכי טווח. בלינקן הודיע כי "רוסיה נכשלה בכל המטרות שהציבה לעצמה בלחימה" והוסיף בנימת לעג כי "אוקראינה העצמאית תישאר כאן הרבה יותר זמן מאשר רוסיה של פוטין".
בהמשך השבוע, כשנשיא רוסיה הוכיח למזכ"ל האו"ם עד כמה איבדה הדיפלומטיה נוכחות והשפעה, התקיימה בבסיס חיל האוויר האמריקאי ברמשטיין, גרמניה, פסגה ביטחונית בהשתתפות נציגים בכירים של יותר מ־40 מדינות. בפסגה, שהתכנסה ביוזמת ארה"ב, הוחלט על שדרוג והרחבת חימושה של אוקראינה. אוסטין אמר למשתתפי הפסגה הביטחונית: "אנחנו מאמינים שהם (האוקראינים) יכולים לנצח אם יש להם התמיכה והציוד הדרושים – ואנחנו מתכוונים לעשות כל מה שביכולתנו כדי לוודא שהם יקבלו אותם". ראש המטות המשולבים של הצבא האמריקאי אמר לכתבים שמטרת הפסגה היא "לסנכרן ולתאם" את חימושה של אוקראינה ולהבטיח שיועברו אליה כלי נשק כבדים.
השבוע גדוש האירועים וההתפתחויות הדרמטיות הוכיח שארה"ב חזרה למעמדה כמנהיגת העולם החופשי. הערכות שפרשנים באמצעי תקשורת מערביים, כולל ישראל, פרסמו באחרונה שלפיהן ארה"ב נחלשה והנשיא ג'ו ביידן הישיש לא מצליח – נתגלו כמופרכות. זה לא מחסן את הבית הלבן ואת ממשל ביידן מפני שגיאות ומעידות, אך זה מחייב את אמצעי התקשורת לאמץ גישה יותר כבדת ראש בשיפוטם את הנשיא וממשלו.