עד הפאניקה הבאה
"סלמונלה", הרעים קולו של רפי גינת בתחקיר על החומוס ב"כלבוטק", והמדינה הפסיקה לאכול חומוס. "סלמונלה", זועקות הרשתות וכותרות העיתונים, וכולם חוששים לאכול שוקולד. לטלוויזיה ולרשתות החברתיות זו הזדמנות פז לשחוט פרות קדושות, גם כאשר אין ממש סיבה. בתוכניות שונות טוחנים עד דק את נושא הסלמונלה בשטראוס, עד כדי זריעת פאניקה ויצירת משבר אמון בחברה שמלווה אותנו שנים רבות, בתוצרת איכותית שממתיקה את הנשמה ומעלה את הסרוטונין.
כמה יותר חכם היה לצאת במסע הסברה לקהל על מהות המחלה ועד כמה אפסי הוא הסיכון שתהפוך למחלה קשה או מסוכנת. לרוב יכולים להופיע כאבי בטן, שלשולים ובחילות - תסמינים שכיחים ומוכרים בכל קלקול קיבה מצוי, שרובנו חווינו בשלב זה או אחר בחיינו, ללא כל תופעות בריאותיות ארוכות טווח.
במקום זה העצימו האולפנים את אווירת הקטסטרופה, האשימו את מנכ"ל קבוצת שטראוס באיחור מכוון של ההודעה על הורדתם של המוצרים מהמדפים וגם את משרד הבריאות תקפו, כאילו זה מזלזל בבריאות. כל בר דעת ומי שמבין ברפואה יודע שתמיד יש לקחת כמה בדיקות מעבדה ושלוקח זמן לגדל תרביות חיידקים וכי יש להבדיל בין חיידקים בחומר גלם לבין חיידקים במוצר מוגמר ועוד. כן, קל מאוד לתקוף.
אינני מזלזל בכשלים שנתגלו, אבל חברה שמעסיקה כ־15 אלף עובדים בארץ ובעולם ומכלכלת את משפחותיהם, שעמדה עד עכשיו בתנאי ייצור נאותים והודתה בטעויותיה באירוע הנוכחי - חזקה עליה שתדע די מהר כיצד לטפל בבעיה. אין להסיק ממה שקרה על מפעלים אחרים שלה.
הביקורת של התקשורת בהחלט במקומה עד גבול מסוים, זה תפקידה, אבל די. כל מערכת חדשות, כל תוכנית כלכלית, כל תוכנית אירוח מביאה מרואיינים מזרי אימה במקום אנשים שירגיעו את הציבור. הרי מדובר בחיידק הסלמונלה ויש ממנו כ־2,500 זנים או תת־סוגים שברובם אינם מסוכנים ואינם אלימים, למעט לחולים עם מערכת חיסון ירודה, ורק סוגים מועטים של salmonella typhoid גורמים לטיפוס הבטן - מחלה קשה הנמצאת בעולם השלישי. מחלה זו נגרמת מתנאי תברואה ירודים, כשהחיידק עובר מצואה לפה או ממים מזוהמים לפה, וממנה מתים שם 130־140 אלף חולים מדי שנה. בקרב תושבי העולם המערבי מוות כזה נגרם לאחד ממיליון, בעיקר אצל מטיילים השבים מהעולם השלישי. אנחנו לא שם.
אז בואו נרגיע. נוריד את מפלס הפאניקה, סוף העולם טרם הגיע מהיונים שעופפו במפעלים. נצפה לממתקים הטעימים שישובו אלינו בעוד חודשיים-שלושה, שבוע לאחר מכן נשכח שהייתה כאן סלמונלה, ונשקוט 40 שנה. או עד הפאניקה הבאה.