בטוריי אני מרבה לבקר את מינויי הממשלה הנוכחית שמתקראת “ממשלת השינוי”. אני עושה זאת לא בחדווה, אלא משום שרוב חבריה לא מהווים שום שינוי, אלא “העתק הדבק” של המינויים בממשלות הקודמות, למרות הבטחותיהם לפני הבחירות. גם אם הפנים משתנות, אלה אותם אנשים שישמרו על כך שמה שהיה הוא שיהיה, גם אם מה שהיה לא היה טוב מספיק.
לכן כל כך שמחתי לקרוא על החלטת שר הרווחה מאיר כהן למנות את פרופ’ יובל אלבשן למנכ”ל הביטוח הלאומי - המוסד החברתי החשוב ביותר שלנו. זה מינוי שהוא מחוץ לקופסה בכל כך הרבה מובנים, שאותו בלי ספק אפשר להכתיר במילה “שינוי”. שינוי לטובה.
נתקלתי בעבר באלבשן כשהפניתי אליו מקרים אנושיים קשים שנדרש להם סיוע משפטי. האופן שבו אלבשן טיפל באותם מקרים הפעים אותי: הידע העצום בנושאים חברתיים משפטיים, הרגישות האנושית, האכפתיות עד לפרטי הפרטים ובעיקר ההזדהות המוחלטת שלו עם המצוקה שלהם - הרשימו אותי.
יותר מזה, אלבשן חשב מחוץ לקופסה בכל מקרה. לא כתב את הנוסח המשפטי הרגיל ורץ קדימה בדרך המשפטית המקובלת, אלא חשב אחרת וחיפש את הדרך שתתאים יותר לאותם אנשים קשי יום. אחר כך גיליתי מחברים אחרים שהפנו אליו מקרים דומים שזה לא היה חריג. כך נוהג אלבשן תמיד וכבר שנים רבות. זה רק העצים את גדולתו בעיניי.
המחשבה של אלבשן מחוץ לקופסה באה לידי ביטוי גם במהפכה שהוא חולל באקדמיה. האופן שבו הפך את הפקולטה למשפטים בקריית אונו לביתם של כל אלה שעד אז הכירו את עולם המשפט רק מהצד של הנאשמים – חרדים, ערבים ויוצאי אתיופיה למשל – הוא רק דוגמה אחת מני רבות ליכולת הנדירה שלו לקחת ארגון ותיק ומקובע ולשנות לו את הדנ”א.
לביטוח הלאומי זה דרוש מאוד. בעיקר כי הביטוח הלאומי לא מטפל במספרים אלא באנשים, וכבר הרבה מאוד שנים אנשים מרגישים שהמוסד הזה לא מטפל בהם כמו שצריך. מאיר שפיגלר היה מנכ”ל מעולה והזיז דברים, אבל אלבשן יכול לחולל את השינוי הכללי שכל כך דרוש, ממוסד שמטפל במספרים למוסד שמשרת אנשים.
מארגני הקמפיין הפוליטי המתוזמן היטב נגד בחירת אלבשן מודים בכך בלי דעת. כשהם טוענים בתקשורת הכלכלית שאין לו ניסיון ניהולי מספיק, הם בעצם אומרים שהוא לא דומה לשאר המינויים עד היום - אלה שעוברים מחברה ציבורית אחת לשנייה בלי קשר למהות החברה. היום מנהלים חברה בתחום איכות הסביבה, מחר ינהלו קרנות גמל, מחרתיים ינהלו מים.
הבחירה באלבשן, שעוסק 30 שנים בביטחון סוציאלי ומכיר את הביטוח הלאומי מכל הכיוונים, מפחידה אותם כי היא מציבה דרישה לידע מוקדם וניסיון עשיר בתחום שבו עוסקת החברה. אם זו תהיה הנורמה - מה יעשו כל המנהלים ה”מקצועיים” בעתיד? את מה הם ינהלו? במובן זה, הקמפיין נגד אלבשן נובע גם מתקדימיות המינוי. רק זה עוד חסר לחבורה הזו.
שלא אובן לא נכון: אין ספק שנדרש ניסיון ניהולי לתפקיד כזה, אבל אלבשן ניהל ארגונים של מאות עובדים ומאות מיליוני שקלים בפריסה ארצית בהצלחה עצומה. והוא גם לא יהיה שם לבד - יש מנגנון שלם שיעמוד לרשותו בעניין זה, בדיוק כמו שעמד לרשות המנכ”לים הקודמים.