יש לישראל את כל הסיבות לחקור את נסיבות מותה של עיתונאית אל־ג'זירה הבכירה שירין אבו עאקלה, אבל לפלסטינים זה ממש לא משנה.
הנרטיב הפלסטיני כבר נקבע, ובתוך המציאות הביטחונית הסבוכה והמתוחה מותה של אבו עאקלה עלול להוות זרז נוסף להגברת המתיחות.
מות עיתונאית אל-ג'זירה: השאלות הפתוחות והפרטים שעלו עד כה בתחקיר
ניסיון פיגוע הדקירה אמש בשער הכותנה בעיר העתיקה בירושלים רק ממחיש כי ההסלמה הביטחונית רחוקה מלהסתיים. לצה"ל ולמדינת ישראל קשה הרבה יותר במגרש התודעתי הבינלאומי כאשר מתרחש אירוע כזה, שנסיבותיו אינן ברורות. ישראל מחויבת לאמת, תוך התבססות על עובדות שקשה מאוד להגיע אליהן בסמוך כל כך לאירוע. זאת בשעה שהצד השני משחרר את עצמו מבדיקה מעמיקה של פרטי האירוע וקובע באופן נחרץ כי אש לוחמי צה"ל היא זו שגרמה למוות המצער.
כך היה תמיד באירועים מהסוג הזה. למשל, בפרשת מותו של הילד מוחמד א־דורה בספטמבר 2000, סמוך לנצרים בעזה. צה"ל נטה תחילה לקחת אחריות על האירוע, אך תחקיר מאוחר יותר קבע מסקנות אחרות, שאותן כבר היה כמעט בלתי אפשרי להסביר בעולם, אל מול הנרטיב שעוצב בתודעה העולמית.
מבחינה זו, בדובר צה"ל פעלו אתמול נכון כשמיהרו לציין כי קיימות אפשרויות נוספות, ולראיה הפנו לסרטונים שהפיצו הפלסטינים עצמם ממחנה הפליטים בג'נין, המתעדים את ירי המחבלים במחנה הפליטים.
לצד זאת, ההודעות מגורמי הצבא וגם מבכירי הדרג המדיני, שלפיהן יש סיכויים גבוהים הרבה יותר שהעיתונאית נפגעה מירי המחבלים, היו מיותרות - שכן הן עדיין לא היו מבוססות על עובדות, והן יכולות לשחק לרעתה של ישראל, אם בסופו של דבר תתברר מציאות אחרת.
המסקנה בשלב הזה היא כי לא ניתן לקבוע מי ביצע את הירי שממנו נפגעה אבו עאקלה. לכן הרמטכ"ל רב־אלוף אביב כוכבי פעל נכון בהודעה שהוציא מטעמו. מצד אחד, הוא הסביר את המורכבות המבצעית כאשר אש נורית לעבר הלוחמים, ונתן גיבוי ללוחמים. ומצד שני, הוא הדגיש כי לא ניתן לקבוע בשלב הזה את נסיבות מותה של העיתונאית, ולצורך כך מינה צוות תחקיר שיבדוק את נסיבות האירוע.