הייתה לביביסטים נקודת אור אחת השבוע: ההישג הלא מבוטל של ההגנה במשפט נתניהו, בכל הקשור למועד המדויק של "פגישת ההנחיה" שבה, לטענתו של עד המדינה שלמה פילבר, נתן רה"מ את אותה הנחיה מפורסמת להיטיב עם שאול אלוביץ' ובזק. ההגנה הוכיחה ברמת ודאות גבוהה (בזכות איכונים של המכשיר הנייד של פילבר) שהסיכוי שהפגישה הזו התקיימה במועד שאותו ציין פילבר נמוך עד מזערי.
זהו הישג יפה להגנה, אבל רחוק מהקרסת התיק כרחוק מומו פילבר האמיתי מתדמית האידיאולוג המיוסר שהוא מנסה לשוות לעצמו. ראשית, בואו נסכים: פילבר הוא נוכל. בניגוד לעד מדינה מפורסם אחר, שמואל דכנר ז"ל, שהעיד על עצמו שהוא נוכל מדופלם, פילבר מנסה לצאת יבש מהמבול שאליו נקלע. זה כבר לא יקרה. מצד שני, אסור לשכוח שעדי מדינה הם נוכלים בהגדרה. עבריינים שנמלטו מהדין על ידי הפללת בכיר מהם. כזכור, בפרשת הולילנד הורשעו נאשמים רבים מאוד על סמך עדותו של דכנר.
לעצם העניין: גם אם נקבל את כל התזה של ההגנה מיום רביעי השבוע, נשאר עוד חלון זמנים אפשרי לפגישת ההנחיה ב־10 בחודש. גם לתביעה יש איכונים והם מאפשרים את זה. אבל גם אם נקבל במלואה את התזה שפגישה כזו לא יכולה הייתה להתקיים אחרי המינוי הפורמלי של פילבר (7 ביוני), היא הייתה יכולה להתקיים לפני.
פילבר, כזכור, הוא מקורב המקורבים. האיש הכי נאמן, מלווה את נתניהו שנות דור, יודע ומרגיש את "רוח המפקד" מקילומטרים. נכון, הפרקליטות שגתה בכך שלא השאירה את תאריך פגישת ההנחיה פתוח. אלא שזה לא מקריס את התיק. זה מקשה על השופטים, הם יצטרכו להתלבט ולבחון את מאות הראיות שהוצגו בפניהם, חלקן תומכות בתזת "פגישת ההנחיה". כבר היו דברים מעולם.
כמעט בכל תיק בסדר הגודל הזה, יש תקלות, טעויות ורגעים גדולים להגנה (או לתביעה). במקרה של משפט נוחי דנקנר, הנאשם הורשע אף על פי שעד המדינה דיווח על פגישה מכרעת (בה ניתנה ההנחיה להרצת המניות) ואילו האיכונים הוכיחו שפגישה כזו לא התקיימה. בהולילנד היו הרשעות אף על פי שאחד המסמכים שהציג עד המדינה התברר כמזויף. במשפט קצב, הורשע הנשיא לשעבר באונס אף שבתאריך האונס שבו נקבה אחת המתלוננות לא הייתה פגישה ביניהם (איכונים).
הפאזל הפלילי עמוס ומורכב, במקרה של תיק וואלה־בזק הוא עמוס ומורכב במיוחד. מי שמכיר את כל חומר הראיות, חלקן כבר הוצגו בפני השופטים, יודע שיהיה להם קשה מאוד להגיע למסקנה שלא הייתה הנחיה של נתניהו לפילבר להיטיב עם אלוביץ' ובזק. הוא אמר את זה בפגישות, הוא אמר את זה בעימותים. יפעת בן־חי שגב העידה שפילבר אמר לה שהשר (נתניהו) מבקש לקדם את עסקת בזק־יס. יש מייל של פילבר ליועמ"ש משרד התקשורת דנה נויפלד שבו הוא כותב שהשר (נתניהו) מבקש לחתום על העסקה עד תאריך מסוים (שהיה חשוב לאלוביץ'). וכו' וכו'.
אם פילבר רצה לתת את הראש של נתניהו כדי לחלץ את עצמו, בשביל מה הוא היה צריך להמציא פגישה שלא הייתה? הוא יכול היה לספר שקיבל מנתניהו הנחיה בעל פה בכל פעם שנפגשו, והם נפגשו פעמיים בשבוע בממוצע. העדויות שלו במשטרה היו קוהרנטיות, מדודות וסדורות. הוא גם כתב לעצמו מזכר, בזמן אמיתי, שבו שוחזרה אותה פגישה. בשורה התחתונה, יש השבוע הישג ראוי להגנה, לא יותר מזה. רק לפני כמה ימים העיד פילבר בשבועה שכל מה שאמר במשטרה הוא אמת לאמיתה והסיבה העיקרית לכך שפעל למען בזק בכל הכוח הייתה, תחזיקו חזק, הנחיה של נתניהו.
ולמען הסר ספק: כדי להרשיע בעבירות שוחד, כלל לא צריך להוכיח שנתניהו נתן לאלוביץ' תמורה כלשהי ל"מתת" שקיבל ממנו (היענות חריגה באתר וואלה). מספיק להוכיח שנתניהו ידע שאת וואלה קיבל בזכות מעמדו כראש ממשלה, ונגמר הסיפור. מי שמוכן להמר שהשופטים לא יגיעו למסקנה הזו, מוזהר כי הוא מעמיד את כספו על קרן הצבי. משפט פלילי הוא אירוע מורכב, הפכפך ובלתי צפוי. גם אם יזוכה משוחד, רוב הסיכוי שנתניהו יורשע בתיק הזה במרמה והפרת אמונים, ברף הגבוה. ועוד לא דיברנו על תיק 1000.