בין איראן לעזה וג'נין, נמצא צה"ל בעיצומו של תרגיל חודש המלחמה "מרכבות האש". ככל שההסלמה הביטחונית וגל הטרור נמשכים זמן ארוך יותר, לא מן הנמנע שהריחות העדינים של בחירות מתקרבות מוציאים החוצה את הוויכוח המעמיק בין ראש הממשלה בנט לשר הביטחון בני גנץ. בשורה התחתונה, גם אם מבקש בנט להוביל קו נִצי יותר, בסופו של דבר הקול הדומיננטי בקבלת ההחלטות הוא של מערכת הביטחון, שנהנית מתמיכת רוב השרים הבכירים בממשלה.
במציאות שנוצרה, אין כמעט אירוע מבצעי או החלטה צבאית שלא מקבלים באופן מיידי פרשנות פוליטית: מנפילתו של נעם רז ז"ל בקרב בפאתי ג'נין, דרך פיגוע שמתרחש ועד ההחלטה של ראשי מערכת הביטחון לשנות את תוואי תרגיל האוגדה שאמור היה להיערך בשבוע הבא ברחובות אום אל־פחם. כל אירוע או החלטה מתורגמים מיידית לשינוי לכאורה במדיניות של ישראל, בשל ההישענות הפוליטית על רע"ם ומנסור עבאס.
האחריות שיש על כתפי הצבא כעת היא גדולה במיוחד. שלא בטובתו, נקלע צה"ל לתקופה מורכבת שבה כל פעולה שלו, כל טעות מבצעית ולא מעט החלטות נגררות מיד אל תוך זירת הבוץ הפוליטית. האמת היא שאל מול הזירה הפלסטינית, ביהודה שומרון ורצועת עזה, לא חל כל שינוי בדרך שבה הצבא מתנהל. מדיניותו של ראש הממשלה נפתלי בנט בשנה האחרונה אינה שונה מזו של בנימין נתניהו בשנים הקודמות.
צה"ל נערך אומנם לאפשרות שיידרש למבצע בג'נין, אבל גם מבין את השלכותיו. הנתון המעט מעודד הוא שלעומת המתרחש בג'נין ובסביבתה ומעט בשכם, ההסלמה בשטחים אינה גולשת בשלב הזה לאזורים רבים.
הניסיונות לבצע פיגועי השראה, כמו זה שסוכל סמוך לבית אל, עדיין כאן, אבל היקף הפיגועים, הפרות הסדר ואפילו כמויות התקריות החריגות בין יהודים לערבים על רקע סכסוכי שכנות רעה, אינם במגמת עלייה מובהקת נכון לשלב זה. למרות חודשיים של מתיחות ביטחונית, פיקוד המרכז מצליח לשמור על איזונים נכונים שבין מלחמה בטרור לניהול מרקמי החיים האזרחיים המורכבים ביהודה ושומרון.
מחנה הפליטים ג'נין הוא יוצא הדופן. ישראל סיפקה לרשות הפלסטינית את כל ההזדמנויות להיות זו שעושה שם סדר, אבל שלא במפתיע, המבצעים של מנגנוני הביטחון הפלסטיניים היו יותר למראית עין מאשר בעלי משמעות אמיתית. את המתרחש במחנה הפליטים ג'נין ואת המגמות המסלימות תידרש ישראל לפתור בעצמה.
בשלב הזה סבורים בצה"ל כי פעילות ממוקדת למעצר מבוקשים עומדת לפני צורך מיידי במבצע. בינתיים רוב הפעולות של הצבא מבוצעות בפאתי מחנה הפליטים ולא בתוכו, אך סביר להניח שבתקופה הקרובה יפעל צה"ל גם בלב המחנה, ושם היקף ההתנגדות עשוי להיות גבוה יותר, ומטווחים קצרים.
מחבלים הרוגים רבים, או חלילה הסתבכות פעולה מהצד שלנו, עשויים להאיץ תהליך למבצע רחב יותר במחנה הפליטים, שבסבירות גבוהה יקרין גם על המתרחש ברצועת עזה. כל אלה נמצאים בלב השיקולים של פיקוד המרכז בבחירת מינון ועיתוי פעולותיו במחנה הפליטים, כאשר היוצא מן הכלל הוא סיכול מיידי של תשתיות טרור שנמצאות בשלבי תכנון לביצוע פיגוע.
מבחינת הצבא, המודל המוצלח למבצע מעצרים הוא זה שבוצע בכפר הפלסטיני בורקין ביום רביעי. כניסה מהירה, במקרה הזה בשעות הבוקר המוקדמות, וניתוק מגע מהיר, כאשר המבוקש נמצא אצל כוחותינו מבלי שבמחנה הפליטים הצליחו להבין את המתרחש. יעדי הפעולות הם טקטיים – מעצר מבוקשים, חשיפת אמצעי לחימה וכדומה. עם זאת, לפעילות המבצעית של הכוחות בשטח עשויות להיות השלכות רחבות מחוץ למחנה הפליטים עצמו.
להחלטה על מבצע נרחב במחנה הפליטים יש כבר השלכות אחרות, וכרגע זו אינה ההמלצה של מערכת הביטחון, שרוצה להימנע מהסלמה נוספת בזירה הפלסטינית שתגזול משאבים מהזירות האחרות. אך כידוע, המצב בשטח עשוי להכתיב מציאות אחרת.
סיר לחץ
שבוע בלבד עבר מאז מבצע הימ"מ שבו נפל רנ"ג נעם רז בירי מחבלים בפאתי המחנה בבורקין. כפי שפרסמנו ב"מעריב", גורמים ביטחוניים מאשרים כי מעצר המבוקש מחמוד א־דבעי בפעולה שבה נפל רז ז"ל היה קשור גם לחקירת מותה של עיתונאית אל־ג'זירה שירין אבו עאקלה.
יש להדגיש כי שירות הביטחון הכללי הגדיר את א־דבעי כיעד למעצר והעביר את פרטיו לצבא עוד לפני התקרית שבה נהרגה העיתונאית.
המבוקש שנעצר הופלל כמי שעומד מאחורי מקרים רבים של ירי לעבר הכוחות בעת פעילות מבצעית באזור מחנה הפליטים, ולכן במוקדם או במאוחר הוא היה נעצר, אבל לא הוגדר כיעד בעל דחיפות גבוהה. את סדר העדיפויות קובע בסופו של דבר הצבא, ונראה כי לבחירת עיתוי הפעולה ביום שישי בבוקר, לטובת האפשרות שא־דבעי ישפוך אור על חקירת מותה של אבו עאקלה, היה משקל רב.
הימ"מ נבחר לביצוע המשימה בגלל המיומנות הגבוהה שלו. ההערכה הייתה כי בתוך זמן קצר המעצר יסתיים לאחר כיתור הבית, אך למבוקש ולאחיו היו תוכניות אחרות. בתחילה טענו בני משפחתו שהוא לא בבית, הוא לא ירה לעבר הכוחות, ורק לאחר שהבית החל להישרף כתוצאה מירי טילי הנ"ט לעברו, הוא ואחיו הסגירו את עצמם לידי הימ"מ. היה זה
הזמן הארוך שנמשך המעצר הפך את זירת הלחימה מסביב לבית, במרחק של מאות מטרים בודדים, למורכבת מאוד. מיומנות הכוח של הימ"מ היוותה שיקול להמשיך את המעצר כמתוכנן בדרדור אמצעים אטי עד לירי נ"ט, למרות השעות שחלפו והירי הרב מסביב. ייתכן שתחושת ביטחון מופרזת, שנבעה מהיכולות הגבוהות מאוד של היחידה ותפקודה בשטח, היא שגרמה למפקדים להחליט להמשיך במשימה עד השלמת ביצועה.
כוחות הימ"מ במעגל הראשון עסקו בסיר הלחץ ובמעצר עצמו. מבחינת החמושים הפלסטינים, הקרב עם לוחמי צה"ל הפך לעיקר. ברוב המקרים הירי התבצע ממרחקים ארוכים, מעבר למעגל האבטחה סביב הבית שבוצע על ידי לוחמי ימ"מ וסיירת גולני. הלוחמים הצליחו לבודד במשך שעות את גזרת הפעולה, אבל בדיוק בנקודה הזו, לצד היתרון המובהק של לוחמי צה"ל באיכות, חייב צה"ל, בעיקר באמצעות יכולות אוויר ממסוק קרב ועד אמצעים טכנולוגיים מתקדמים כמו רחפנים חמושים, לספק ללוחמים בשטח את היתרונות הנדרשים על האויב.
ייתכן שהפעלת גורמי אש נוספים והריגת מחבלים חמושים כבר בשלבים הראשונים של הלחימה הייתה מפחיתה את עוצמת ההתנגדות. כחלק מהתחקירים שנערכים כעת למבצע, בצה"ל יבחנו כיצד ניתן לשלב ביעילות יכולות נוספות לסיוע באש ללוחמים שנמצאים בשטח. הסוגיה של בחירת העיתוי הדחוף לביצוע המעצר, גם בשל הקשר לחקירת מות העיתונאית, מעוררת בשיח הציבורי ביקורת נוקבת ולגיטימית. לצד זאת, ראוי שנזכור כי לא כל פעולה ניתן לבחון על פי מבחן התוצאה שאיש לא צפה.
גם אם מבוצעות טעויות בשיקול הדעת, ומהמבצע הזה יש להפיק הרבה לקחים, הטענות כנגד מפקדים כאילו הפקירו את החיילים הן חמורות ולא מבוססות. בדיוק כפי שעלתה טענה מופרכת דומה לאחר נפילתו של בראל חדריה שמואלי ז"ל בגבול הרצועה, בדבר שיקולים זרים ומדיניות מלמעלה שהובילה למותו.
גם האירוע האחרון בוודאי אינו קשור בצורה כלשהי למדיניות הממשלה, כפי שגורמים פוליטיים כעת מנסים להציג. אין מקום להפקת הון פוליטי מהאירוע ובטח שלא לעודד קונספירציות תלושות. שימוש בכאב ושכול עקב אירוע מבצעי שלא בהכרח עלה יפה הוא ציני וזול במיוחד.