אופוזיציה למי? כך הליכוד פוגעת בסיכויה לחזור לשלטון

1. חציית קווים אדומים
הוויכוח שהתנהל השבוע בסיעת הליכוד בכנסת בנוגע להצעות החוק של הקואליציה היה מרתק. בישיבה, שתוכנה נחשף על ידי כתבת חדשות 13 ליאור קינן, התגלתה הדילמה של הליכוד במערומיה: האם לסתום את האף וללכת עם הלב ולהצביע בעד הצעות חוק שמיטיבות עם הציבור, או ללכת עם הראש בקיר ולהתנגד, מכיוון שהן עלולות להרחיק את המפלגה מהשלטון המיוחל. אכן דילמה לא פשוטה.

את הלב בוויכוח ייצגו חברי כנסת כמו יואב גלנט, גילה גמליאל ואלי כהן. באופן לא מפתיע, את הראש ייצגו יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו, העורג לשלטון כמו תועה במדבר לבאר מים, יואב קיש ויריב לוין. הדילמה מתמקדת בחוקים כלכליים כמו נקודות זיכוי מס להורים, מס הכנסה שלילי, פיצוי לעצמאים נפגעי אומיקרון והצעת החוק "ממדים ללימודים" למימון לימודים אקדמיים לחיילים קרביים.

אבל גם חוקים לא כלכליים כמו חוק הקנאביס הפכו לחלק מהמשחק הפוליטי. לחברת הקואליציה שרן השכל הוצע על ידי גורמים בליכוד לחצות את הקווים ובתמורה לקבל תמיכה בחוק הקנאביס, שיסייע לכ־100 אלף מטופלים הזקוקים נואשות למוצר שיקל את מכאוביהם. הליכוד ידועה כמפלגה עם לב, והדברים נכונים במיוחד לגבי חיילי צה"ל. אנשי הליכוד ובראשם ח"כ אלי כהן נלחמו מלחמת חורמה נגד ליברמן, עד שזה נאלץ להקפיץ מוקדם מהצפוי את השכר לחיילים קרביים.

זה השתנה כאמור עם התוכנית "ממדים ללימודים". את מחנה המתנגדים הוביל דווקא ח"כ יואב קיש, טייס במיל', שהמיר את דתו הפוליטית והפך לאחד מראשי מחנה ביבי. קיש הסביר: "נצביע נגד, ולא משנה מה החוק, כדי להעביר מסר ברור של האופוזיציה". כדי להסוות את התנגדותו לחוק הוא דורש שהאוצר יממן את מלוא שכר הלימוד, אף שהוא יודע שזה לא אפשרי.

גם יו"ר הכנסת לשעבר יריב לוין החזיק באותה גישה: "אנחנו לא בוויכוח. אם הצבענו בעד חוק מסוים, יגידו לנו מדוע חיילים כן וניצולי שואה לא. לא יהיה לזה סוף. אז בואו נלך הביתה וניתן לקואליציה להעביר את הכל". עמדתו של נתניהו הפתיעה לרעה. מי שתוקף את הקואליציה על הסיוע הכספי לרע"ם נאלם דום כשמדובר בסיוע לחיילים: "אני יודע שמסתכלים עלינו. אם לא נקיים את המשמעת, לא נגיע לבחירות כדי לנצח בבחירות", הסביר מי שהעלה את הדאגה לחיילי צה"ל לכאורה על ראש שמחתו.

את הלב בישיבת הסיעה ייצגו כאמור גמליאל וגלנט, שאמר: "אל תילחם מלחמה דון קישוטית. אתה עלול להזיק בצורה קיצונית, וזה לא הגיוני. בעתיד יזכרו שהליכוד הולך נגד חיילי צה"ל, וגם כך המצב בבחירות האחרונות היה לא טוב". אכן הליכוד במבוכה, ואת זה מנצל היטב שר האוצר, שלא האמין שהאופוזיציה תתנגד להצעותיו. השבוע אמר ליברמן: "אני מקווה שהטירוף להצביע אוטומטית נגד כל דבר לא ימשיך. אנחנו מתכוונים לתת שכר לימוד לתואר ראשון. ללכת נגד חיילי צה"ל זה נראה לי טירוף".

ואכן בליכוד חייבים להתעשת במהירות לפני שהקואליציה תביך אותם. הצבעה נגד הצעת החוק תהווה חציית קו אדום, כמו שנתניהו אוהב להטיח בקואליציה, ויש גבול לכל תעלול. שר הביטחון בני גנץ יביא את הצעת החוק להצבעה בכנסת ביום שני הקרוב, והוא מנסה לשכנע את חברי רע"ם להצביע בעדה. עכשיו שימו לב מה עלול לקרות: הליכוד, שהעלתה מושגים כמו "לאומיות", "ציונות" ו"ממלכתיות" על ראש שמחתה, תצביע נגד, או שתיעלם מההצבעה. רע"ם, "תומכת הטרור והאחים המוסלמים", תצביע בעד. יהיה פה שמח.

2. אם כל הרפורמות
הנה משהו שממשלת השינוי מוציאה אל הפועל ואף אחד אינו יכול להתווכח על חיוניותו: החל מ־1 ביוני ייפתח המשק ליבוא חופשי, מתוך תקווה שבסופו של דבר התחרות תגדל והמחירים יירדו. את המהלך מוביל מנכ"ל משרד הכלכלה ד"ר רון מלכא. זה לא סוד שמכון התקנים היה אחד החסמים המשמעותיים ביותר ליבוא, כמו פקק בצינור החמצן. עד 1 ביוני ניתן לייבא רק לפי תקן ישראלי, לפי ארבע קטגוריות שנקבעו בהתאם לרמת הסיכון של המוצר ובריאות הציבור.

השינוי הדרמטי הוא שבמרבית המוצרים - למעט 110 מוצרים בעלי רמת סיכון גבוהה - ניתן יהיה להסתפק בהצהרת היבואן על איכות המוצר או לחלופין בתקינה בינלאומית. למשל, מעתה ניתן יהיה לייבא עגלות, מיטות, מזרנים, אופניים ועוד אלפי מוצרים באופן חופשי. המהלך יחסוך את עלות בדיקת התקן במכון התקנים, שעשויה לעתים להגיע לאלפי שקלים. במקביל, הוא יקצר את זמן ההמתנה להשלמת הבדיקה, שלא פעם תקועה בפקק אינסופי.

כל אלה יגדילו כאמור את התחרות, יגוונו את המוצרים ואת מספר היבואנים, ולאורך זמן יורידו מחירים, מתוך תקווה שהעלות המוזלת תתגלגל לצרכן בשם המלחמה ביוקר המחיה. מדובר במהלך מורכב ומאתגר מאוד. במכון התקנים נערכים לצמצום של 300 עובדים ושילובם בעבודות חלופיות, ומתנהל מו"מ עם האוצר על תנאי הפרישה. מובן שהמהלך גם מייצר תחרות מול התעשייה המקומית, אבל מי אמר שתחרות היא דבר רע.

התעשיינים הסכימו למהלך לאחר שהובטח להם כי משרד הכלכלה יסייע ויתמוך בתעשיות חיוניות. בנוסף הוחלט להגביר משמעותית את האכיפה על מפירי חוק, שכן עם כל הכבוד ליוקר המחיה, כשמייבאים מוצר פגום, הדבר עלול לעלות בחיי אדם. "אם יימצא שהיבואן נתן הצהרה כוזבת, יינקטו כנגדו סנקציות שיכולות להיות שלילת רישיון, קנס של מיליוני שקלים, ובמקרים פליליים תביעה פלילית. כבר גייסנו 23 מפקחים, ואנחנו ממשיכים לגייס ולהכשיר.

בנינו מערכת מחשב בשיתוף המכס למעקב אחר יבואנים", אומר ד"ר מלכא. "אנחנו בקשר עם חברות הביטוח כדי לפתח מוצר ביטוח חדש המכונה 'חבות המוצר'. יבואנים שיבטחו את עצמם יוכלו לעשות הערכת סיכון, ונדע מראש מי מהם מועד לפורענות".

ומה צפוי בהמשך?
"החל מ־1 בספטמבר ניתן יהיה להסתפק בהצהרת יבואן לגבי מוצרי חשמל הנכללים במסגרת התייעלות אנרגטית (חוץ מפלטות חשמליות). ב־1 בינואר נבטל את התקן לגבי תמרוקים (15 תקנים) ומזון (15 תקנים). ביקשנו ממשרד הבריאות להקדים את הרפורמה, ואנחנו מקווים להיענות חיובית".

3. על עבודה ועובדות
שני מיילים שהגיעו אליי השבוע שבו והוכיחו לי עד כמה מצוקת כוח האדם במשק הפכה לקריטית. אין מדובר רק במחסור הקריטי בעובדים בהייטק או בתעשייה המסורתית (מה שנקרא עובדי הצווארון הכחול), אלא גם בעובדים בתעשיית השירותים. שני ענפים סובלים במיוחד ממצוקת כוח אדם נוראית: הבנייה והמלונאות. גורמים בשני הענפים טוענים שהשכר אינו החסם, ושהישראלים המפונקים פשוט אינם מעוניינים לעבוד בבנייה, גם לא בשכר של 15 אלף שקל לחודש ומעלה (למקצועות נדרשים).

השפעת חל"ת הקורונה על מצוקת כוח האדם בתחום הכלכלי כמותה כתופעת הלונג־קוביד בתחום הבריאות. הנזקים הכלכליים ארוכי טווח, והם מתבטאים בעובדים שיצאו לחופשה ופשוט כבר לא מתחשק להם לחזור לעבוד.

אלדד ניצן, יו"ר תאגידי כוח זר בענף הבנייה בלשכת המסחר, אומר כי "אם הממשלה לא תפעל מיידית להביא לפחות 15 אלף עובדים זרים לענף הבנייה, המחירים ימשיכו לעלות בשיעור של 20% לשנה, וזה ילך ויחריף. בקצב הזה נגיע למחירים של 100 אלף שקל למ"ר בתל אביב. סיבה מרכזית לעליית המחירים והעיכוב בהתחלות הבנייה הינה המחסור החמור בעובדים זרים. התוכניות להתחיל בשנת 2022 בבניית 80 אלף דירות יישארו על הנייר".

לפי נתוני האיגוד, בענף מועסקים 16,500 עובדים זרים, כאשר יש צורך לפחות ב־30 אלף מהם. "אם זה יקרה, צפויה בשנת 2022 ירידה של 3% במחירי הדירות באזור תל אביב וגוש דן, ושל כ־6% באזורי הפריפריה", אומר ניצן. לדבריו, הישראלים אינם רוצים להתעסק ב"עבודות רטובות" (כמו ריצוף ועבודת טיח), אך אלה שמוכנים לכך נהנים ממשכורות של 20 אלף שקל בחודש ומעלה.

"הסינים מנצלים את המצב ודורשים 20 אלף שקל לחודש. צריך תוכנית כמו שביצע בזמנו אריק שרון. מדברים על הפחתת הרגולציה. אז הנה דוגמה שבה הקלות רגולטוריות יכולות בהחלט לעזור", מסכם ניצן.

ענף המלונאות סובל לא פחות ממצוקת כוח אדם, וגם הוא נסמך על עובדים זרים (אגב, מאות מגיעים בשקט בשקט מדי יום מירדן). מיכל ליפמן היא אשתו של דני ליפמן, מבעלי רשת מלונות אטלס, הנחשבת לרשת הבוטיק הראשונה בישראל, ושזכתה בפרסים רבים. ליפמן פונה אליי תחת הכותרת "קריאה לעזרה בעקבות מצוקת כוח אדם קיצונית בענף המלונאות". לדבריה, הגבלות הקורונה מאחורינו, האיום הביטחוני באוויר, אך מה שבאמת מונע חזרה לשגרת עבודה הוא מחסור קיצוני של עובדים בענף המלונאות.

לדבריה, "אין אבסורד גדול מזה שאחרי שנתיים איומות של משבר הקורונה מלונות נאלצים לעצור מכירה של חדרים ב־50% תפוסה בגלל מחסור בעובדים ובשל העובדה שאין מי שינקה, יגיש, יבשל, יטפל באורחים". היא מזהירה מהתדרדרות רמת השירות בענף, וכמו ניצן, כמעט לא מדברת על עובדים ישראלים אלא על זרים.

לדבריה, למרות האירועים הביטחוניים, העובדים הפלסטינים מגיעים איכשהו לעבודה בין הסגרים, "אך לעת עתה, ומכיוון שלא ניתן להסתמך על כך, הם הבעיה ולא הפתרון. העובדים הפיליפינים נראים כמו פנטזיה רחוקה. אין עובדים. נקודה. ענף המלונאות נעצר ולא יכול להתפתח".

ומה בנושא שכר העבודה? אולי העלאת השכר בענף היא הפתרון. כאן טוענת ליפמן ש"העובדים הקיימים אכן נחטפים ועוברים מיד ליד והולכים לכל מלון או רשת שמציעה שכר גבוה יותר. עלות השכר במלונות זינקה בעשרות אחוזים. בהמשך לא תהיה ברירה, והמחירים יעלו". אז מה עושים? גם כאן שוב הרגולציה מעכבת את מתן אישורי העבודה. לדבריה, "העולים החדשים מאוקראינה משוועים לעבודה, אך עדיין לא זכו לאישורים מתאימים. האם לא כדאי למהר ולאפשר להם להתפרנס במקום שהמדינה תישא בעלויות שהייתם?".

כאן המקום לציין ששר האוצר ליברמן מנסה ככל יכולתו להקל את המצוקה, בין השאר באמצעות ביטול ההיטל על העסקת עובדים זרים ואישור מכסות עבודה. אבל הרגולציה והפקידות, בעיקר במשרד הפנים, גורמות לעיכובים. אז איפה נמצא ח"כ אביר קארה, האחראי על הקלות הרגולציה מטעם הממשלה, כשצריך אותו באמת?

ונסיים בנימה אופטימית: כחלק מיוזמה חברתית חדשה, הנהלת קניון עופר ועיריית פתח תקווה השיקו השבוע יריד לגיוס עובדים לרשתות קמעונאיות, חברות מזון, חברות הייטק, בתי קפה ומסעדות, בתי קולנוע ועוד. ביריד מוצעות מאות משרות במקצועות כמו מלצרות, אבטחה, נהיגה, מכירות, דיילות, מסעדנות, תחזוקה, לוגיסטיקה ומחסן. מי שמקוות למצוא ביריד סוף־סוף את המצרך הנדיר ששמו עובד הן קרביץ, פרש שופ, גולדה, בורגראנץ', ניו יורק קריספי צ'יקן, המטבח של סימה, איי־דיגיטל, רשת ביגה, מלון "פרימה", נמרוד, המשביר לצרכן ועוד. בהצלחה!

4. המבוגר האחראי
בשיחה עם ח"כ משה גפני, לשעבר יו"ר ועדת הכספים המיתולוגי של הכנסת, אני מוצא איש מפויס. עם זאת, בכל הנוגע לביקורת כלפי הממשלה הנוכחית, יו"ר יהדות התורה אינו חוסך את שבט ביקורתו, והוא עדיין תוקפני מאין כמוהו. נתחיל, כמו שנהוג לומר - בנימה אופטימית. גפני חגג בשבוע שעבר את יום הולדתו ה־70, ולחדרו בכנסת עלו חברי סיעות האופוזיציה והקואליציה, משל היה חתן הנכנס תחת חופתו.
מזל טוב, הרב גפני. הייתה קצת ביקורת על העלייה לרגל אליך, במיוחד זו של יאיר לפיד, שאינכם תופסים אותו בדיוק כידיד החרדים. זה לא קצת צרם?

"מי שמכיר את הכנסת יודע שזה לא דבר יוצא דופן. בירכו אותי הרבה אנשים מהרבה מפלגות, ואני מדבר עם כולם, למרות שאני לא באותה ההשקפה שלהם. מה יש להגיד? מישהו רצה לעשות מזה עניין, אבל זה דבר מקובל. לא שבעקבות יום ההולדת עשיתי איזה הסכם עם האופוזיציה. אף פעם לא ארגנתי לעצמי יום הולדת, וזאת הייתה הפתעה. קראו לי לישיבת סיעה ואז הפתיעו אותי. בעצם השאלות שלך אני כבר מובך. אני בשר ודם, אבל כשבאים לכבד אותי זה יפה. זה לא היה מופע חנפנות, כי אנשים לא היו חייבים להגיע. למשל, המפלגות הערביות היו בישיבת סיעה ולא באו, אבל ח"כ אחמד טיבי בירך אותי בכנסת".

מדוע אתם באופוזיציה מתנגדים כמעט אוטומטית לכל הצעה של הממשלה, גם אם היא מיטיבה עם כלל הציבור?
"אין לנו התנגדות אוטומטית, אבל אני מצפה שהממשלה תקדם את היוזמות תוך התחשבות בעמדותינו. למשל, בנושא נקודות הזיכוי להורים ומס הכנסה שלילי - אומנם לא השתתפתי בהצבעה, אבל הייתי מקוזז עם שרן השכל. אבל דווקא במקרה זה הייתה הסכמה מוקדמת בוועדת הכספים ותמכתי בהצעה לאחר שהגענו להסכמות והחוק שונה.

"לדעתי האופוזיציה לא צריכה להתנגד אוטומטית לחוקים, והעליתי את עמדתי בישיבת ראשי האופוזיציה. אבל אצלי בוועדת הכספים רוב החוקים היו עוברים פה אחד. התוכנית 'ממדים ללימודים' למימון לימודי החיילים לא הגיעה בסופו של דבר להצבעה בכנסת. כשתגיע ביום שני, נחליט איך להצביע בתיאום עם כל האופוזיציה".

יש רינונים שבסתר אתה לא שולל אפשרות להצטרף לקואליציה ללא נתניהו
"איך אפשר להגיד דבר כזה? אני הלוחם הראשי בקואליציה הרעה ובממשלה הרעה. יש כאלה שפשוט רוצים להדביק לי תוויות, אולי בגלל שאני איש נחמד. מי שמדבר ככה לא מכיר אותי. אנחנו חד־משמעית הולכים איתו ולא עם הרשעים הללו. נתניהו הוא מועמד הליכוד, ואנחנו תומכים בו. זה חד־משמעי, ותכתוב את זה בכותרת על כל העמוד.

"דווקא הטענות נגדי היו שאני משתמש בביטויים קשים נגד הממשלה והעומד בראשה בנט. רוצה דוגמאות? למשל, השבוע שאלתי בכנסת את בנט מדוע נסע בשבת לפוטין. הייתי בטוח שזה פיקוח נפש, אבל נכון לעכשיו עדיין לא הבנתי למה הוא נסע. שאלתי אותו למה הוא זרק את ח"כ יום טוב כלפון כמו כלב, וזה לא שאני חסיד שלו עם כל השטויות שהוא עשה. שאלתי מדוע הוא הלבין ברבים את פניה של ח"כ עידית סילמן".

אבל מה רע בדרך שבה הוא מנסה להציל את הקואליציה אחרי הסיפור של סילמן? נתניהו עשה דברים גרועים יותר
"זה נכון מה שאתה אומר, אבל יש דברים שלא עושים. בנט הפך את הכנסת לג'ונגל. עם כל הכבוד לבנט, לביבי יש 35־36 מנדטים לפי הסקרים. הציבור רוצה אותו, ונכון שיש ציבור ששונא אותו. הוא שנוי במחלוקת, אבל מה יש לבנט להציע? אולי 4 מנדטים ביום טוב, ואת מתן כהנא שבזמנו קראתי לו אנטיוכוס. האיש הזה עולה לנו על העצבים. לא מעניין אותו מכלום. כל הסיפור שלו עם הרפורמה בכשרות קשור לרצונו להכניס אנשים שלו למשרד הדתות ולמועצות".

אז מה? אין לך שום מילה טובה להגיד על הממשלה? למשל, אישור התקציב והרפורמות? למשל, המצב הכלכלי המצוין של המשק בקנה מידה עולמי?
"ממש אין לי שום מילה טובה. מדובר בממשלה הכי רעה. צריך להעיף אותה כמה שיותר מהר. תראה את יוקר המחיה, הדלק והארנונה והדירות. מה הם עשו? בסדר, העבירו תקציב, אז כל הכבוד. נכון שנתניהו לא העביר תקציב וזאת הייתה טעות וביקרתי את זה בזמן אמת, אבל התקציב רע.

"אפשר לדבר על נתוני הגירעון עד מחר בבוקר, אבל אי אפשר להתווכח שפוגעים בשכבות החלשות. הם לקחו את הכסף מהשכבות החלשות ומשכבות הביניים. גם כשכבר מפצים את נפגעי הקורונה - זה לא באותה הנדיבות כמו שהיה אצל ביבי. ליברמן אמר שלא ניתן כסף למי שלא מגיע לו, אבל בפועל הציבור נפגע".

אם אתה שולח את הממשלה הביתה, זה אומר שאתה מעדיף בחירות?
"לא. מעדיף להקים ממשלה חדשה, ולא מעניין אותי מי יעמוד בראשה. כרגע המועמד המועדף הוא נתניהו, ואני תומך בו. אבל אני לא מעוניין בממשלה הזאת. אם האלטרנטיבה תהיה המשך קיום הממשלה הנוכחית, אני מעדיף בחירות".