כשיהודי ויהודיה נפטרים מהעולם הזה, יש חיוב מיוחד להזהר באופן מוקפד מפגיעה בכבודם, להשמר מתאור של זלזול מביטוי של ביטול ובוז מאורח החיים שניהלו בהיותם על האדמה. בהספדים בעל-פה או במאמרים, חובה להמנע מגינוי של מעשים לא הגונים שיוחסו להם בחייהם.
לפי ההלכה, בהספדים על נפטרים רצוי גם להזהר שלא להפריז בשבחים וביטויי הלל על מי שהיו ידועים ומוכרים בחייהם בצדקותם. פטירתו של הרב אורי זוהר זכרונו לברכה חשפה לא רק התעלמות מבישה וביזוי גורף של ציווי כבוד המת. מאמרים אחדים שפורסמו על זוהר, שתיארו את קורות חייו ובמיוחד את פרק חייו מאז שחזר בתשובה וקיים אורח חיים חרדי, ביטאו וגילו בוז והשפלה מרושעת ומענגת של הכותבים בכבוד המת.
בכמה מהמאמרים ניכר והורגש מאמץ מיוחד לבזות את שמו וזכרו של אורי זוהר. ראשית, בזכרונות ותיאורים על אופיו והתנהגותו במחצית הראשונה של חייו, כשחקן, קומיקאי, בימאי סרטים. אופי והתנהגות של איש צעיר חסר מעצורים, פוחז ופרחח. יותר מזה השתדלו והתאמצו כותבים לתאר בלעג, בבוז ובהכפשה את מחצית חייו של זוהר כיהודי חרדי, שומר תורה ומצוות.
כותבים וכותבות התנפלו על פטירתו הפתאומית של אורי זוהר כמוצאי שלל רב, כשעת כושר שאסור להחמיץ לחשוף, להפגין ולהבליט את שנאתם לדת וליהדות, ולהתגאות בכך. הכותבים פשוט לא היו מסוגלים להשלים, להכיר שלא לדבר לסלוח לאורי זוהר הנפטר על שהחליט על הצעד הגורלי לההפך ליהודי שומר תורה ומצוות.
מי שהגדיל בהתפרעות המילולית ובמאמץ לבזות ולהשפיל את שמו וזכרו של אורי זוהר כחוזר בתשובה, היה רוגל אלפר, מבקר הטלוויזיה של עתון "הארץ". ההספד, סליחה גיבוב הגידופים והעלבונות שהטיח באורי זוהר המת, היה לא רק ביטוי חסר מעצורים של ביזוי והשפלת כבוד המת. רוגל אלפר, שהשנאה שלו לדת ידועה ומוכרת שבאה לידי ביטוי באופן קבוע ושיטתי במאמריו, הפך את חזרתו בתשובה של אורי זוהר לאירוע היסטורי מביש, מגונה ובזוי. זוהר היה לפי אלפר "חלש אופי, הפכפך", שחזרתו בתשובה היתה תוצאה של "השפעת הסמים עליו".
במאמר מלא עלבונות והכפשות אישיות על זוהר, אלפר צרב את שמו וזכרו של אורי זוהר כאויב החילוניות, כמי שגם אחרי מותו יזכר כאיום וסכנה לחילוניות.
לכתוב משפט כמו "זוהר תקע סכין בגב החילוניות", צריך להיות לא רק שונא דת. זהו משפט טיפשי שכותב מי ששנאה מעבירה אותו על דעתו. איך אורי זוהר איים על החילוניות? האם בתקופת חייו כיהודי חרדי, גדל וגבר מספר החוזרים בתשובה בישראל ועלה על מספר של אלו שנטשו את הדת, של החוזרים בשאלה? לפי דיווחים המתפרסמים באמצעי התקשורת
בישראל, דוקא בשנים האחרונות נרשם גידול מתמשך במספר החוזרים בשאלה. כהסבר לתופעה זאת טוען אלפר שאורי זוהר "תקע סכין בגב החילוניות"? מי שפוגע בחילוניות ומערער את מעמדה הוא רוגל אלפר. הוא זה שבכתיבתו המשתלחת רוויית השנאה לדת, פגע ופוגע בכוח המשיכה של החילוניות כאתגר, כיעד, כחלופה לדת.
גם מי שכתבו ופרסמו מאמר הספדים מלאי שבחים מאורי זוהר כחוזר בתשובה היו שהגזימו בהתפעלותם מאורח חייו. חזרה בתשובה היא החלטה אישית, מהלך וצעד אינטימיים בין היהודי היהודיה והקדוש ברוך הוא. חשיפה תקשורתית, פרסום פרטים על השינויים באורח חייו של חוזר בתשובה, סיפורים על צדקתו – כל זה זר וחריג למושג, למשמעויות להגדרות של חזרה בתשובה כפי שהם מתועדים במקורות.