הדיבורים על נפילת הממשלה בטרם עת החלו מיד עם הקמתה. אלא שכעת, אחרי שצברה טלטלות וזעזועים רבים, שהגיעו לשיא במשבר התקנות ליו"ש, נראה כי הממשלה עומדת בפני מבחן הישרדות אמיתי.
אף שאחרי הדדליין לאישור תקנות יו"ש ב־30 בחודש עדיין ניתן למצוא פתרונות זמניים כדי להרוויח זמן נוסף ולהסדיר את הנושא החשוב למאות אלפי המתנחלים, השאלה העיקרית היא מה חושב גדעון סער: האם מבחינתו אישור התקנות הינו מטרה פוליטית חשובה, או שמא הסוגיה רק מהווה עילה מושלמת לביצוע מהלכים פוליטיים כמו פירוק הממשלה וניסיון להקים ממשלה חלופית במסגרת הכנסת המכהנת.
מבחינת סער, והוא גם התבטא בנושא באופן ברור בימים האחרונים, חברי הקואליציה שמצביעים נגד החלטותיה, ונגד חוק התקנות בפרט, מתנהלים כגורמים שמעוניינים בפירוקה. על כן האחריות לנפילת הממשלה (אם וכאשר זה יקרה) תוטל עליהם. עם זאת, בסביבת סער מדגישים כי "לא תינתן לנתניהו מתנה על הפלת החוק, ועוד מתנה יקרה בדמות פיזור הכנסת והליכה לבחירות מוקדמות".
בסביבת ראש הממשלה נפתלי בנט נוטים להאמין לדיווחים על המגעים שמתנהלים בחשאי, בכמה ערוצים מקבילים, בין סער לבין אנשיו של יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו, כאשר מטרתם היא הקמת ממשלה חלופית, ללא פיזור הכנסת.
לפי אלה בקואליציה שמאמינים כי עבור סער זאת "אחת האפשרויות", הוא לא החליט ללכת על מהלך להחזרת נתניהו לבלפור, אך רואה בהקמת ממשלת ימין בראשות נתניהו אופציה לגיטימית, העדיפה על בחירות.
בכירים נוספים בקואליציה חלוקים על הערכה זו. לדעתם, "סער טיפס גבוה מדי על העץ". להערכת אותם גורמים, איומי סער על רקע העברת התקנות נועדו בעיקר לחזק את מעמדו בתוך הקואליציה, לתפוס מנהיגות ולגרום לחברי הקואליציה המתנדנדים להתיישר עם שאר חבריה.
אם הפרשנות הזאת נכונה, הממשלה לא תיפול, גם אם חוק התקנות לא יאושר. אלא שהקואליציה תצטרך "לקבל החלטות בנוגע למפירי המשמעת הקואליציונית ולהפעיל את שיטת המקלות במקום את שיטת הגזרים" - כך כהגדרת הגורמים בקואליציה ששוחחו עם "מעריב".
ובחזרה להערכות שלפיהן שוקל יו"ר תקווה חדשה הקמת ממשלה חלופית. אם הנחות אלה נכונות, במצב של המשך קריסת הקואליציה, אם וכאשר יתברר כי האגף השמאלי אינו מוכן להתפשר וליישר קו עם החוקים הקריטיים לשאר חברי הממשלה - המהלכים בין תקווה חדשה לליכוד צפויים לצבור תאוצה ואף להבשיל. זאת עד כדי גיבוש קואליציה חלופית שתכלול את "גוש הליכוד", את רוב סיעת תקווה חדשה וייתכן שגם חלקים מסיעת ימינה.
בהקשר זה מוזכרת השלישייה "שקד־אורבך־קארה". בסביבת השלישייה לפי שעה מבהירים כי אין בכווונתם להתפצל מימינה או לנהל מגעים עם הליכוד. עם זאת, באותה נשימה בסביבת השלושה מדגישים כי הם אינם מעוניינים בבחירות מוקדמות. כך שלפי ההערכות, אם הליכי הקמת ממשלה חלופית ימנית ייצאו לפועל, חלק מאנשי ימינה יתרצו וייקחו חלק במהלך זה.
אפשרות נוספת היא פיזור הכנסת והליכה לבחירות. פיזור הכנסת הוא תהליך ממושך יחסית, כאשר מליאת הכנסת צריכה לאשר את חוק הפיזור בשלוש קריאות ובין קריאה לקריאה החוק עובר לדיון בוועדת הכנסת. במקרה של פיזור הכנסת בחקיקה, הבחירות הבאות ייערכו לא יאוחר מחמישה חודשים מיום פיזור הכנסת.
כך שלפי שעה, רוב התסריטים להמשך כהונת הממשלה נתקלים בסוגיית היעדר הרוב בכנסת, מה שעל פניו מקרב את סופה של הממשלה, במועד כזה או אחר.