לפעמים אתה עומד מולם ומשתאה. מנהיגים ערבים, שאך אתמול רחשה בתוכם שנאה לאחר והם איחלו לו את הרע מכל, מתחבקים כאילו היו אחים שיצאו מאותו רחם. לפני שבוע בקהיר זו לא הייתה סתם התחבקות, אלא אירוע מדיני חשוב. אחת ההתפתחויות המעניינות באזור בעת האחרונה.
רוחב היריעה שנאותה התקשורת הישראלית להקצות למצרים בסוף השבוע שעבר נתפס על ידי הרצח בעיר מנסורה הרחוקה. סטודנט בן 21 התנפל בדקירות סכין על אהובתו ורצח אותה כי סירבה להינשא לו. אחרי טירוף כזה, למי יש כוח להתרחשות מדינית מאותה זירה. אבל ביקורו של תמים בן חמד, האמיר של קטאר, אצל סיסי בקהיר לא היה עוד אירוע מדיני. הוא היה כל מה שתוסס ביחסים בינלאומיים: הריצוי, הסליחה, פני הפוקר, השימוש הציני, האמת והשקר. שבע שנים החרימה מצרים את קטאר וניתקה עמה את היחסים. היא טיפחה את תדמיתה כסכין בגב האומה, כל זאת כי הנסיכות הקטנה והחצופה תמכה באחים המוסלמים, אויביהם המרים של המשטר. ביום אחד התפוגג הכל. לכאורה.
האמיר נחת בקהיר, במטוסו הפרטי שהביאו מפסגה ברואנדה. על המסלול חיכה לו סיסי, התחבק עמו, וליווה אותו לאולם האח"מים. מילון הקלישאות איים להתפקע. התמונות הראו סיומה של תקופה וראשיתה של ידידות מופלאה. אבל המציאות קצת יותר מורכבת. בין המדינה הערבית הקטנה מכולן למדינה הערבית הגדולה ביותר שוררת איבה בת עשרות שנים. הנשיא סאדאת כינה אותה ואת שכנותיה עוד בשנות ה־70 "מדינות העשויות ג'לטין", כלומר, נמסות ברגע אחד. כי בניגוד למצרים, על מוסדותיה הנוכחיים ועברה ההיסטורי, הן הוקמו בידי שבטים על חולות נודדים.
אבל חלפו השנים, הזאבות הזקנות נחלשו, ובעודן שוקעות לתוך כבדות וסיאוב, גילו מדינות הג'לטין יכולת מפותחת של טיפוס הרים. כיום משמשות הנסיכויות הללו משענת ותמיכה כלכלית עבור ירדן, מצרים ואחיותיהן. במקרה אחד לפחות, לפני כמה שנים, אף הודה סיסי לסעודיה, כי היא נהגה בקהיר באחווה שמזכירה את 73'. סיסי היה אז בן 19, חניך באקדמיה של חיל האוויר, והוא זוכר היטב כיצד השתמשה סעודיה, ברגע נדיר, בנשק הנפט. היא הפחיתה משמעותית את הייצור וגרמה למשבר אנרגיה עולמי. מחירי הנפט זינקו פי ארבעה ויצרו מיתון חריף שפגע בשוק האמריקאי. ההתגייסות הסעודית החלה עוד לפני המלחמה, והיא נועדה לגרום לאמריקאים לחשוב שנית בבואם לסייע לישראל. והם אכן חשבו שנית.
קטאר מעצבנת את כולם, אבל את המצרים במיוחד. אל־ג'זירה, זרוע התקשורת המצליחה של ארמון האמיר, מנהלת כבר שנים מסעות ציד נגד המשטר המצרי באשר הוא. בשירותם של מתנגדיו, שרובם באים מקרב האחים המוסלמים. את נפילת מובארק, באותו ערב בפברואר 2011, חגג הערוץ כאילו הייתה זו חתונת האמיר. הליכתו טלטלה את הרחוב ופערה סדק עבור האחים לחדור לצמרת השלטון. במשך שנתיים וחצי הם היוו איום ממשי על משטר הקצינים. גם לאחר שקיבלו נשיא מטעמם, הם לא חדלו לעשות מה שכל אחד במקומם היה עושה, וחתרו לתפוס עוד ועוד מוקדי שלטון. הקצינים החליטו כי די, סילקו את מורסי ושלחו אותו לכלא. כך תמו רגעי תהילתם, אבל החלה מערכה עקובה מדם. המשטר נגד האחים ולהפך.
האחים לא מימנו אותה מכספם בלבד. לעזרתם נחלצה ממשלת קטאר. היא קלטה את המגורשים, מימנה את הפעילות והצליפה במשטר ללא רחם באמצעות תחנת הטלוויזיה שלה.
הפתגם על זנב הכלב
אבל 2022 איננה 2013, וכמה דברים קרו בתקופה האחרונה שדחפו את השייח' תמים בן חמד לידי נשיא מצרים. טורקיה של ארדואן, ידידתה ושותפתה של קטאר לגניבת סוסים רבים, הפנתה אליה את גבה. אנקרה, הזקוקה נואשות להשקעות ותזרים מזומנים, רחקה אף מאיראן, ובמקום זאת החלה לפלרטט עם מדינות הסכמי אברהם. עוד לפני הקטארים, החלה טורקיה לשמור נגיעה מן האחים המוסלמים והרחיקה מעט גם את חמאס. האמיר הצעיר עשה חישוב מהיר והבין שאם הוא יעבור למחנה שמעבר לכביש, הוא עלול לשלם מחיר נמוך אבל לרשום רווחים נאים.
אבל לא רק ארדואן. יורם ארבל בקהל? גביע העולם ייפתח בעוד חמישה חודשים בדוחא. תיירים, גם אם הם חובבי כדורגל, בורחים מאזורי קונפליקט, ועל כן יצאה דוחא למסע יישור הדורים עם כל שכניה. היכן ששררה אי־יציבות שבה יש לה השפעה, היא פעלה להרגיעה. אם מישהו מתפלא כיצד ריסנה חמאס את עצמה סביב אירועי רמדאן, שיפנה לקטארים. הם לחצו על ידידיהם ברצועה לא להסלים, שמא יתלקח אל־אקצא שוב ויצית מתיחות אזורית ערב המונדיאל.
את הפנייה לסיסי יזמה דוחא כבר לפני שנה. נשיא מצרים אמר כן, אבל ביקש מהם תחילה לחדול מתמיכתם באויביו. ואכן, בחודשים האחרונים חדל המשטר הקטארי לממן את הערוץ המזוהה יותר מכולם עם האחים המוסלמים, מכמלין ("ממשיכים"), שפעל מאיסטנבול. אחר כך הורה לראשי אל־ג'זירה להפחית מעוצמת הביקורת נגד נשיא מצרים. בשקט אף ביקשו הקטארים מדמויות בכירות באחים המוסלמים לעקור מדוחא לארץ מקלט חלופית. רק אחרי שווידא כי אכן מילאו הקטארים אחר הבטחתם, הזמין סיסי את האמיר לקהיר. תמים בן חמד לא התבלבל. הוא בירך את אורחו על החג הלאומי המתקרב, "מהפכת יולי". מהי אותה מהפכה? הפלתו של הנשיא מוחמד מורסי והדחת האחים המוסלמים מן השלטון.
בתמורה להתקרבות הזו, הבטיחו הקטארים השקעות במצרים וחיזוק של הקשרים המסחריים, או במילה אחת - כסף. כך הפכה העסקה למשתלמת עבור שני הצדדים. דוחא מקבלת שקט, וקהיר - הון. ההתקרבות לסיסי אחרי שנים של צינה יוקדת עשויה להוסיף לקטארים נקודות של מתינות גם אצל ביידן. ערב ביקורו באזור בעוד שבועיים, וגם בכלל. ראו זה פלא, בעוד האמיר עושה בקהיר, הודיע האיחוד האירופי כי שיחות הגרעין בין איראן למעצמות נדדו למפרץ, ולא יתקיימו יותר בווינה, אוסטריה. בהמשך התברר כי דוחא היא שקיבלה את הזכות היוקרתית.
מן הון להון, הסיפור הזה מלמד דבר או שניים על יחסים בין מדינות בחלק הזה של העולם. לכל ידוע כי ידיד עלול להפנות את גבו לחברו כמעט בן לילה. ראינו כיצד בגד השאה בכורדים ב־1975 תמורת פיוס עם בגדד. איך נעץ יאסר ערפאת פגיון בגב הערבים ב־1991 ונחפז להתחבק עם סדאם אחרי שפלש לכווית. בא הסיפור הקטארי ומוכיח, כי גם ההפך הוא הנכון. יריבים מושבעים עשויים אף להתפייס.
ולמרות כל הנאמר לעיל, ההתפייסות רק בראשיתה. שלב החיוכים דורש צעדים מעשיים שיעידו על רצינות לאורך זמן. בל נתפלא אם החיבוקים בקהיר היו אמת לשעתה, ובתום משחקי גביע העולם, בחורף של דצמבר, ישובו היחסים ביניהן להצטנן. תמיכתה של קטאר באחים המוסלמים היא עמוקה ואידיאולוגית, ואף שהאמיר נהג בהם כבמכשיר בביקורו אצל סיסי, ייתכן כי לאחר שיבשילו התנאים, הוא ישוב לחבק אותם כפי שהוא ואביו עושים כבר עשרות שנים. לגביע חוקים משלו, אמר מי שאמר, ומוסיף ומעלה הפתגם המצרי הידוע: זנב הכלב לעולם אינו מתיישר.
הכותב הוא הפרשן לענייני ערבים של גלי צה"ל